טוב, הכתיבה בבלוג הזה הפכה אפילו יותר מוזרה עם פתיחתה של קבוצת הפייסבוק,
אבל נמשיך, ועוד עם כותרת אידיוטית. הפעם כל הספרים מועמדים לאימוץ, אם כי לא בלב
שלם.
#18#
הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, ספר מהסדרה של האוניברסיטה המשודרת של
גלי צה"ל, מאת אביעד קליינברג, עורכת אביטל רגב, 1995. בעמ' 5 מודפסת הקדשה
של המחבר: "למיכל ולדניאל, באהבה רבה, מאבא". אני גם מחבבת את הפורמט
הזה של האוניברסיטה המשודרת.
השפעתו על חיי: אצלי כבר הרבה שנים, נראה לי שמאז שגרתי בגבעה הצרפתית
עם י', היה שימושי לכמה קורסים באוניברסיטה.
מצבו: קצת מהוה ומרופט בקצוות, אבל באופן מינורי ודי חינני. הוא הגיע
אלי משומש ממקור לא ידוע ועם מספר טלפון (051-324822) מקושקש על הכריכה שלו בעט
בספרות גדולות. בפנים הכריכה הקדמית יש את מדבקת האקס ליבריס שהדבקתי על כל הספרים
שלי לפני שנפרדתי מהם לשנה (שזה כשחושבים על זה, פרויקט די מקביל למה שאני מנסה
לעשות עכשיו, אבל שכולל הרבה פחות מאמץ שעיקרו הפרדת המדבקה מהגיליון).
גורלו: קשה לי להיפרד ממנו, מאיזו סיבה לא ברורה. אולי כי קשה לוותר
על סוג כזה של ספרים, שמגישים בצורה נעימה לעיכול מידע היסטורי בסיסי שמתישהו חשבת
שצריך להיות לכל אדם משכיל. ומה יקרה אי אם פעם ארצה להיזכר בשנות כהונתו של
היינריך ה-3 (התשובה, לא במהופך: 1039-1065) או בנסיבות הולדת התנועה הספיריטואלית
במסדר הפרנציסקני (התשובה בעמודים 107-109)? ובכל זאת, לא פתחתי אותו כבר המון זמן
ומהעלעול עכשיו לא נראה לי שאפתח אותו שוב בקרוב. אני מוכנה לשקול מסירה לאימוץ.
התמונה: העותק שלי על רקע ברבאבא
#19#
על הספה של ארווין ד. ילום, הוצאת עם עובד, מאנגלית כרמית גיא, 2005.
מצבו: סבבה
מקורו: קיבלתי במסירת ספרים לא מזמן
השפעתו על חיי: קראתי את הספר (בעותק אחר) לפני הרבה שנים, אני לא
זוכרת הרבה אבל כן שהוא היה מעניין.
פסקה משונה מהעמוד הראשון: "היו בקרים שבהם נשא עיניו, מבעד לקו
הרקיע של ביתו הוויקטוריאני ברחוב סקרמנטו, מבעד לערפילי הבוקר, ובעיני רוחו ראה
את אבות-אבותיו הפסיכולוגיים מרחפים באור השחר".
גורלו: קראתי את הספר כשהייתי מאוד צעירה, בטח בתיכון. אני לא פוסלת
את האפשרות שאי פעם ארצה לקרוא אותו ולכן אספתי אותו, אבל מניחה שאם ארצה אתקל בו
שוב. אין לי אליו סנטימנטים מיוחדים כחפץ, הוא לא הרבה זמן אצלי וכאמור קראתי
מעותק אחר, אז אין היקשרות רגשית. מועמד לאימוץ.
#20#
הסדנה לשירה, מדריך לכתיבת שירה והוראתה של אילן שיינפלד
זוכרת במעורפל שהוא תוצאה של איזה מכירת ספרים משומשים לפני כמה שנים.
מצבו: סבבה
השפעתו על חיי: זוכרת שקראתי אותו באוטובוס, אבל לא בטוחה שאני זוכרת
מאין ולאן. לא חושבת שסיימתי אותו אי פעם אבל כן זוכרת שעברתי וקראתי את כל השירים
שמשולבים בו.
גורלו: קשה לתת ספרי שירה וגם ספרים שמשולבים בהם שירים ושמדברים על
שירה, אבל החלטות אמיצות הן החלטות אמיצות! או משהו. מועמד לאימוץ.
***
הספר הזוכה בתואר הספר הראשון שנמסר פיזית (הבטחות באינטרנט זה לחלשים)
הוא הספר של ג'ונתן קו הפרטיות האיומה של מקסוול סים (יש לי איזו סרבנות עיקשת
לזכור את השם המלא המדויק של הספר הזה, משום מה, הייתי צריכה לבדוק). נכון, זו לא
ממש חכמה כי הוא בכל מקרה היה מושאל והייתי צריכה להחזיר אותו, אבל ספר אחד פחות
זה ספר אחד פחות ואין לזלזל בכך. וברכות ל-ד' שקיבלה חזרה את הספר שלה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
