פתחים סמויים מהעין

התעוררה בי ההכרה מהו כוחי בעולם הזה, מהו תפקידי ה-'הבחני'. סביר להניח שאני לא אעמיד צאצאים, הרי ככלות הכל הם הביאוני לכאן - וגורלם עכשיו בידי, ואני חש שחלק מסויים מתפקידי מסתכם בגאולתם מגלגל החיים, מספיק - הניסוי ראוי להסתיים בי.

חייתי בשקר עם עצמי ועם הסביבה שלי זמן רב, רב.

אבל המהות שלי לא שקרית, והיא לא מתביישת עוד בחריגותה ובבדידותה, אבל גם לא תזעק את מהותה ברבים.

זה כל מה שאני יודע, ופה אני חותם.