היה כיף היום, באמת. לפחות בתחילת היום.
היתי אצל עומר לכמה זמן, היה נחמד לאללה ראינו טלויזיה וכאלה..
אח"כ פגשתי את אורטלו'ש במקיף, גם דני, סיוון, מארק, אופיר- פנדה, עידן, שי ואלדר היו.
פתחנו נרגילה וכאלה.
התחיל לרדת טיפות שעם הזמן התחזקו לגשם ואז למבול די אכזרי, כולם תפסו מחסה, אני ואורטל לא תפסנו מחסה, והתרטבנו ככל יכולתינו. היינו סחוטות לאללה והיה כיף [:
אח"כ פנדה המותק ברוב טובו ונחמדותו ליווה אותי מהמקיף עד הבית. תודה יא אחלה גבר-גבר.
היה כיף היום, באמת, עד לרגע שהגעתי הביתה.
בהתחלה היה שקט, רגוע.
עד שאחותי הגדולה הגיעה הביתה.התחילו צעקות בינה לבין ההורים שלי.צרחות .
היא התחילה לבכות, כמו שבחיים שלי לא ראיתי אותה בוכה.בכי עם צרחות.
איך ששמעתי את הריב ואותה בוכה- זה עשה לי קצת רע.אפילו שאני לא מדברת איתה, בכל זאת.
במיוחד שאחי הקטן בן 10 צריך לשמוע את כל הצעקות והקללות בבית.הלכתי לחבק אותו כי הוא לא הבין כ"כ מה קורה בבית.
אבל אני בסדר וכאלה תהיו בטוחים שתוך דקה החיוך הענקי חוזר לפנים שלי.כדאי לו, למניאק.
*עריכה* 01:17.
חזרתי מחולון מהחוג, היינו אני מארק שי פנדה ואורטל במקיף ואח"כ חתכנו לדקלים לגינה החדשה.
היה כיף [:
פתאום נראה שהכל מסתדר.
המורות אמרו למחכנת שלי שהשתפרתי מאוד ואני "פורחת" [שאין לי שמץ של מושג מה זה אומר לעזאזל].
הייתי היום בקמפוס במתמטיקה והיה בנזונה הבנתי דברים ונראה שאני די משתפרת..פשוט הכנסתי לעצמי לראש שאני לא מסוגלת ותכלס אני מסוגלת להכל אם אני באמת רוצה.
היתי היום גם בחוג.הלך לי בנזונה לאללה.בד"כ אני עושה משהו וישר אין לי כוח או מתעייפת ומתיישבת בצד.מרימה ידיים.
היום רקדתי פאקינג שלוש שעות ברצף והלך לי פשוט בנשלכלהזונות. המורה שלי היתה בהלם ממני ושיבחה אותי כל הזמן [: נהניתי, זה משחרר בצורות שלא יאמנו.
אחח בנים בנים..כמה צרות שהם עושים...אבל אני כבר החלטתי.
מה שגם ההורים שלי גילו שאני מעשנת וקיבלו את זה יפה לאללה.במיוחד אבא שלי.
הוא בא לדבר איתי לפני יומיים ואמר לי שהוא יודע.אבל רק חבל שלא אמרתי לו ושהוא היה צריך לגלות, הוא לא כעס.הוא הבין.
הוא אמר לי שאם זה מה שאני רוצה לעשות אז סבבה, הוא מכבד אותי כי אני בוגרת וילדה חכמה ואני יודעת מה אני עושה.
רק ביקש שאני לא אבקש ממנו שיממן לי את זה ושאני לא אעשן בבית.זהו, אני לא מסתתרת יותר.
הוא אמר לי שהוא גם יודע שאני מדי פעם שותה אלכוהול, רק ביקש שאני אדע מתי לשים לעצמי גבולות ותכלס זה מה שאני עושה, אני אף פעם לא משתכרת למוות ומהאלה שמקיאות וכל השיט.זה מגעיל לאללה.
אני מרגישה שעכשיו אין לי מה להסתתר ואני יכולה לדבר איתם על הכל, כמו שצריך.דיברתי היום עם אבא גם על בנים וכאלה[על הכל מהכל] ויש לו עצות טובות, כמה מצחיק שזה נשמע, אבל זה נכון.אני יכולה להסתדר איתם.ואני באמת באמת אוהבת אותם [ועכשיו כולם : "אווווווווווווווווווווווו...."]
*אורטלי שלי, אני אוהבת אותך *
וזהו, אני די עייפה ומחר יש בי"ס בלאט [אהעהעהעע יום חמישי וסוף שבוע]
אז שיהיה לכם אחלה לילה..