פתחים סמויים מהעין

בחדר ההמתנה לפני הפגישה עם המרדים, ישבה לצידי בחורה צעירה דקה ומתוקה, ומדי פעם הגנבתי מבטים אל צדודיתה הנאה, ומגפיה הסקסיים והלא בוטים. מרחוק נשמע קול נפץ של זכוכית, והבחורה אמרה בקול רפוי מה שהתברר להיות: "מזל טוב". אמרתי לה: "תודה, אני צריך את זה." חיוכים מבויישים למחצה הוחלפו, והנה באו לקרוא לי.

בראיון עם המרדים הוא שאל אם עברתי ניתוחים בעבר. אמרתי שכן: "בגיל שבעה",

"איזה גיל?!"

"בגיל שבעה ימים, בשפריצן" עניתי.

הלאה.

מכניסים אותי לחדר הניתוח, המיטה מחוממת ונעימה. מחברים לי פרפר לוריד בפרק היד. המנתח שלי מציע לי לבקש מהמרדים שייתן לי מהחומר שעושה חלומות אירוטיים. מסיכה על הפנים, ואני זוכר שאמרתי בלב: beam me up scoty. וזהו, אני כבר בובת סמרטוטים.

בהתאוששות אני מגלה שכואב וצרוד לי בגרון. לא ידעתי שמצנררים אותי.

יותר מאוחר בחדר ביקשתי מהאחות היפה עם השיער הקצוץ הסקסי, והשפתיים המלאות כל טוב, ללוות אותי לפיפי. היה כיף לעשות פיפי כשהיא לידי. למחרת בבוקר אמרתי לה (כאחרון האשמאים הזקנים) כששאלה איך אני מרגיש, שהיופי והחיוך שלה עושים אותי חזק ובריא. ג'וקר.

היום, חמישה ימים אחרי, אני מרגיש נהדר ומחודש. שמח שטיפלו בי כל-כך יפה, ויש לצוות שם מקום לא מבוטל באושרי העכשווי והעתידי.