הצליל, הרגע, לא משנה איפה, מתי.
זה כל כך מרגיע, עוד מהילדות, יחד עם הכלי הזה אני פוגשת עוד מישהו שלא פגשתי.
את עצמי, שכל פעם מתחדשת. שוב ושוב.
הלוך ושוב.
אני אוהבת לנגן על גיטרה, זה כל כך משמח אותי שהצלחתי להגיע למטרה שלי.
xXxXxXxXxXxXxXxXx
היום, כמובן, כמו כל יום אחרי שבועיים של תעודות מחצית ראשונה הפסדנו (כמעט) שעתיים.
אני מוכנה להודות שבספרות המורה החלה לי החלמה מהירה (אחרי שהיא ראתה את המחברת המקושקשת שלי).
אחרי הבית ספר, כשגילינו ששייקה לא הגיעה, אני ומוקה הלכנו לחצר ההברזות האחורית.
היא צילמה אותי מנחה סיור של צמחים מעניינים (ביניהם:צמחים למרכיבים כימיים, צמחים במייצגים תלמידים שונים בחטיבה ועוד).
גילינו איך מרכיבים מוחות. מאיזה חומר.
הגענו למסקנה ש:
שבולים אוהבים לעשות כבשות.
לא תבינו, לא נורא.
בגיטרה, כמובן פגשתי את יובל, די כיף איתו, את האמת.
ציטוטים: אני ויובל
"איתמר גמד..."
"כן, הוא יותר נמוך ממני..."
"אז זה לא כל כך נחמד לקרוא לו גמד."
"אהה לא התבלבלתי עם עוד איתמר. בעצם, יש לנו 2 כושים בשכבה. אני תמיד מתבלבלת
ביניהם. הם כולם נראים אותו דבר."
"זה המשפט הכי גזעני ששמעתי.."
"למרות שאני בעד שחורים, ג'מאיקה וכאלה."
"ג'מאקיה זה מסוממים...."
"גם בעדם."
ציטוטים:אני והמורה שלי לתיאוריה על פסנתר
"די!נמאס מתרצות!"
"אבל זה עוזר לחשיבה, מה אם יהיו לך 10 ילדים ואת תצטרכי לנהל חשבון בנק?"
"לא יהיו לי 10 ילדים."
"איך את יודעת?"
"כי אני לא עושה פאדיחות!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
