שלמה שפירא
קטעים מתוך ספרון
שקבלתי בתנועת "המחנות העולים" ב- 1958
(כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה)
הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי הנוער"
בהוצאת
ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז
1 . קטע ש- ויטה – כתבה (עמ' 5)
"שאלת אותי מה נותנת לי התנועה .
קשה לי לענות לך . את לא היית בתנועה ודברים אלה צריך לחיות בכדי להבינם .
ההרגשת פעם את רגש הסיפוק לאחר שמגיעים לפסגה אחרי עליה ממושכת וקשה ?
או שמחה טהורה , שמחת יצירה של חברים לאחר עבודה קשה וממושכת כשהכל
עומד נגדם , נלחם בהם , ולמרות הכל הצליחו לבנות וליצור .
או אהבה עזה לכברת ארץ שוממה המעוררת בך את הרצון לחבק הכל ולהקריב הכל ?
או להיפך , ההרגשת פעם עצב עמוק וכנה על הלקחם של חברים יקרים בלא עת וסיבה ?
השמעת פעם שירה פשוטה ועזה המביעה שמחה גם עצב היוצאים מן הלב ?
הראית פעם הורה , של חברים המתלכדים לגוף אחד , רוקדים בהתלהבות , שוכחים
עולם ומלואו ורוקדים ...
כל זה נותנת התנועה .
ויטה "
2. קטע מסיפור ש -אהרן מגד- כתב (עמ'12) .
"יום הולדת
חיה ערכה מסיבת יום הולדת . היא הזמינה למסיבה זו רק את חבריה האינטימיים ביותר .
גם אבא ואמא דרשו זאת : לא צריך טררם גדול , ולא צריכים כל מיני ארחי-פרחי .
די במסיבה צנועה , שקטה של בחורים ובחורות הגונים . ישלחו הזמנות בכתב .
... השיחה שטפה בנעימים , במשובה וצחוק . בתחילה בריסון רב , כי אבא ואמא של חיה
נמצאו גם הם בחדר , אבל אחר שעה לא ארוכה אמרה חיה :
- אבא , גברת אופנהיים בזמינה אתכם ל- 9.30 לא ? חבל שאתם צריכים ללכת ...
והם הסתלקו אחר בקשת סליחה מאת כל הנוכחים .
אחרי שהלכו להם , אמרה חיה:
- רואים אתם , אבא-שלי ואמא-שלי מבינים אותי תמיד .
...
בשעה יותר מאוחרת חזרו שוב רקודי בזוגות והפעם תוך אכסטזה עילאית .
מישהו כיבה את האור . כולם צווחו והמשיכו לרקוד . הבחורים והבחורות
החרו-החזיקו אחר הפטיפון והמחולות גברו , גברו ...
כך , עד שחזרו אבא ואמא של חיה מהגברת אופנהיים , היתה כבר השעה השניה
שלאחר חצות
אהרן מגד "
3. קטע ש- עודד – כתב (עמ' 23)
מכתב לחבר בגמנסיה
"כותב אתה לי : אולי נאמנו דבריך מאוד ואמת היא ללבך אתה , אך כלום ניצוק
את כל האנשים בדפוס אחד ? הלא לכל אחד מורשת נטיותיו ומערכי מפשו שלו ,
הן לא בבית אחד נוצרנו כולנו ולכן גם יפרדו דרכינו למאוד .
...
הנה ערכנו "סדר" של פסח כבשנה-שנה . לא כסדר הזה שעורכים הורינו בבתיהם ,
אלא שונה ממנו לגמרי , דומה אולי יותר ל"סדר" שהיו עורכים אבות אבותינו
בשבתם על אדמתם : קציר העומר , יציאת מצרים שבכל הדורות , המלחמה לחירות –
ביטוי לכל אלה נשתלב בהגדה וב"סדר" שערכנו . טקס , שירה וריקוד , מקהלה ונגינה ,
קריאה והצגה , כל אלה שוזרו יחד .היודע אתה כמה כוחות רוחניים הושקעו בזה ?
ולולא ראיתי את הגיחוך על פניך , הייתי אומר לך פשוט : בוא וצרף כוחך אתה לכל זה –
סופך שתהיה מאושר אז !
...
תבוא ואז נשוחח ארוכות –
ידידך- עודד
4. קטע ש - רות– כתבה (עמ' 239
אורי
"...
אורי בן חמש-עשרה . יום אחד קרא על לוח המודעות :
"הרצאת נ. : מהי דרכנו להבא !"
המודעה הזאת ניקרה בעיניו , שבוע שבוע בלכתו למגרש ה"מכבי" התלבט בשאלה הזאת .
לא סיפקו אותו הספורט ותרגילי הסדר . מה התכלית בהם ? לא יתכן שהספורט יהיה
ערך מרכזי בתנועות נוער ...
רות
5. בעמוד 79 ישנו שיר ללא כותרת שכתב ב.
ילדִי אל ראשי ההרים העליתי אותךָ
ראה – הארץ הזאת ,
קו ההרים מנגד , השמים האלה , שמיךָ ...
ראה אותה , את הָאחת .
חלום דמותה בלבךָ ושׂאֶנּה .
כי על זה האפק זרים צוות לךָ גורל נבו ,
"ראה מנגד" ...
את נופה בקשו לערוף מבלי רחם ,ועִמו –
את חלומי : להטביע בך את חותם ארצֶךָ .
צלם נוף מולדתו האדם .
מה דמות תהיה לךָ ,ילדי ,
אם ערוף יהיה נופךָ ,
אתה הנושׂא בחֻבךָ געגועי-הפקר לנופים זרים ,
געגועים שמסכתי אני בדמֶךָ .
לא , אזרח תִהיָה בארץ הזאת !
את חטא הַנֶּכֶר של דורות ראשונים תכפר .
אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –
על ארץ אחת שלמה ,
על אֳפקים תכולים , מבטיחים .
באלה אֶאֱלוף אותךָ , ילדי .
טפין-טפין אמסוך בך געגועים לאפק רחב , משׂתרע ,
לגבול רחוק , רומז .
- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
י25 יולי 2009 ... שלמה שפירא. קטעים מתוך ספרון. שקבלתי בתנועת "המחנות
העולים" ב- 1958. (כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה). הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694... - לפני 8 שעות - דומה
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר
שלמה שפירא. קטעים מתוך ספרון. שקבלתי בתנועת "המחנות העולים" ב- 1958. (כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה). הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי הנוער" ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דומה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
