פתחים סמויים מהעין

מאת ריכרד בר-הופמן

נומי ילדה, - השעה מאוחרת!

הנה, למנוחה שקעה שמש זוהרת,

מעבר הרים היא באודם גוועה.

שמש ומוות לא תדעי עוד עתה,

עיניים תשאי אלי אור ואל חום.

שמשות עוד רבות יבואוך בבוא יום,

נומי ילדה, - הרדמי ילדת-תום!



נומי ילדה, - רוח ערב עוברת;

לאן היא נושבת, מאין חוזרת?

כל הדרכים כאן לוטות עלטה

לך, וגם לי, לכולנו, ילדה!

סומים - כך נלך בודדים ביתום,

איש ללב איש לא יחיש כאן שלום, -

נומי ילדה, - הרדמי ילדת-תום!



נומי ילדה, - אל תשעי לדברי!

לי - הם גורל ולך - הד בן-גיא;

הד כמו קול רוח ומים קולחים

לי הדברים - אולי פרי של חיים!

כל שהשגתי עמי ירד תהום

איש להוריש לא יוכל כאן מתום -

נומי ילדה, הרדמי ילדת-תום!

מתוך "חוויה", הוצאת עקד, 1968

(אובאבוי, הוצאת עקד)