פתחים סמויים מהעין

אחת לאיזה זמן מוגבל,

אני נשמט אביון ודל,

ממרוץ הכרכרה המשתקשקת.

נפלט משצף מעגל,

כמו שוקע תחת גל,

כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. 

צולל חופשי ללא מצנח

לכל הכיוונים נפתח

והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת...כן הורסת

כך שבינתיים אני נח,

כך כמו שאני מונח,

כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת...כן דורסת...       

עני ורש ומרושרש,

מביט בנשל הנחש.

לו רק יכולתי גם אני כך להגיח,

בהשילי בלי כל חשש-

תרבות של עור אשר יבש

וכמו חדש למחוז חפצי אגיע כן אגיע

מילים: מאיר אריאל

ציורים:    סלבאדור דאלי