פתחים סמויים מהעין

יש כבר כרטיס טיסה ביד, סוף החודש בדיוק.

ממשיך בהכנות, בעיקר הנפשיות.

מכין עצמי לבלבול והתעייה נוכח העגל

מכין עצמי להמשכות אחר העגל

מכין עצמי לעבוד אותו בחדווה

מכין עצמי לשכוח מאיפה באתי

מכין עצמי לדעת עוד עגלים

לעבוד ולהשתעבד להם

מכין עצמי להזכרות

לחתרנות ולניתוץ

מכין עצמי לחזור

מכין עצמי

להתקרב

אז איך מערערים מציאות מטופשת ורדופה אינרצית (כמו הכלב שרודף אחרי זנבו), באופן חתרני?

1. תום לב ילדי, תלוש ומפגר למחצה ואובד עצות, ש-"נפל מהירח". לא מפסיק לשאול שאלות, מעורר רחמים ולעג, ואולי גם כעס ועצבנות נוכח הסכנה לערעור התרדמת.

שאלות, רחמים, לעג וכעס הם חומרים חתרניים, רדיקלים חופשיים.

2. חוש-הומור שמח ומבדח (נוכח ומנותק בכפיפה אחת) משקף עיוותי צורה ומחשבה (אנשים אוהבים במיוחד עיוותי צורה), מגלגל את כולם מצחוק, משכיב על הרצפה, מגחיך את כל ההוויה, יוצר אחווה של שכרון מציאות שרוטה, בשאיפה ל-קרועה.

3. ברצינות טוטליטרית יש להקצין את היותך אדם נורמלי למופת בתוך המציאות האווילית, ולדרוש תמיד יותר השתדלות ממי שמסביבך, לנער מהתרדמה השגרתית, ולהציק בפרפקציוניזם ממאיס ("לא יורי, רועעעעי").