מכל הלחץ וההתרגשות והכביכול החופש הארוך האחרון למרבית החברים שלי [חח לי יש עוד חופש אחרי סיום הבצפר עד לצבא איזה חצי שנה חח] הרבה מתגייסים עם טיפקס על הידיים ו..גאד לחשוב שאנחנו עוד שנייה ניהיה רכוש צהל, חיילים..לרמות שהגיוס שלי הוא בכלל ב7 לפברואר 2011 חחח אבל עדיין, הזמן עובר כ"כ מהר!

להזכר בכל החוויות שעברנו ב3 השנים בתיכון זה מצחיק, עצוב ומרגש..החברים, האנשים..עוד שנייה זה נגמר.

מהשנים האלה, למדתי על עצמי המון, השתנתי ותפסתי את עצמי בידיים[בערך, אני מנסה..] ומפחדת להבין שהמסגרת "הבטוחה" הזאת תגמר, גאד..אני עדיין לא מאמינה שהזמן טסססס! כאילו עוד חודשיים זהו אין יותר בצפר..אין יותר לקום ב7 בבוקר אין יותר לפחד לאחר לשיעור של טליה כי היא נאצית..אין מבחנים..תעודות..אספות הורים..ואו.

קיצר..לא יודעת..התחשק לי קצת לפרוק חח..לעצמי.

אז מה מסיבת סיום "חיים בס"זט?" חחח לקריין, לשיר ולרקוד..אעאע חחח מה עשיתי לעצמי?! חחח יהיה טוב יהיה טוב.

מחזור ס"ז גימנסיה ריאלית, ראשון לציון 3>

הזמן פשוט טס מבלי שנשים לב לכך.

נשרוד חח