לצאת איתם לנופש עלק לארבעה ימים.
כשהם מעירים אותי בתשע וחצי בבוקר ומכריחים אותי לצאת לארבע שעות טיול באיזה חור.
כשאבא שלי כל חצי מטר מוצא איזה חרא של גמל ומתרגש כאילו זה איזה נס משמיים וממש עכשיו כל הכסף של ביל גייטס עובר אליו ובאותו הזמן הוא גם רואה את אחמניג'לעאחג [נשיא איראן אני חושבת] ואולמרט לוחצים ידיים.
כשאמא שלי מתנהגת כאילו היא גילתה את אמריקה כשהיא רואה איזה הר מסכן.
כשאני צריכה להיות תקועה באוטו עם שני אחים שלא מסוגלים לסתום את הפה לשתי שניות.
כשאי אפשר לשמוע מוזיקה באמפי כי כל פיפס קטן של רעש מפריע לאבא בנהיגה, ואם כבר שומעים משהו ברדיו זה חייב להיות משהו מלפני שמונים שנה.
ככה בערך זה עבר. ועכשיו, בפעם השלישית עם המסנג'ר השלישי שאני פותחת בזמן האחרון, שוב ברוב חכמתי שכחתי את הסיסמא. גאווווון.
ומחר אני צריכה לצאת לאיזה טיול מסתבן בירושליים וחברה של אחותי שהיא כונפה לא פחות באה אלינו עד סוף החופש.
זהו בערך. סתומרת לא שנגמר לי על מה להתלונן, אבל אין לזה טעם...
אז... נתראה בשמחות [אני מקווה].
ואולי יהיה פה איזה נס חנוכה ויהיה חג שקט...
אגב, בא לי על עיצוב חדש..
אם אתם מכירים איזה בלוג עיצובים טוב תשלחו D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maya .