זה כמו ללבוש טייץ, רק שיותר חם.
אפשר לחשוב, שופינג מטורף עשיתי לעצמי בTNT היום (:
זה היה די כיף, ומה שהכי גרם לי להרגיש סבבה-זה שיש דברים במידה שלי.
אז כן, ויש לי סקיני, שתי סקיני, שבפעם הראשונה בחיים שלי מדדתי סוג ג'ינס כזה.
הנה שתי דברים שהצלחתי היום:
להרגיש בשינוי שהיה במוח שלי אחרי הקיץ האחרון.
למדוד ג'ינס, שאני יודעת שאני לא צריכה לקצר אותו.
להיות שלמה עם עצמי, פלוס מינוס.
שיקול דעת על דברים שאני לוקחת ומרגישה בהם צורך.
יש משהו שנורא נורא מפריעה לי כרגע.
אני לא יודעת מה הוא, אבל יש לי הרגשה...יש לי הרגשה שמשהו רע עומד לקרוא. תחושות בטן כאלה.
שזה מריח רע.
משהו עומד לקרוא.
ואני לא רוצה שזה יקרה.
איך אומר השיר של בוב מארלי? Don't worry be happy.
יום שישי:
באימון התעצבנתי, כל כך התעצבנתי, מהסיבה הפשוטה שרציתי שהמחשבה של "נו, את לא שווה את המאמץ של בכדורסל" יצא כבר מהראש שלי.
בניגוד למה שחשבתי-ועבדתי על זה- לראות שאני מתחילה לקחת את עצמי בידיים,
לא בחפיפניקיות, גם אם אני אעשה המון תקלות ויצעקו עליי, להוכיח לעצמי שאני כן יכולה להחזיר את המוטיבציה שלי
וכן, תמיד משהו חייב להרוס.
תמיד מישהו רוצה לתקן אותי ולהחזיר אותי למחשבה של את לא שווה כלום בכדורסל,
אבל לא נתתי לזה להיכנס אליי.
יצאתי מהאימון עם ריח של קופיקו.
מה לעשות, ככה זה כשאני מתאמצת ולא נותנת לעצמי כל כך הרבה חופש.
אחר כך היה את מנהג הפיקניק אצל אורי גורדון (שזה פארק)
וכמובן אני הכי זללתי שם...היה מצחיק כשעשינו פרסומת סמוייה לקאנטרי O:
עזבו, לא תבינו. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
