|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
וזאת הברכה, נשל הנחש
רוץ בן סוסי, רוץ ודהר! רוץ בביקעה, טוס בהר! רוצה, טוסה, יום וליל - פרש אני ובן חיל!
|
נכתב על ידי
,
17/10/2008 22:53
בקטגוריות אבני דרך, ביום הזה ממש, אוויר בכיסים, בית הזיקוק, דברים בלחש, הייתי&catdesc= כתבתי, הנפש היא אפריקה, התקרה עפה, התקרה עפה פינת סולל-בונה, וואלה&catdesc= יופי, זכרונות מתוקים, זערוריים, חה!, חילופי דברים, חלום על לחם, חרש ביבבה, חשקומיצין, טה טה טהטם, יאללה ביי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
שובר-גלים תודעתי
לעיתים אני חש שאני שוחה בתוך נבואה. תנועות חתירה מואצות של המח והלב אל תוך מציאות שטרם נוצרה. בכל פעם שאני מרים את ראשי לנשימה אני רואה באופק את חזית הסערה. גלים מתרוממים סביבי, בשמיים מתחשרים ענני ההגשמה.
אני כבר יודע מה עלי לעשות. להפסיק לשחות. לצוף על הגב. לטלף בשקט בים המחשבות, זרועות שלובות על החזה, עיניים עצומות, מינימום תנועות. אני הרי אוהב את הים גם כשהוא צורב לי מלח בעיניים. להרגע. עם כזו אהבה לא יאונה לי כל רע.
| |
Postcard
היא ביקשה גלויה מישראל (אני אוהב שהיא מבקשת ממני דברים. אני אוהב לתת לה), שלחתי לה גם את עמית ארז המחונן.
| |
שלום, כמה כיף להיות חיזר
כן, אני על פלנטה אחרת, עולם אחר לגמרי. אנשים זו תופעה מסחררת, אני הלך מתגלגלת בין האנשים. בקרוב פראגוואי.
הנה ציטוט מכתבה שקראתי עכשיו על האל.אס.די (שעוד לא ניסיתי):
"ידעתי שהכל הוא טוב – הסיבה והמקור להכל הם טוב. אבל בו ברגע הבנתי גם את הסבל והמיאוס הדכאון וחוסר ההבנה שבחיים הרגילים: שם האדם לעולם לא "שלם" אלא חצוי, קרוע לגזרים, מפוצל לשברירים הזעירים של שניות, דקות, שעות, ימים, שבועות ושנים: שם האדם הוא עבד למולך הזמן, הבולע אותו טיפין טיפין; הוא נידון לגימגומים, קילקולים ומעשי טלאים; עליו לקרטע עם השלמות והמוחלטות, עם האחדות של כל הדברים; הרגע הניצחי של תור הזהב, קרקע טבעית זו של הוויתו – שאמנם למרות הכל תמיד התקיימה ולעד תמשיך להתקיים – שם, ביום החול של הקיום האנושי, נעוץ הרגע הניצחי עמוק בתוך הנפש כקוץ מענה, כמצבת זיכרון לתביעה שמעולם לא סופקה, כפאטה מורגנה של גן עדן אבוד ומובטח; דרך "הווה" זה שכולו חלום קדחתני אל "עבר" שנגזר דינו ב"עתיד" מעורפל. הבנתי. השיכרון הזה היה טיסת חלל, לא של האדם החיצוני אלא של הפנימי, ולרגע חוויתי את המציאות ממקום המצוי היכן שהוא מעבר לכוח המשיכה של הזמן" (אלברט הופמן, 6 באפריל 1961)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
