|
כינוי:
Belliole בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
 Julie
לג'ולי יש פרצוף שחור שחור שקצת הזכיר פנים של קוף, וגם שיער בצבע חום אפריקני מבריק מבריק שממש מתאים לה. ואין לה זנב אלא רק גדם, אבל זה כבר היה קשור לבעלים הקודמים. אבל הגדם הזה, כשהיא מקשקשת בו, הוא אחד הדברים הכי מקסימים בעולם. כל חלק הגוף האחורי שלה מתנדנד מצד לצד כשהיא מקשקשת בו.
ולג'ולי יש את העיניים הכי מלאות הבעה שראיתי אי פעם, ובאמת שאין אף בנאדם שיכולות להיות לו עיניים כאלה מלאות הבעה. וגם אם אמצא אחד כזה, בחיים לא יהיו לו עיניים כמו של ג'ולי.
וג'ולי תמיד נרדמת כשאני מנגנת בפסנתר, כי כנראה שהמוזיקה (או הדרך שבה אני מנגנת או שני הדברים) נעימה לה. היא נרדמת על הכורסא המשובצת בכתום-צהוב-אדום שבסלון, שכבר מרופטת וחסרת צורה ומלאה בשיערות חומות אפריקניות, ואפילו קצת נוחרת חלושות. והראש שלה מונח על המשענת.
אז ג'ולי אוהבת לרוץ, אוהבת לקפוץ, אוהבת את המוזיקה שמיכל ואני מפיקות מהפסנתר, אוהבת את היציאות בבוקר... ואני אוהבת את ג'ולי. ואני חושבת שהיא גם אוהבת אותנו. בעצם, אני בטוחה שהיא אוהבת אותנו.
ולעזאזל, ג'ולי כבר לא פה. כי ג'ולי מתה, ולעזאזל עם זה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
