איפה הייתי ומההה עשיתי?
לאחר כחצי שנה ללא אינטימיות עם בת-אדם זה הבשיל וקרה.
ההתעוררויות מהסוג המיני מפתיעות אותי כל פעם מחדש, כל העולם הופך לחושני ונעים יותר. לאהוב גוף, לאהוב נשמה, להיות נאהב - הבראשית הכל-כך אופטימית הזו.
בא לי לומר ארורה השיגרה, ארורה התרדמת, אבל ברור שהיא המצבר לכל היאנג הזה שמתפרץ.
גיזמוסוס הנשמה מקבל ממני הרבה אהבה וליטופים, והוא מפסיק להתגרד באובססיביות ועולה במשקל לשביעות רצוני. הוא עולה ואני לשמחתי יורד, כבר 20 קילו בשמונה חודשים (נשארו עוד 15).
בגזרת העבודה, מתבשל איזה משהו גדול, ויכול להיות שאני נוסע בתחילת השנה הבאה לארה"ב להשתלמות.
בינתיים אני ממשיך להתרוצץ בתחתיות וללמוד את המטריה החדשה.
בטאי-צ'י קצת נתקעתי וזה מבאס, אני רק בחצי הקאטה.
מעצבן אותי לראות איך אנשים אחרים מתקדמים מהר, ואילו אני קצת פלגמט בכל מה שקשור לקליטה והבנה של תנועות.
הלוואי והיתה לי היכולת המנטלית להתאמן כל יום לבד.