אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

הוא יילך,

כמו שכולם הלכו.

הוא ייתעלם,

כמו שכולם התעלמו.

הוא לא יידע,

כמו שכולם לא ידעו.

הוא לא ייתן, יגיד, יעזור, יבין

כמו שכולם לא עשו.

הוא יילך איתי יד ביד,

הוא יחבק, הוא ילטף, הוא ינשק, הוא ייעשה איתי אהבה.

כמו שכולם עשו.

ומה שאני רוצה בסך הכל

זה כל מה שלא ראיתי עד עכשיו,

ספק אם בגללי וספק אם לא.

כי אם יש אהבה,

אז תן לה לזרום,

תן לעיניים שלך להבריק,

תן לידיים שלך לנוע,

תן למילים לצאת בדיוק כמו שהלב רוצה אותם.

תן לשפתיים ללחוש,

לרגליים ללכת,

והכי חשוב, תן לראש שלך קצת פחות לחשוב.

יש בך משהו מיוחד,

אי אפשר להגיד שאתה בדיוק כמו כולם.

אבל יש בך גם הרבה דומה.

מין קסם שיוצא ממך, מדליק אותי, מושך אותי אלייך, ומשאיר אותי ליידך.

בסופו של דבר,

אני יהיה מציאותית לרגע,

כי גם הוא-

יילך,

כמו שכולם הלכו.

ככל שתפול יותר, כך גם תלמד לקום לבד.

המכשולים מובילים אותך לדרך.

תעזור, תתחשב, תתאהב, תסבול, תבכה ואל תשכח גם להנות.

מהות החיים מורכבת, כל אחד ותפיסתו.

תפוס את החיים כמשהו זמני,

הם באמת מאוד זמניים.

וכשיגיע יומך לפחות תלך בחיוך ובהרגשה שמיצית.

תן לחיים לזרום, אבל תכוון את הזרם לכיוון שבו טוב לך יותר.

אל תתקע על דברים לא משמעותיים, אתה תעבור הרבה כאלה.

תדע להבליג, ולסלוח כשצריך.

תענה על שאלות, כיאילו אתה יודע.

תטעה כיאילו אתה לא מפחד.

תעשה שטויות כיאילו אתה לא מתבייש.

תחייה את ההווה כיאילו שחכת מהעבר.