הבלוג הזה... על הבלוג הזה אני כבר לא יודעת מה להגיד. הוא נכנס למעין תרדמת חורף כזאתי, למרות שבזמן האחרון אני חושבת שזה קצת יותר כמו קומה. אה, קומה זו המילה המתאימה ביותר למצב הזה.
אז אם ההשוואה היא לקומה, הרי צריך להשתמש במושגים רפואיים. להשלים את המטאפורה, לא?
הפוסט הזה הוא חריגה במד.
ביפ. ביפ. ביפ.
 
היו דברים שרציתי לכתוב ודווקא היה לי על מה לספר, אבל מחוסר רצון או זמן או משהו אחר בשביל להשלים את התירוצים - לא יצא.
 
הבלוג הזה גוסס, ואני לא מתכוונת להכחיש את זה. מדרדר מדרדר, עכשיו הוא כמעט לפני המהמורה האחרונה בירידה התלולה שלו.
אבל זה לא נורא, כי הוא עוד יתעורר מהקומה שלו.
מתישהו.
בינתיים נשארתי עם ביפ, ביפ, ביפ.