פתחים סמויים מהעין

שתיקת האדמה? שתיקה רועמת מאד.

אבל לא הסאונד הוא החותם.

הריח שלה הוא כל הסיפור.

אני אוהב ועורג לריחה.

ריח ממשי של אז ועכשיו.

ריח הילדות, ריח העונות, ריח המלחמות,

ריח הביולוגיה שנובטת בה, קומלת עליה,

ריח הכימיה של מרכיביה החיים והמתים בה,

ריח הפיזיקה של המים השוטפים, מפרים ומרווים אותה,

ועוד ועוד עד אינסוף.

ואותה אני הכי חסר בסיטי הכי המרגש בעולם.

אין לה זכר כאן.