פתחים סמויים מהעין

בארץ אהבתי הברכיכיטון צומח, מאת אסתר זנדברג

מתאבן:

גן אירועים

גן עדן לא מת. הוא חי וקיים ועובד בפרך לפרנסתו כ"גן אירועים". מאות גרסאות של גני עדן ארציים, ממוסחרים ומעוצבים לפי הביקוש או האופנה השלטת, פזורים כיום ברחבי הארץ. בקיבוצים שנסוגו מחפירות חייהם ובמושבים במשבר, בצמתים גיאוגרפיים ובאזורי תעשייה מאובקים, בשמורות טבע וגנים לאומיים שגם הם עושים לביתם, במטעים ובפרדסים שהפסיקו לתת פרי, במרכז, בצפון ובדרום הארץ, שם המחירים למנה יהיו אולי קצת יותר נמוכים. וכמה ציני: במשמרות, קיבוצם לשעבר של מאיר אריאל ושלום חנוך, נמצא גן אירועים ששמו "אגדת דשא". גן אירועים עוסק בשיווק חלומות והגשמת פנטסיות. בערב הזה תצטלמו יפה ותרגישו כמו מלכים לשלוש שעות על כר הדשא המוקף דקלי קוקוס, עצי זית ואלפי פרחי עונה צבעוניים, או באולם הממוזג שהוקם על חורבות בית האריזה הישן, באווירה "כפרית" או "טרופית" - שהולכת היום חזק בגני אירועים, בפינת הישיבה ה"אלטרנטיווית" או בבר האקטיווי, לקול פכפוך המים ב"אלמנט המים", בין אביזרי הקישוט הדקורטיוויים ועל רקע תאורת 12 הוולט השוטפת את הגן באור לבן או כחול - המסיחים את הדעת מהגירוש המתקרב לעולם האמיתי המיוזע שם בחוץ.