| 4/2009
חודשיים.
אז מה, כבר עברו חודשיים. חודשיים שלמים. כמה קרה וכמה לא.
עשינו מסיבת פרידה לבנץ. זה היה קצת מגוחך, כי הוא טס בסך הכל לחודש וקצת לתאילנד,
אבל זה בעיקר היה פתיחה של מסיבות פרידה שעתידות להגיע, וזה מוזר. הבאה היא של מיש,
בעוד חודש מהיום - לשלושה חודשים. אח"כ כבר תהיה שלי ושל עומר כנראה, לתקופות ארוכות יותר.
זה ממש מוזר. היה פורים, והיה לי ממש מוזר לא להיות במסגרת כלשהי.
עשיתי את ה"קפה פרידה" שלי מהחבר'ה במדור (צבא) באותו יום, אז באתי מחופש לרובין הוד.
היה דווקא נחמד. לפני חודש הלכנו אני, חגי ועומר למשחק של בית"ר ירושלים. איזה שוק זה לראות
18,000 אלף אנשים, ועוד לראות מאיזה סוג רובם. זה היה שלושה שבועות לפני הפסיכומטרי,
בשביל להכנס לפרופורציות - אני וחגי. אמרתי לו שרק בחברה שאנחנו חיים, פחות מ-700 נחשב כשלון.
וזה נכון. וזה שאנחנו יודעים שרק 5 אחוז מקבלים את הציון הזה לא עוזר. כי אני לא מכיר כמעט מישהו
שלא עבר את הרף הזה. צריך לראות בעיניים. באותו סוף שבוע נסעתי עם יעל לצימר בצפון.
היה מדהים.
בחמישי היינו בגמלא ובמצפה נשרים, בערב ביקבי רמת הגולן ומשם נסענו לצימר עץ המדהים.
בשישי נסענו עד נחל עיון, טיילנו שם קצת בגשם (והיה מממש כיף) ומשם לאגמון החולה לטיול אופניים,
צפייה בציפורים ופיקניק על גדות האגם. נסענו לראש פינה לטייל ולאכול וחזרנו ללילה נוסף בבית העץ שלנו.
בשבת הספקנו לטייל בזויתן העליון ובבריכת המשושים, וגם לעשות פיקניק בדרך חזרה - לקראת פקק של
שעה בערך בדרך הבייתה. וזה על קצה המזלג. היה מעולה. הכל היה מושלם, בחיי.
המזג אויר היה מצויין, הצימר היה מצויין, המסלולים היו אדירים, לא טעינו בדרכים, לא פקששנו בתזמונים,
הכל פשוט היה כל כך טוב. ומשם צנחתי ישר לשלושה שבועות של תרגול, בעיקר השבועיים האחרונים לקראת
הבחינה עם איזה 13 סימולציות (כל יום, כן כן..). בסוף זה השתלם, כי המבחן היה פשוט כיף.
היה ממש טוב נראה לי.
הלכתי עם חגי, צחקנו דיברנו, היינו גם די רגועים, והלך ממש סבבה נראה לי. תוצאות? עוד 4 שבועות.
ערב חג היה מוזר. שמח ועצוב. חגגנו כל המשפחה - אמא וארבעת האחים שלה , וכל הבני דודים.
סך הכל 20 אנשים. זה היה כאילו כרגיל, בבית של סבתא אלה. זה היה מטורף שהיא לא הייתה.
אני יודע כמה שזה בטוח מה שהיא הייתה רוצה, שנחגוג ונשאר ביחד כל המשפחה, בבית שלה, נעשה את
הסדר כמו כל שנה. אבל זה היה מטורף. זה פשוט לא הגיוני. זה לא הגיוני.
עכשיו שאני נזכר בזה אני שוב לא מצליח להבין את זה. זה היה ליל הסדר, והיא פשוט לא הייתה.
בסוף שבוע נסענו לרודוס. אבא, אמא, אחותי וארוסה (דניאל), אח שלי, סבא וסבתא, ואני כמובן.
נחנתנו בשבת בצהריים והיה ממש נחמד בטיול. אין לי ממש כוח לפרט האמת. חזרנו ביום רביעי בצהריים,
ביומולדת שלי. במלון קיבלתי בקבוק יין, וגם עוגה ממש טעימה. זה היה מוזר, אבל ממש נחמד -
שאת ערב יום ההולדת, כלומר בין שלישי לרביעי, חגגתי לבד.
יותר נכון,
ישבתי בפאב יווני, עם עוד 5 חבר'ה מקומיים והברמן, שותה בירה "מיתוס", צופה באחד ממשחקי הכדורגל
הגדולים ביותר של כל הזמנים לדעתי. 4-4 צ'לסי ליברפול. איזה משחק מדהים. היה לי ממש כיף. מיוחד כזה.
קצת לבד, איזה כיף זה יכול להיות.
דיברתי עם יעל כל יום דרך רשת אלחוטית שמצאתי עם הפלאפון ואז חייגתי למחשב שלה. פלאי הטכנולוגיה,
תמיד אמרתי שחופש הדיבור צריך לכלול שיחות טלפון בחינם. הא הא.
אה, ביום שני הצטרפו דודים שלי (אחות של אמא) וארבעת הזאטוטים, והיה ממש כיף איתם.
ברביעי, שחזרתי (עם בקבוק מרטיני, יין יווני, וויסקי ג'ק דניאלס, קילו וחצי סוכריות גומי ומריונטה של חמור) בא
אלי מתן ויותר מאוחר גם יעל, ונסענו לאכול במרכז העיר, ותוך כדי גם עומר וחגי הצטרפו. ישבנו אח"כ בפאב.
היה ממש נחמד. יעל נשארה לישון אצלי. בחמישי היינו יחד והיה כיף, ובערב נסענו אליה. הלכנו לבקר את חברה
שלה חן בעבודה, ומשם לקניון והבייתה. חזרתי בשישי והתחלתי להרכיב את הפאזל שקיבלתי ליומולדת מדניאל
חבר של ענבר (אחותי). פאזל של בירות מ-1000 חלקים.
הסתפרתי, אחרי שלושה וחצי חודשים.. השיער הגיע לי כבר עד קצה האף, רק שהוא היה למעלה כל הזמן..
אז אחרי הרבה תיאורים, כמו רעמה, אריה, אורי חזקיה, מארג' סימפסון, תקע, פריקזויד ועוד, החלטתי להסתפר.
בכדורגל היה ממש סבבה, סוף סוף אני ועומר היינו ביחד בקבוצה, וגם כשהפסדנו נשארנו ביחד.
נשארנו במאזן 5-3 נראה לי, לטובה. בערב סגרתי מקום בפאב מגניב לחגוג יומולדת. יעל וחן חברה שלה באו אלי,
ומיש אסף אותנו ואת חגי. יותר מאוחר הגיעו עומר ובנץ, גם בלי מכוניות. לאט לאט התמלא,
הגיעו גם אריק, ינון, טרונקיל, מתן, חברה של חגי וחברה שלה, ואז הגיעו גם יאן, יאיר, דרור, חברה של דרור,
בן דוד שלו ופריקו. בקיצור, ציפיתי ל-10 קבועים, והיינו כמעט 20. היה מגניב.
שתיתי ליטר בירה סאן ברנדוס (10 אחוז..) ושני צ'ייסרים, וזה ממש הספיק לי כדי להיות מסובב על הראש.
זו פשוט בירה כל כך אדירה, שותים חצי וזה כמו ליטר, והיא גם ממש משפיעה טוב :)
הקטע הבאמת נחמד, היה שכולם שתו, כי ממש ביקשתי שיבואו בלי מכוניות. וכך באמת היה. הלכנו משם
בשעה שאני לא סגור עליה, נדמה לי 2 או 3. מתן לקח אותי ואת יעל, את חן ועומר (שהיו קצת ביחד באותו ערב..)
והגענו לבית שלי איכשהו, עדיף שאני לא אנסה להזכר בפרטים כי קצת קשה לי לזכור אותם.
הלכנו לישון בסוף ב-4 נראה לי, עומר וחן בחדר של אחותי. קמנו ב-10 כי הן היו צריכות לחזור, ואני ועומר
חזרנו לישון. קמתי ב14 ונסעתי לסבא וסבתא. עומר נשאר לישון אצלי, והוא התעורר רבע שעה לפני שחזרתי,
בחמש בערב. משם נסענו לאבו גוש לפגוש את יעל וחן (כן, שוב). היה נחמד, ישבנו על חומוס ולבנה קצת ואז אני
ועומר נסענו לתל אביב למשחק פוקר. הוא נכנס ב-200 ויצא עם 760, אני רק צפיתי. גם שמיץ בא והרוויח גם,
והיה ממש נחמד. אחרי זה אכלנו פיצה, ושחזרנו הבייתה כמובן עומר נשאר אצלי עד איזה 4 בבוקר.
ביום ראשון בעיקר קמתי מאוחר, באיזה 13, בפעם הראשונה באמת מאז השתחררתי.
קשה לתאר בכלל את החופש הזה.
היום קמתי בבוקר בידיעה שאני מסיים את הפאזל (תוך 4 ימים! בערך 10 שעות נטו..). זה אדיר.
מחר אני קם ל.. לא יודע. לכלום. סוף סוף!
פעם ראשונה בחיים שאני יכול לקום מחר בבוקר לכלום. לפשוט כלום. או לחלופין, להכל. פשוט הכל.
זו תחושה שאי אפשר לתאר. הרגשתי אותה ממש חזק כשנגמר הפסיכומטרי, ב-7 באפריל, אבל הקטע היה
שמהר מאוד היה חג, וטיול לחו"ל, ויומולדת, ורק עכשיו בעצם אני בתוך זה באמת. בתוך הכלום-הכל הזה.
ראשון בערב (אתמול) אספתי את בנץ מהבית (הוא עשה טוטאל לוס, התנגשות חזיתית) ונסענו לעיר.
הוא בסדר, קצת פציעות ממש קלות. פגשנו את חגי ועומר בחומוס בן סירא, ומשם פגשנו את דרור ויותר מאוחר
גם מתן הגיע. היה נחמד, הגעתי הבייתה ב-1 ומשהו. והיום? די כלום.
בבוקר קמתי אחרי חלום מטורף.
חלמתי עליה. זה היה מרגיז כל כך, קמתי בבוקר בחצי עצבים חצי בכי שזה לא היה אמיתי.
הכרנו בחלום, אין לי כוח לפרט, אבל זה היה נפלא. ולגלות שזה רק חלום כל כך מבאס. אוף.
מחר אני אתחיל למחוק דברים מהרשימה שהכנתי. שיניתי תוכניות, והכוונה כרגע לעבוד בדברים מזדמנים
כמו אצל אבא, אצל סבא, אצל דודים שלי, שיעורים פרטיים ופרילאנס, ועוד חודשיים שעומר יסיים עם הפסיכו
שלו נטוס כנראה לעבוד באירופה. נדחה קצת, אבל בסדר. תוכנית טובה נראה לי.
בכל מקרה,
זה היה תמצית של החודשיים האחרונים, ואני גמור מעייפות.
לילה טוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
