פתחים סמויים מהעין

לשאלת גולשים רבים: האם אתה מרקסיסט?

רוגל אלפר :

אני פסימיסט. אני סבור שיותר מדי אנשים נאלצים לעבוד לפרנסתם בעבודות מתישות שלא מעניקות מספיק משמעות לחייהם. אני חושב שיש קשר בין הכורח להתפרנס לבין הצורך להתבדר ללא הפסק בזמן הפנוי, וסבור שתעשיית הבידור מספקת לבריות הסחת דעת נבובה בדרך כלל ומעודדת אותם לסבילות, לעדריות, לקונפורמיזם, לחשיבה קונוונציונליות להחריד ולמיצוי של מעט מדי מהפוטנציאל הרגשי והשכלי שטמון בהם. לרוב האנשים אין מספיק חופש בחירה אמיתי בחייהם ואין מספיק ביטוי עצמי. התודעה שלהם מעוצבת מגיל צעיר באמצעים שהם אינם מבינים. הנשק היחיד נגד בית החרושת לתודעה הוא גישה ביקורתית. אני מאמין שמצב עניינים זה יימשך, אך אני מוחה נגדו. אני גם מאמין שהוויה מעצבת הכרה. מביני עניין הסבירו לי שלפיכך אני מרקסיסט, או ניאו-מרקסיסט. אם כך, זה מרקסיזם אינטואיטיווי ברובו. אני בוודאי לא חושב שהחברה הקפיטליסטית-צרכנית מסבה מספיק אושר או מפיקה את המירב מן האדם.