שלמה שפירא
בלומה פינקלשטיין
טיילת הזמן – מבחר שירים
שירים שנכתבו בצרפתית
ותורגמו לעברית על ידי אהרן אמיר
הוצאת כרמל – 2008
סקירתו של ספר
שיגרת חיינו יום ולילה , אור וחושך ויש המביעים במקורותינו שכל פרק מיממה
"מְכפַר" על קודמו כך , למשל , שבין הערביים "מכפר" על עניני היום ושחר "מכפר"
על ענינים בלתי רצויים של לילה וכו' , ומכך יוצא שהדיאלוג בין אור לחושך
הוא בעצם שיגרת חיינו .
ונשאלת השאלה :
מה קורה כששיגרת חיינו משתבשת , כאשר החושך הופך רב מאד מהאור ?
בספר השירים הזה "טיילת הזמן" ניתן לענות על השאלה "האם ניתנה לי המחשבה
כדי שאקבל את סדרו של העולם הזה או שאמרוד כדי להפסיד או לנצח ? (עמ'77)
והשאלה לא פשוטה כי "החיים ההולכים מאחור מסיחים בעניני החיים / לפרק-זמן
שמחוץ-לזמן שבו ילכו החיים בדרך-לא-דרך ויטמינו את כולם בעומקי רבדיו
של התוהו " (עמ' 69) .ואנו יודעים מספר בראשית מהו תוהו "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" . וכשהמשוררת נמצאת בעולם הממשיך להתפשט במהירות האור והיא קופאת על מקומה במהירות החושך (עמ'44) כי כבה האור (עמ'23) ואנחנו יודעים שלחושך אין מהירות והוא קיפאון גמור , הרי השירים הנולדים בלי האור ובלי "ערך לשימפנזה לאדם לאטום ולכל החלקיקים הזרועים על החוף " ובלי הסדר שהוכנס עם הבריאה ... הם שירים קשים אבל חובקים שירה נפלאה טובה ומיוחדת עמוקה ומעמיקה לאותם "חיים למחצה"- לחיים שלקראת החושך .
" אז אני פונה אל אי-הסדר : המוות האם עודנו חי ? האויר האם הוא מותרות ?
היש לאור עתיד ? ומי מופקד על הדעת ?
והמשוררת מדגישה "יש לי תודעה של זמן"(עמ'82) ו"בעיני הצופיה" "הפתרון הוא על
המרחב המתכווץ תחת אפי " (עמ'83) .
יתכן שהמשוררת יודעת שיש שוב חזרה לתוהו שהיה לפני בוא הסדר והאור לעולם .
יש הרבה תיאורי ביניים רבים בספר עד לתוהו :
"יכולים העצים להתכווץ מול הרוח ..."(עמ'82) , "האופק מתכווץ" , "הטבע מתגבן" (עמ'83) "החיים ההולכים מאחור" (עמ' 69) , "כס מלכות של קש" (עמ'68) , " ואנו כולנו חדלי-ניע / מיובשים / טבע דומם לצמיתות / ראשים רקובים אל מול כוכב הצפון" ועוד תיאורים רבים מאד של מוות , של חידלון , של תבוסה , של שתיקה , של קפיאה ,ושל "פרדוקס תמוה של המציאות " ועוד .
והיא מדגישה שהיא כותבת את מה שכותבת בלית ברירה , בזעקה ובאומץ :
"בזמנו זעקתי : לדעת !" (עמ' 44) , "אומץ לבי נתן אורו / בצד העליבות / האומץ לחיות / יש לו סיבה למות סוף-סוף " .
ומה יקרה לשירה במצב של העולם הזה ? אפילו השירה שמנסה ליפות את היש לא תעזור .
"אני כותבת שירים כדי לייפות את היש" (עמ'84) . והספק שובר מאד :
"ולעולם הזה שאין בו ממש אתה קורא : שירה " (עמ'52)
ו "השירה משיבה(=מחזירה) את רוחה , האש נפרדת מן הפתיל ..." (עמ' 46)
ולמרות שפעם המשוררת האמינה בכתיבה "האמנתי בכתיבה כמי שמאמין באלוהים " ,
עתה "בשתיקה הכינותי את שתיקתי" (עמ'47)
"זו עת לשתיקה אך להחריש משמעו למות" (עמ'41) .
שיר עמ' 52 (ללא כותרת)
*
במלים ספורות אלו התלושות
מן המִלּון
אתה בורא עולם בדוי
מעין מומיה
חנוטה וצפודה
המֻרכבת הברות
וזעקות
ולעולם שאין בו ממש
אתה קורא : שירה
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
26 נובמבר 2008 ... שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=10219073 - לפני 12 שעות - דפים דומים
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
26 נובמבר 2008 ... שלמה שפירא. בלומה פינקלשטיין. טיילת הזמן – מבחר שירים. שירים שנכתבו בצרפתית. ותורגמו לעברית על ידי אהרן אמיר. הוצאת כרמל – 2008 ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דפים דומים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
