שלמה שפירא
הרהורי קירבה ואהבה
אצל נעים עריידי
עיון בספר "חזרתי אל הכפר" – לְ נעים עריידי
סקירתי מ- 7.1.1987
מציאות של גלים
אהבה מיוחדת וסבוכה
"ההימנון ההשרדות הגדולה "
עריידי מגיש לנו ספר שירים כתוב בעברית רהוטה ולפעמים עם "תחכום אלגנטי"
של כתיבה מערבית וגם ולמרות הקדשת הספר ל- חיים פסח – היהודי הוא מבטא
בשירתו מחאה מזרחית בצורה החריפה ביותר והוא יכול לשמש דוגמא של משורר
החי את שני צדי המתרס ומכיר היטב את דפוסי החיים ,דפוסי החשיבה , המנטליות ,
המירקם הסוציו-פוליטי והפוליטי בשני הצדדים , כך שהוא יכול ללמדנו מהו שילוב חברתי-תרבותי פלוריסטי בתוכנו -"לעת עתה אני מרגיש ברוחות העוברות דרכי ושאינן דרכי " (עמ'44) . ונשאלת השאלה אם הדבר הזה אפשרי על ידו ?
"אני יודע שהרוח אינה נצלבת ... אין בלעדי ההשרדות פצוי לחולשה למוסר המיעוט ... " (עמ'48) . אותה רוח שהודפת אותו וגם מחזירה אותו , אולי היא בסך הכל "ההימנון ההשרדות הגדולה " שמעבר לה-להשדרדות- לא הכל אפשרי בגלגול הזה .
המשורר יודע זאת ועל כן הוא דבק , בלית ברירה , במציאות של גלים . גל אחד לוקח אותו רחוק וגל אחר מחזיר אותו קרוב ועם גלי נפשו הוא מחכה לזמנים טובים יותר .
בכל מקרה , הוא לא מממש את עצמו כפי שהיה רוצה .
שוחחתי עם אינטלקטואל ערבי-מוסלמי שמסכים ששירתו של עריידי מצוינת אבל נתן לי להבין שהוא וחבריו רואים בכתיבתו התרפסות , התחכמות , מלאכותיות הנוטים למערביות ומדגישים גם את העובדה ששירתו אינה פוליטית .
במציאות של ארצנו , עריידי יכול לשמש יוצר-פז לכולנו שהרי לפנינו יוצר שידע
ויודע לינוק משלושה עולמות , משלוש תרבויות – הדרוזית , הערבית , העברית
ומגיש לנו על מגש של כסף ייחוד והכללה גם יחד .
לפנינו מתגלה אדם שמצד אחד משוטט על פי "נורמת הפרפר" ומחפש בנרות את גווני
צבעי הדבש בשביל להתקיים ולשרוד ומצד שני "אנורמת הפרפר" המתבטאת ב " ... נער פרפר זה את זה אהב וזה את זה עכר..." (עמ'12) .
המשורר קושר את גורל שירתו באמנות . "אני עוד שר כדי להשרד כמו מיתר שאהב את קולו " (עמ'37) . הוא קודם כל אמן ואחר כך אדם . רק אדם עלי אמנות יודע היטב מהם אבנים שרשים ומקורות וגם מסוגל לחזור לכפר ולבכות כמו ילד ולחוות אהבה אמיתית מהי בתוך ריבוא גפנים על האדמה הטובה (עמ7) . צריך לזכור ש"בקול המכחולי" יש אוירה בלילית שהיא הנותנת את חוסר המנוחה לכתיבתו . כשמשורר
מרגיש על הכרמל הפורח והיפה צורך להליכה אל המדבר הגדול ואולי שם יכול להתנבא איך להשלים את משימתו ולהגאל ולשוב לכרמל ל"ארבע מקהלות אומרות כרמל" - זה דבר לא פשוט וקל עבור מישהו הנושא בקרבו גלות פנימית קשה .
עריידי שמודע היטב ל"האהבה המערבית" מגיש לנו בספר זה "אהבה" מיוחדת
והייתי אומר סבוכה במינה עם הרבה נופך מזרחי וייחוד מזרחי ובמיוחד דרוזיים ,שמצביעים שעדיין אישיותו , אופיו ושרשיו הערביים משפיעים על כתיבתו .
הוא נמצא ביגון רב ,כי לעולם לא ידע ולא יֵדַע מה זאת אהבה . פאריד אל-אטרש הזמר האהוב הנצחי המפורסם (שגם הוא דרוזי במוצאו) נמצא עמו באותה סירת אהבה . המשורר מחכה לעזרו שלא תבוא ואם האהבה היא נחלת ימים , מוטב שלא יוותר כאושת שלכת בחפשׂו אחר אביב (עמ'49) .ומשורר שלא יכול לכתוב על אהבה ,יכול כן לכתוב על תשוקה " מכאן מתחיל שירי , תשוקות אשר נשׂאם לבי נושׂא פחות ולא כבד המשׂא " (עמ'51) . המשורר חייב להסיר מעליו את צואר הבקבוק לאהבה הגורם להרגיש את חסרונה ,כי מודע לכך שרק היא יכולה להבטיח צאצאים אמיתיים לעתיד .
ועל "האהבה" הזאת ותשקותותיה ,
בשירים אמיתיים ומיוחדים אלה , אפשר לכתוב פרק שלם ! בפעם אחרת !
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
שלמה שפירא. הרהורי קירבה ואהבה. בספר "חזרתי אל הכפר" – לְ נעים עריידי. סקירתי מ - 7.1.1987. עריידי מגיש לנו ספר שירים כתוב בעברית רהוטה ולפעמים עם "תחכום ... israblog.co.il/movepost.asp?blog=292694&blogcode=10206985&move=prev - דפים דומים עוד תוצאות מתוך israblog.co.il »
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
23 נובמבר 2008 ... שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10206940 - דפים דומים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
