פתחים סמויים מהעין

חתונות לרוב משעממות ו\או מדכאות אותי, אבל אני מתחיל לאהוב את האירוע הזה בגרסתו הדתית-חרדית. פעם שניה בחצי השנה האחרונה שאני מוצא את עצמי רוקד במעגל (או כחוליה בשרשרת) בחתונה חרדית. בחתונה הראשונה הייתי לחוץ ומתוח עם האדמיניסטרציה מסביב (אחי הצעיר שהתחתן), בחתונה הזו, יכולתי לשתות ולרקוד בלי כל דאגה. היה אדיר, השמחה היתה אותנטית ומדבקת אך לא מאולצת, תחושה של שחרור וריחוף עם המוזיקה, הריקוד והאלכוהול.

אה כן, הכלה יפה והחתן חמוד וחייכן בשגעון (משום מה, זו שאלה שכולם מבררים אותה)

is מעדכן על הכוכבים שעתידים "ליפול" ב-3 הימים הבאים.

בצר לי, ראיתי את סרטון הוידאו של עריפת ראשו של האזרח האמריקאי בידי אנשי אל-קעידה עיראקים.

כמה מחריד שיש בני אדם גרועים יותר מחיות טורפות. וכמובן, שמו של האלוהים שלהם נישא בגאון במהלך השחיטה, רוצים לומר אנחנו רק השליחים, רק מבצעים פקודה או ציווי דתי. מחריד, ומחליא.