טוב, אני חוזר בשביל לסגור כמה קצוות אחרונים ולאחר מכן אחזור ל mode הפרטי. מאחר וקיבלתי כמה עשרות אי-מיילים, ואין ביכולתי להשיב לכולם אני אספר בקצרה את מה שמאחורי אותה מיס-לונלי.
מיס-לונלי הפציעה אצלי בבלוג לפני כחודש, התרגשה למצוא אצלי לינק לבלוג שלה (אומנם קראתי אותו, אך לא טרחתי להגיב ו"לשוחח" איתה אצלה בבלוג), החמיאה על העיצוב, על התוכן. אני השבתי לה והחמאתי לה בחזרה על כתיבתה הנאה אצלה בבלוג. לאחר ימים מספר קיבלתי ממנה את המייל הבא:
שלום ניר (?)
עברתי עכשיו על כל הבלוג שלך וצדקת - המר לונלי שלך בהחלט הרים את ראשו כמה פעמים ואפילו בחרתי לי פוסט אהוב ללנקק באסופת כתבי הבדידות בבלוגי, ברשותך. (רשות שלאחר מעשה, אני מניחה.. :-)
כל הכבוד על האומץ להחשף בתמונה, שם, מקצוע וכלב לשעבר. אולי בגלל זה אינך מפרט יותר מדי על חייך. תהיתי אם הבחורה שהייתה ביוני עדיין איתך, התחושה היא שלא, אבל מי יודע. כאמור, לונלינס קיימת גם בזוג ובמיוחד בשלבי זוגיות ראשוניים, שעוד אי אפשר ליפול זה לתוך זה בלי להבהיל. (ואולי אי אפשר אף פעם).
טוב אז התאהבתי בך קצת. יש לי את זה עם מינימליסטים.
וכך זה המשיך במיילים - במתקתקות, חלקלקות ומניפולטיביות.
אז כן, נפלתי ברשתה. לא היתה כאן התאהבות רומנטית (בנסיוני להדוף את סמי-חיזוריה\פלירטותיה הנמשכים אמרתי לה מספר פעמים שאני בשלב של פסק-זמן מן הזוגיות הרומנטית), אלא קשר רגשי וחברי בו נחשפנו ונפתחנו האחד אל השני. כך לפחות היא גרמה לי להרגיש.
אומנם לפני כשבוע כתבתי לה שיש בי מחשבות אודות חיזור אחריה, אך מהר מאד היא נסוגה בתירוצים מוזרים - וטוב שכך.
הכעס שלי נובע מהניצול והמניפולציה שהיא הפעילה עלי, מן הנבזות של לתעתע ולשחק עם רגשותיו של אדם אחר (הרי מאחורי כל קשר עם אדם ישנם גם רגשות שמופעלים - ואצלי הופעלו כמריונטה). כן, יש לי בעיה עם בלוגים פיקטיביים כאשר בעליהם עושה שימוש מניפולטיבי וסוחף ברגשותיהם של הקוראים אותו למען צרכיו החולניים-אנושיים המפוקפקים שלו.
יותר מהכל, מה שהכי מכעיס אותי זה שאותה עלובת נפש גזלה ממני את היכולת להאמין ולתקשר עם אנשים וחברים אחרים שלי כאן בישרא.
ומאחורי אותה עלובת נפש עומדת בלוגרית שכולם מכירים בשמה המלא. בהתכתבות איתי היא מודה וטוענת שהיא רק "חברתה הטובה לפעם בחצי שנה" של אותה מיס לונלי. מאחר ואני לא בטוח במאת האחוזים עד כמה היתה עמוקה מעורבותה של אותה בלוגרית מפורסמת - אני נמנע מלפרסם את שמה ואת ההתכתבות שלי איתה. היא ביקשה והתחננה שלא אחשוף אותה, ושכנעה אותי שהפגיעה בה תהיה קשה יותר מן הפגיעה שלי מכל הסיפור הזה. טוב, נניח.
יצאת או יצאתן בזול הפעם מיס עלובת-נפש, פעם הבאה אולי לא תהיה "פעם הבאה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
