פתחים סמויים מהעין

אני בקשר עם מישהי כבר כמה שבועות, לאחר קשר זוגי ארוך עם אחרת במשך שש שנים.

הדינמיקה של השפה המשותפת עוד בשלב התחלתי ממש. אוספים לנו חוויות ביחד, ומגששים אחד את השני ברוגע. אין התרגשויות מטורפות, וממש טוב לי עם זה ככה. הגישוש הזה הוא מצד אחד מסקרן וטומן בחובו מרחבים חדשים, אך מן הצד השני כרוך גם במוקשים זעירים (או לא זעירים), שבשלב ההתחלתי רצוי להתעלם ולעקפם, אחרת הכל יכול לקרוס. אם האהבה אינה מעוורת אותנו (ומבחינתי טוב שכך), אז לפחות לבחור שלא להתמקד - לא תמיד כדאי לראות 6:6. עם הזמן, וזה מנסיון העבר, ההתמקדות, השקיפות והרגישות עולים, ואז מה שמכריע בסופו של דבר את גורל הקשר זו רמת החיבה והקבלה שרוחשים כלפי הצד השני.