בכלל, עוד לא שמתי במחשב.
אתמול (בקצרה):לא למדנו שלוש שעות!
אז ניצלנו את ההזדמנות והלכנו למגד, הבית ספר היסודי הקודם שלנו. כמובן שעשיתי לעצמי פאדיחות.. חבל על הזמן.
היה כיף.הנה כמה תמונות מהגן שמאחורי מגד:
שיט, העץ היה כל כך סקסי.
פשוט הייתי חייבת לאנוס אותו. XD
(התמונה בבלוג של מוקה).
ליהיא מסתתרת מאחורי המעיל שלה.
איזהו פוזה טל תפסה O.ם
דקל שלנו התשגעה.
אפילו השתזפה עם מעיל!
אני לא מכירה אותכן.פדיחות XD
דקל עצמה עיניים והילה חמודה בכל מקרה >>
היום: פיקניק של יום שישי אחרי האימון.
כמובן, הייתי רעבה (אמם, אני תמיד רעבה?XD) והלכנו את כל הצ'יפס שהיה...קוקומן ופופקורן.
סתם רצנונ ועשינו טייצ'י יש כל כך הרבה דברים מצחיקים שאי אפשר לתאר.
פגשנו שם מישהו שהוא פסיכולוג, דתי, 4 ילדים מה זה חמודים.
הוא פסיכולוג ילדים והוא הסביר שתמי לקראת החטיבה מאוד קשה לשמור על קשר, כי תמיד יש מישהי שנהיית "בוגדת" (אני מכירה כאלו...) ויש את אלה שתמיד ישארו ביחד (אנחנו.טל,הילה,נעמי נ, ליהיא, תמי)
בסופו של דבר זה תמיד ישתלם.
גם אם טכנית אני אמורה להיות בקבוצה שונה (כיתת הספורט) לשם רצו לשווץ אותי.
אבל מזל שיש את תל"י, למרות שאני ממש שונאת ללמוד שם, יש לי את החברות שלי וזה הרבה יותר כיף.
סXסXסXסXסXס
לקום, להשתקם, לרוץ, לקפוץ, לנתר, עוד הפעם אני זורמת עם אנשים,
חלקם אלה שאני לא אמורה להתחבר איתם,
שגם אם אני עושה משהו לא בסדר למענם שאני מרגישה
ממש רע עם זה הם לא יעריכו כלום.
זה לא מזיז דופק, אני אמורה להיות ילדה טובה.
כן, יש לי את החברות שלי מהבית ספר, את אלו שאני באמת אני איתם ולא שופטים אותי אחר כך,
מצד שני אני הרבה שעות מחוץ לבית באימונים עם הקבוצה שלי.
הקבוצה שאני מרגישה בה כמו חייזר, לא שייכת.
לא עם ג'ינסים מפוארים, פלאפון משוכלל, כוח סיבולת נגד מזרחית וגרון כדאי לצעוק שטויות.
אני פשוט לא מסוגלת...לא מסוגלת להשתלב, ואת המאמצים, אף אחד לא מעריך.
ככה אני מרגישה.
אני בטוחה שזה זמני וזה יעבור, כמובן לא על חשבון החברות שלי, האמיתיות, אלו שאיתי תמיד
מאז כיתה ג' (ורותם).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
