תחום העיסוק שלי (ניהול השקעות) דורש הרבה מעבר לקבלת החלטות שכלתנית. אינטואיציה היא אחד מכלי העבודה החשובים בתחום. היכולת למדוד ולזהות נקודות קיצון היא הכרח על מנת להכנס להשקעה בסיכון נמוך. אבל אינטואיציה בשוק כאוטי עלולה להיות חרב פיפיות. בשוק כאוטי הסיכון גדול (ואיתו הסיכוי), ושגיאה אחת קטנה עלולה לעלות ביוקר.
אינטואיציה היא סוג של רגש מושכל, היא נשענת על נסיון דומה או זהה, ומאפשרת נקודת ייחוס לקבלת החלטות שסטטיסטית יהיו מוצלחות יותר מהשענות בלבדית על ההגיון או הרגש בלבד.
כל זאת התהליך שמוביל לקבלת ההחלטה.
לאחר קבלת ההחלטה, ונקיטת העמדה (כניסה להשקעה), מתחיל תהליך התחזוקה. דברים קורים, דברים משתנים, ועליך לבחון כמעט כל יום את נכונות הכניסה או ההשארות בהשקעה. וכאן תעתועי הכאוס מהתלים בהגיון וברגש של מנהל ההשקעות. רגשות של בלבול , פחד מצמית ואופוריה משכרת - צצים, עולים ויורדים בתכיפות מסחררת.
הרבה יותר קל לקבל החלטת כניסה להשקעה, מאשר קבלת החלטה של יציאה ממנה. מכבש עצום של בין הפטיש לסדן, לוחץ אותך. הפחד של לצאת מוקדם מדי, ולהפסיד פוטנציאל רווח נוסף, הפחד לצבור הפסדים נוספים, הפחד להפסיד רווח קיים וכו'.
קחו את כל הנ"ל והכפילו בכמה מיליונים של אנשי מקצוע בתחום, ותקבלו מסחר עצבני, גדוש ברגשות שונים והפוכים. שוק שדורש ממך כל הזמן להיות בשיא החדות המחשבתית, הערנות ובאיזון רגשי.