רוצה לחיות

כשראיתי את חיוך,

את מבט ענייך בפעם הראשונה,

עניי נשבו בתוך חיוך ומבטך.

כשראית את מראך, אז עלתה הרגשה

של תחושה לא רגילה.

לא כמו שהרגשתי כשראיתי את ענייך וחיוך,

אך כשהכרתי את אופייך הכל השתנה.

ליבי התחיל לפעום והתחיל להרגיש רגש של התאהבות.

אופייך, חיוך ומבטך תפס את ליבי ולא הרפה,

לא עזב, רק נאחז בליבי.

רגש אשר רכשתי כלפייך הוא גדול, ולא קטן

וליבי פוצע מאכזבה נכזבת.

אכזבה שאנני רוצה להרגיש שוב,

כי לקח זמן לליבי להחלים.

ושוב החזרה לכאב והבדידות הקרה

שליבי ואני היינו שרויים בה.

כשליבי החלים לאט לאט, השתנתי.

ליבי לא רכש שום אהבה חדשה,

רק שמחה היה ללא התאהבות, שמחה נקייה מאהבות.

איך באת ולקחת את ליבי

ואני חוזרת לבדידות, לקור, לכאב....

כי אומץ אצלי כבר אינו קיים.

אני אחלם על רגשותיי,

ועל אהבתי.