פתחים סמויים מהעין

צלה הענק של המיניות

מאת צביה גרינפילד

טעימון:

במיוחד בולטת הבעיה כשעולה על הפרק הנושא של הומוסקסואלים ולסביות. אנשים יוצאים מגדרם בתגובות מדהימות של דחייה וחרדה, בלי לתת כלל את דעתם על השאלה מה בעצם נורא כל כך בפרקטיקה מינית זו, המובילה לעתים קרובות אפילו להתנכרות של הורים לילדיהם. התורה אוסרת גם על קיום יחסי מין בין אדם לדודתו, למשל, אבל דווקא יחסים חד-מיניים מעלים בקרב חברות מסורתיות שדים קיצוניים במיוחד, שהניצול המיני הנתעב ביותר בין גברים לנשים (ואולי אף ילדים) אינו מעורר. האם אין תופעה זו קשורה בבלבול שמטילים ההומוסקסואלים בין גברים לנשים? בין אלה שאמורים לנצל לבין אלה שהתודעה העממית הבלתי מפורשת מייעדת אותן להיות מנוצלות? האם אין כל זה קשור בקשרים האפלים שיצרה החברה האנושית במשך דורות רבים בין מיניות לבין מצבי שליטה ויתרון?