|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
וזאת הברכה, נשל הנחש
רוץ בן סוסי, רוץ ודהר! רוץ בביקעה, טוס בהר! רוצה, טוסה, יום וליל - פרש אני ובן חיל!
|
נכתב על ידי
,
17/10/2008 22:53
בקטגוריות אבני דרך, ביום הזה ממש, אוויר בכיסים, בית הזיקוק, דברים בלחש, הייתי&catdesc= כתבתי, הנפש היא אפריקה, התקרה עפה, התקרה עפה פינת סולל-בונה, וואלה&catdesc= יופי, זכרונות מתוקים, זערוריים, חה!, חילופי דברים, חלום על לחם, חרש ביבבה, חשקומיצין, טה טה טהטם, יאללה ביי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
משורר אבסטרקט, גאון של בית-שחי
לא יגלה לך מאומה
הנה סתימה סתומה
אל תתמודדו, בזבוז זמן
המשוררת, המשורר-את
יֹאבַד יוֹם, אִוָּלֶד בּוֹ; וְהַלַּיְלָה אָמַר, הֹרָה גָבֶר. הַיּוֹם הַהוּא, יְהִי-חֹשֶׁךְ
"כלום הגענו למהות הדברים? הגענו לקצות המלים שלנו, שכבר כאן הן נעשות סיוטיות, מתעתעות וחסרות שחר. כאשר שורשי העצים מבקשים לדבר, כאשר תחת כסות הדשא מצטבר עבר רב מאוד, עלילות קדומות, מעשיות מימים ימימה, או אז משחירה קליפת העצים ומתפוררת לקשקשים עבים, לתלמים עמוקים, ומתגלים הסדקים החומים, כעין פרוותו של דוב, של השורש. והנה אנו עומדים לפתע מול קו מטרה, מעברם השני של הדברים, אנו במעמקים, בתחתיות, ואנו רואים!"
ברונו שולץ
וילד זר הולך ותר כמו שאול את עקבותיו של אב ושל אלול ובעמום הוא מחפש את הצלול. לך ילד לך, אולי בסוף המערב בין ים ויבשה, בין אב לסתיו יאור שלך יאיר בין חטאיו.
| |
התלטפות
בדרך כלל אני מה שאני.
לפעמים רחוקות,
אני אינני אני כלל -
רק מלוטף, הגוף מופקד -
אינני אני כלל
אינני גף, אינני ידיעה
רק מלוטף
מידקק לי על חודו של עולם
נמס ומלוטף לנקודה אחת
שם
| |
עכשיו הזמן אוצר מלכת
איתה שוב
מוכר אך מפתיע
ריחוק וקירבה
במצוות הנעשה
מגע מרוחק
חשוף ופגיע
ננגע אחרת
לעזאזל אני זר לה
אל תהיי זרה
כבר באת, והנה אנחנו
נוכחת נפקדת,
כמו גופה.
בא לי להקיא,
היא דומעת, מבולבלת
דמעה זה טוב
אני מתעודד
מבקש שתשאר
מכין לה שוקו חם
רוצה לזרום בורידיה
להתנקז לליבה
עיניה יפות כשאני
שם והיא כאן
עכשיו
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
