פתחים סמויים מהעין

ראית אותם כשעוד היו אנשים רגילים.

רגילים, אבל עם ניצוץ מיוחד בעיניים. ניצוץ של רעב להיות במקום הנכון, בזמן הנכון.

ראית אותם עושים את זה. חלקם בקנה המידה המיליארדי, חלקם בקנה המידה של המיליונים.

ראית ופנטזת להיות כמותם כשעוד היית נער.

לטפס על ההר התלול הזה רצית גם.

לאחר הצבא ישבת כמה חודשים בבית. היית טרוד איך לעשות את זה.

עבדת חמש שנים בשתי עבודות. ולמדת. למדת סביב השעון בלי חיי חברה כמעט.

בלילה חילקת עיתונים, ביום למדת, ובערב משמרות.

אספת ממון והשכלה. ממון בעבור ההשכלה, והשכלה בעבור הממון.

לבדך.

והם, אותם אנשים שהם משפחתך הקרובה והרחוקה היו עסוקים בשלהם, אך כבר לא עם הניצוץ הרעב והשמח בעיניים.

סטריקטלי ביזנס מנוכר אליך ואל המשפחה. לא נגישים.

אחד המשיך וממשיך עד היום לייצר ממון רב על בסיס יומי. השני נקלע לסחרור של מגלומניה עם אשראי בנקאי במיליארדים, ולפני כמה שבועות הוכרע ע"י הסרטן, כשהוא ומשפחתו חסרי כל.

ואתה,

בגיל 28 הפכת למיליונר שחלמת להיות. עשית עסקאות מבריקות, ראית את הנולד, וגם מזל רב לא היה חסר לך.

בתקופה של שנתיים כל מה שנגעת בו הפך לזהב.

כל מה שחשקת בו היה שלך.

אבל אז התחילה לכרסם תחושת הריקנות והפחד.

סיפוק בעשיית ממון איבדת, ופחד מהכוח הזה שלא הכרת, ופתאום התוודעת אליו - אפף אותך.

מסביבך אנשים מסתבכים וקורסים, ואתה ממשיך לרוץ מעלה.

הכוח הזה הימם והשחית אותך.

ואז באה ההתמוטטות.

אלכוהול, סמים, סקס.

ובלב שינאה.

שינאה על שאובייקטיבית אתה על גג העולם, אך בפנים מרוקן ופרנואיד, כמו שלא ידעת שאתה.

הסבת לעצמך כאב, כי רק ככה הצלחת להרגיש.

הרס עצמי.

רק מתוך הכאב הזה שהבאת על עצמך, חשבת שתוכל להרפא.

די.

אני חושב שאתה בכיוון הנכון עכשיו.

אני מרגיש שכן.