שלמה שפירא
בשנים 1922-1941 המוני ערבים עזבו את עריהם והשתקעו בערים ובכפרים, שבהם יש מגע כלכלי הדוק יותר עם העולים היהודים...
שתי טענות , טוענים לעיתים קרובות ערבים מתנגדי הציונות: ראשית, הטענה, שמחמת קניות הקרקע, שקנו היהודים, נשארו ערבים רבים ללא קרקע. ושנית, הקובלנה, שהיהודים אינם מעסיקים ערבים בחקלאותם ובתעשייתם.
מידת אמיתותה של הטענה הראשונה הועמדה במבחן בשנת 1931, כשהכריזה ממשלת ארץ ישראל 0המנדט) על נכונותה לממן את התיישבותו של כל ערבי, שיש ביכולתו להוכיח, כי נשאר מחוסר קרקע מחמת קניות היהודים. מנהיגי הלאומניים סיירו בכפרים, ועוררו להגיש את תביעותיהם. למעלה מ-3000 תביעות נרשמו, אולם הממשלה דחתה את רובן מייד, מפני שלא היה להן כל סמך. רק 656 תביעות נמצאו מוצדקות, אבל לא פחות ממחצית הערבים, שנגעו בדבר, דחו את ההצעות ליישבם שוב על הקרקע. והעדיפו להישאר בערים, שבהן מצאו עבודה מתמדת ותנאי-חיים נוחים יותר...לסימוכין לכך, שבשנת 1935, חווה דעתו הנציב העליון לארץ ישראל.
הטענה שבדרך כלל אין היהודים נוהגים להעסיק ערבים במשקיהם ובמעלי תעשייתם, עטונה עיון מדוקדק...יישובי העובדים כולם מבוססים על עקרון העבודה העצמית. כל העבודה נעשית בידי חברי המושב הקיבוץ עצמו, ואין מעסיקים פועלים מן החוץ כלל, לא יהודים ולא ערבים. ואשר לתעשייה, הרי אין להכחיש, שיש נטייה להעסיק יהודים בבתי חרושת שהוקמו בהון יהודי, וערבים בבתי חרושת השייכים לערבים. אולם מצאנו, שבעלי תעשייה יהודים מעסיקים ברצון פועלים ערבים, בצד פועלים יהודים...מנהיגי תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל הוכיחו אהדה כנה לעובד הערבי, אבל הם סבורים, שלפי שעה יש להעסיק את הפועלים הערבים לא בסקטור היהודי של כלכלת הארץ, אלא בסקטור הערבי הממשלתי. הם מציינים את הברכה הכלכלית, שהביאו פעולות היהודים לאוכלוסיה הערבית, והם נכונים לעזור לערבים בשיכלול חקלאותם ותעשייתם. אבל לעומת זאת עומדים המנהיגים הללו על כך, שמטרת העובדים היהודים בארץ ישראל היא ליצור קהליה יהודית למען המוני הנרדפים של יהדות אירופה, וכל תקווה להגשמת קהליה כזאת תהיה לאל, אם יוגשם מפעל הבניין בארץ ישראל בהון יהודי ובעבודה ערבית בעיקר.
הדרך המעולה להבטחת שיגשוגה הכללי של הארץ היא, לדעתם של מנהיגי העובדים היהודים, פיתוח שני מבנאות כלכליים מקבילים. לכשיורגלו העובדים הערבים בהשתייכות לאגודות מקצועיות, ורמת חייהם של הערבים תעלה, יתמזגו הכלכלות המקבילות הללו בהדרגה, לדעתם של המנהיגים היהודים. מתוך שאיפה למטרה זו, עוזרות הסתדרויות העובדים היהודיות לקבוצות של ערבים, הרוצים להתארגן ולתקן את תנאי עבודתם, ומשתפת פעולה אתם.
שורת ההגיון נותנת, שעליית פליטים יהודים לאחר המלחמה תוסיף לשפר את מצבם הכלכלי של ערביי ארץ ישראל...כי לא זו בלבד, שההתיישבות היהודית לא הזיקה לערבים, אלא היא אף הטיבה את מצבם הרבה למעלה ממצב הערבים בארצות השכנות.
לפיכך נשאלת השאלה: מםני מה מתנגדים מנהיגי הערבים בתוקף רב כל כך להתיישבות יהודית"? מפני מה עוררו וניהלו מהומות, שעיכבו פעם בפעם את התקדמותה של ארץ ישראל?
מי ששואל כך, מכלל שהוא מניח, שקיבוצים לאומיים פועלים תמיד לפי ההגיון. אבל, למעשה, אין הדבר כן. גם אומה שיצאו לה מוניטין בגלל חינוכה ותרבותה, עלולה לעיתים קרובות לפעול בהשפעת פחד שאינו הגיוני, שנאה עיוורת, או משפטים קדומים מושרשים. איש לא יטען, שבני ארצות הציר, הנוהים אחרי הדיקטאטורים שלהם, פועלים לטובת האינטרסים האמיתיים של אומותיהם. מנין, אפוא, תהיה לערבים תבונה פוליטית יותר מאשר לגרמנים או ליאפאנים?
העובדה, שאין בארץ ישראל, ניגודי אינטרסים יסודיים בין יהודים וערבים, וכי למעשה נהנו נחשלי הערבים מפעולות היהודים, פותחת פתח לתקווה בעתיד. ייתכן מאד, כי עולם חדש, מבוסס על עקרונות דמוקראטיים וקואופראטיביים באמת, ישפיע על התנועה הלאומית הערבית, שתבקש לעצמה ביטוי קונסטרוקטיבי יותר. סוף כל סוף, ארץ ישראל אינה אחא חלק קטן מאד מן השטח הנרחב, שעליו יושב הגזע הערבי יישוב קלוש. אפשר, שבעתיד יראו המנהיגים הערבים תועלת לעצמם לחקות את הדוגמא הקונסטרוקטיבית של ארץ ישראל היהודית ולהשתמש בעזרתה, כדי להעמיד את כל האזרח הקרוב על רמה גבוהה יותר של שיגשוג ותרבות...
הערה שלי: הדברים האלה נכתבו בסביבות שנות השלושים של המאה שעברה, ולפני השואה ותוכנם מזכירים דברי מנהיגים מישראל (כמו שמעון פרס) במסר השכנותי והאזורי, שמציעים אותו...
"ארץ ישראל הארץ היעודה" ל- ד"ר וולטר קליי לאודרמילק, מאנגלית: ש. גילאי, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945.
המחבר, הינו אמריקאי (לא יהודי) מומחה לשימור-קרקע וסגן-מנהל השירות לשימור הקרקע בארצות-הברית בתקופתו שהה בארץ בשנת .1939
בספר הקדשה:
לאינס מארקס לאודרמילק
חברתי שהאצילה עלי מרוחה.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
"ארץ ישראל הארץ היעודה" ל- ד"ר וולטר קליי לאודרמילק/שבעתיד יראו המנהיגים הערבים תועלת. שלמה שפירא. בשנים 1922-1941 המוני ערבים עזבו את עריהם ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "ארץ ישראל הארץ היעודה" ל- ד"ר וולטר קליי לאודרמילק/שבעתיד יראו המנהיגים הערבים תועלת.
טקסט מהקטע: ... היעודה" ל- ד"ר וולטר קליי לאודרמילק, מאנגלית: ש. גילאי,הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945. המחבר...
עודכן ב: 15/05/2013
בבלוג זה
בכל הבלוגים
