אני רוצה לספר את הצד שלי בסיפור הזה.
קמתי בשעה רבע לשבע בבוקר, הרבה לפני שעות הקימה הרגילות שלי, על מנת להגיע לניצן בזמן. התלבשתי, התארגנתי. יצאתי.
בדרך קרו מספר מקרים מעניינים (מעניינים הכוונה: אמא! תורידי את העיניים מהפרסומת של רן דנקר! הבן שלך פה, לעזאזל!)
אז לאחר מספר תקריות לא נעימות, הגעתי לביתה.
תיאור מצב
השעה: 8 בבוקר. הדלת: נעולה. תגובות לדפיקה שלי על הדלת: שום רחש מבית משפחת יצחק, אבל הרבה רחשים מגן החיות שלהם: שני חתולים, שני כלבים, וגם הכלב של השכנים הצטרף לחגיגה.
אז, בהיותי גבר שגברים, התחלתי לחפש דרכים להעיר את ניצן, בלי להעיר את אמא שלה ובלי לפגוע ביצורים המוזרים שרק התרבו לידי.
אה! דלקה בראשי נורה. אני אזרוק לה אבנים על החלון, כמו בתקופת שייקספיר העליזה! טוב. ניסיתי, לא הולך.
לבסוף החלטתי להתקשר לאמא שלה, וזין על כל העולם. מסתבר שהיא הייתה ערה במטבח כל הזמן הזה, ואפילו הדלת הייתה פתוחה.
אמרתי בוקר טוב יפה והלכתי לחדרה של ניצן, שם עשינו מה שעשינו וזה לא לפרסום פה (לעומת זאת אם אתם רוצים סיפורים מסוג כזה הייתי ממליץ על ,sexstories.com ועופו מהבלוג שלי, חטטנים!).
באזור חמש אחה"צ (לאחר משהו כמו שמונה שעות שינה[כן, שינה, סוטים, זה מה שאנחנו עושים ביחד]), יצאנו יחדיו למסע אל רופא השיניים.
הנסיעה החלה בסיפורי ורדה (משהו בסגנון של ג€“ יש לי משפחה ג€“> אחותי אובדנית ג€“ >גם אמא שלי ג€“ >אבא שלי מת -> אשתי לא אוהבת אותם.)
ובלהבלה. כשהגענו, ראינו טלוויזיית קטינים עד שנמאס לנו, והשתלטנו על השלט. ניצן העבירה למיכאלה ומיד פגשנו את אמא של דין, הלוא היא תמי, יחד עם אחיותיו יהלי ותאי. אכן, היה איחוד מרגש.
לאחר חצי שעה של סבל ("נווו, אני שונאת רופא שיניים." "יהיה בסדר מותק. יעבור" "אווף" "בהחלט" "תומממרררר" "כן" "אני לא אוהבת רופא שיניים!" "לאנורא, זה תכף יגמר" "אני שונאת לחכות!" "אוקיי" "אני שונאת..... [השלם] )
ניצן נכנסה לרופא. מיד קפצתי למכולת להביא מספר תכשירים כדי להגן על עצמי מרופאי השיניים המרושעים (כל המתוק שאתם יכולים לחשוב עליו: קולה, קליק, ועוד סוכרים מתחתית שרשרת המזון)
וניצן יצאה. כך פילסנו את דרכנו החוצה אל הרחוב הצח, ונפרדנו לשלום.
ֲ
ומסקנתי מהפוסט הזה: אל תראו מיכאלה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
