"והשקט הזה, השקט הזה הוא פיצוי לכל המילים שלא נאמרות, או למילים הבאות לסוכך על מילים אחרות [...]. אין ספק שבשל כך הסרטים הם על שתיקות של יומיום. לחלץ מעט אמת מתוך השתיקה, מעט אמת מומצאת. לילדה, שסיפורה מלא חורים, נותר רק להמציא לעצמה זכרון [...]. על כן, בהקשר הזה, האוטוביוגרפיה יכולה להיות מומצאת. גם הזכרון תמיד מומצא."
שנטל אקרמן
"בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מלים חמרים חמרים, אותן ואת צרופיהן השונים, ורק מועטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המלים ההן בימי גבורתן. כמה מאותן המלים לא באו לעולם אלא אחרי חבלי לידה קשים וממושכים של דורות הרבה; כמה מהן הבהיקו כברקים פתאום ובטיסה אחת האירו עולם מלא; דרך כמה מהן נמשכו ועברו מחנות מחנות של נשמות חיות, נשמה הולכת, נשמה באה, וכל אחת הניחה אחריה צל וריח; וכמה מהן שמשו נרתיקין למכניסמוס דק ומורכב מאוד של מחשבות עמוקות והרגשות נעלות בצרופיהן ובצרופי-צרופיהן הנפלאים ביותר. יש מלים – הררי אל, ומלים – תהום רבה. יש שבמלה קטנה אחת נגנזה כל תמצית חייה, כל השארת נפשה של שיטה פילוסופית עמוקה, סך-הכל של חשבון עולם שלם. יש מלה שהכריעה בשעתה עמים וארצות, מלכים הקימה מכסאותם, מוסדות ארץ ושמים הרגיזה. והנה בא יום והמלים ההן ירדו מגדולתן והושלכו לשוק, ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים."
גילוי וכיסוי בלשון\ חיים נחמן ביאליק

רפרודוקציה של "גלי הקאנגוואה" \ הוקאסי