לגלעד היקר...
אני מרשה לעצמי לא להוסיף את שם משפחתך כי אני מרגישה שאני כבר מכירה אותך, כולנו מכירים אותך.
במחשבה לאחור הייתי מעדיפה לא לשמוע את שמך בכלל אם זה אומר שכל זה לא היה קורה... לפני 1038 ימים נחטפת ופה הכל התחיל, גלעד שליט
השם שלך מהדהד בכל רחבי העיר, ברחובות גופי ובמסדרונות מוחי.
השם שלך מעורר צמרמורות אבל הכי חשוב הוא מעלה דאגה ותקווה, תקווה שתחזור אלינו, שנזכה לראות את היום בו אתה צועד על שתי רגליך אל עבר אדמת ארץ ישראל עליה הגנת בכל כוחך ונפשך.
אני רוצה אותך פה, אני צריכה אותך פה ואני משתוקקת לנוכחות הקיומית שלך פה לידי. אני יודעת שאני לא מכירה אותך ומה בכלל לילדה בת 17 מאשדוד לחייל ממצפה הילה?
נקשרתי אלייך ואני מסרבת להמשיך הלאה, מסרבת להרפות!!!
אתה יודע, בדיוק חזרנו מגדנ"ע וחשבתי עליך שם כמה פעמים, היה מוזר ללבוש מדים כמוך ולציית לפקודות ממש כמוך, הרגשתי שם הכי קרובה אלייך בעולם.
חייל שלנו, ילד שלנו, אח שלי היקר-אני אוהבת, דואגת, מתגעגעת וסופרת את הימים לשובך, חזור אלינו גלעד אנחנו פה מחכים, מחכים לניצוץ בעיניך ולברק שבשערך, מחכים ולא נפסיק לחכות והכי חשוב לא נעז לשכוח!
גלעד אתה חי!!! אני יודעת את זה, אני מרגישה את ליבי פועם עם ליבך ואת דמי זורם עם דמך-אנחנו פה גלעד רק חזור אלינו יקירי בתקווה שרק תחזור...
באהבה חנה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
