אבא אמר לי להאמין בעצמי. אבא אמר לי וחיזק אותי,
שכל דבר שארצה ורק אחשוב עליו כטוב ולא יהיו לי ספקות, הוא יגיע.
אבא סיפר לי על ה"סוד".
שמחשבות מביאות צרות והצלחות.
אבא היה איתי בבית עד גיל 8.
לאבא שלי השבוע היה יומולדת 50.
אבא?
אני מתגעגעת אלייך.
אני רוצה שנחזור כמה שנים אחורה וכמו שהיינו עושים פעם,
אני אתה ואברהם,
יושבים וממציאים שירים עם הגיטרה שלך.
אבא? אני חושבת שאני היורשת שלך, גיטרסיטית מתחילה שלומדת ממך.
אבא? אתה לימדת אותי להיות עליזה, לחייך, לצחוק, לשים פס על הדברים הקשים.
ובעצם גם אמרת לי:"אין שום דבר קשה בחיים, הכל בראש".
אולי זה יאכזב אותך, אבל אני לא קוראת בספרדית.
ואני כן מכניסה מילים בעברית למשפטים שלי.
ואני כן תלמידה שלא אכפת לה מהדרך, אכפת לה מהתוצאה, מהציונים, כמו שאתה היית בכיתה ז'.
ואני כן בין הילדות ספסל בכדורסל.
ולמרות הכל- יש לי ממוצע של 86,
4 מאיות בתעודה,
אני קמה כל יום באושר,
אני מתאמנת בגיטרה כל ערב לפני השינה,
כיף לי בכדורסל,
אני קוראת באנגלית,
ומידי פעם הארי פוטר בספרדית.
ומידי פעם אני גם חושבת ומדברת בספרדית.
חסרות לי הבדיחות שלך. אתה בעצם חסר לי כבר 5 שנים.
וזה הפך לשיגרה.
ואין לי חבר כמו שאתה שואל אותי כל פעם שאנחנו מדברים בטלפון.
היה לי. אבל הוא לא בדיוק נתן לי אהבה, הוא היה צבוע.
תתפלא-אולי חיים, חבר של אמא שלי, קצת משלים את המקום שלך.
אבל לא יותר מידי.
אבא? אני כותבת את זה עם דמעות על העיניים, אולי אני הייתי אשמה.
אשמה שהתגרשתם.
סליחה על האכזבה, אבא.
אבל תודה על השנים האלה שהיינו יחד.
ועל הקיץ ועל החופשות שבהם אנחנו נפגשים ואתה מלמד אותי דברים על החיים.
ואני כבר לא יכולה לחכות לקיץ כדי לראות אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
