פתחים סמויים מהעין

"...וגם אם הדבר נראה תמוה - בשלב הזה של הסיפור - לתאר את שמשון כאמן, הנה מרגע זה ואילך, מן המפגש שלו עם הדבש שבתוך האריה, תלך ותתגלה בו הנטייה הברורה לעצב בדרכו את המציאות - כל מציאות שעימה הוא יבוא במגע - ולהטביע בה את חותמו המיוחד, וכמעט מתבקש להוסיף, את סגנונו.

ואף אם שמשון אינו האמן במובן המסורתי, הקלאסי, ייתכן שברגע ההוא, מול מפלת האריה, הוא חש שאיזה רמז צפון פה בעבורו. רמז לממד חדש ולא מוכר של המציאות, או לפחות לדרך הסתכלות חדשה בה, שאינה רק התבוננות פסיבית, אלא יש בה כוחות של בריאה והתחיות (שהתעוררו בו, אולי, גם מזמזום החיים בתוך השלד); ובשאמצעותה יוכל להפיג מעט את הזרות והבדידות שלתוכן נולד, מבלי לוותר על ייחודו."

"דבש אריות" לדויד גרוסמן, עמוד 63.