פתחים סמויים מהעין

כל דבר שנזרע, מתישהו נובט ופורח, לפעמים גם באיחור רב(אבל אין באמת איחורים בעולם, כשמושגת האחדות). זרעים הם לא רק חומר, הם מימד, כמו הזמן.

והזמן הוא כמו גלגל ענק, שרו את זה כבר.

כל דבר הוא משהו בדרך למשהו, צריך רק זמן.

והזמן תמיד נכון, להתחבר לזמן שלך, בזמנך החופשי.

טוב נו, די.

לא יודע מה קורה איתי, אבל יש בי תאווה עצומה לריקוד. וזה סוף סוף התפרק בחוץ. התפרק בצורה כזו מטורפת, שלא מרפה ממני. אני רוצה עוד ועוד ועוד. סוג של אהבה מתממשת ומתייסרת מגעגוע, שלא חוויתי בעוצמה כזו עוד.

אקסטטי לגמרי, טרוף למחצה, הולך לזרוע לילה ליום.