פתחים סמויים מהעין

אז איך מערערים מציאות מטופשת ורדופה אינרצית (כמו הכלב שרודף אחרי זנבו), באופן חתרני?

1. תום לב ילדי, תלוש ומפגר למחצה ואובד עצות, ש-"נפל מהירח". לא מפסיק לשאול שאלות, מעורר רחמים ולעג, ואולי גם כעס ועצבנות נוכח הסכנה לערעור התרדמת.

שאלות, רחמים, לעג וכעס הם חומרים חתרניים, רדיקלים חופשיים.

2. חוש-הומור שמח ומבדח (נוכח ומנותק בכפיפה אחת) משקף עיוותי צורה ומחשבה (אנשים אוהבים במיוחד עיוותי צורה), מגלגל את כולם מצחוק, משכיב על הרצפה, מגחיך את כל ההוויה, יוצר אחווה של שכרון מציאות שרוטה, בשאיפה ל-קרועה.

3. ברצינות טוטליטרית יש להקצין את היותך אדם נורמלי למופת בתוך המציאות האווילית, ולדרוש תמיד יותר השתדלות ממי שמסביבך, לנער מהתרדמה השגרתית, ולהציק בפרפקציוניזם ממאיס ("לא יורי, רועעעעי").