שלמה שפירא
"ירושלים - אוסף מקורות", ליקט וערך דן בהט (מוקדש לזכרו של ארתור ז"ל שהגה ויזם את כנסי ירושלים), יוצא לאור ע"י המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית. במהדורה הראשונה לא מצויין תאריך הוצאתה. המהדורה השניה, יצאה-לאור ב - תשל"ו. בסוף הספר - מראה מקומות ומפתח-שמות ומפתח של חלק מהמושגים המופיעים בספר.
מו המבוא:
לקט זה מוקדש לירושלים, וכולל מקורות ותעודות בכתב שהנושא המאחד אותם הם הבהרות לטופוגרפיה של העיר. המקורות הראשונים הם מלפני כארבעת אלפים שנה, כאשר ירושלים יתה כנענית קטנה, ואילו התעודות האחרונות שבלקט זה מתארות את כיבושה של ירושלים על-ידי האנגלים בשנת 1917. האוסף של התעודות והמקורות הוא מקרי למדי, ואינו מתכוון להקיף את כל החומר הקיים...התרגום של התעודות השונות הוא חופשי, ואיננו צמוד לכללי התעתיק העברי קטעים שונים במקורות הושמטו, כאשר תרומתם לנושא לא נראתה חשובה.
מ-מכתב אל עמרנה, מכתב מס' 286
למלך, אדוני, אומר
כה אמר עבדי חיפה עבדך
לשתי רגלי אדוני המלך
שבע פעמים ושבע פעמים אפול
מה עשיתי למלך אדוני?
...
"מדוע אתה אוהב את
החבירו ושונא את
המושלים"? לכן
אני מושמץ לפני המלך, אדוני,
מכוון שאני אומר" "ארצות המלך
אדוני, אבודות", לכן
אני מושמץ למלך, אדוני.
אך מוטב שהמלך ידע זאת...
"ארצות המלך נהרסות
אך אתה אינך מקשיב לי
כל המושלים אבודים
לא נשאר כל מושל למלך, האדון.
יואיל המלך להסב תשומת לבו לקשתים
כך שקשתי המלך יתקדמו.
לא נותרה כל ארץ למלך
החבירו פושטים לכל ארצות המלך.
אם הקשתים יהיו כאן
בשנה זאת, אז ארצות המלך
האדון ישארו, אך אם הקשתים לא כאן
הרי שארצות המלך, אדוני, אבודות.
לסופר המלך, אדוני, כך אומר, עבדי חיפה
עבדך, הבא מלים
באופן ברור לפני המלך אדוני, כל ארצות
המלך, אדוני, עומדות לההרס.
702 - מצור סנחריב (קטעים)
ובאשר לחזקיהו היהודי הוא לא נכנע לי, צרתי על 46 מעריו הבצורות מצודותיו ומספר רב של כפרים וכבשתי אותם...אותו עצמי עשיתי שבוי בירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב, צרתי עליו בעזרת כבשים כדי להציק לעוזבים את שכרי עירו.
חזקיהו עצמו אשר תפארתי מטילת הפחד שחקה אותו, ואשר חייליו המצוינים - שהביא לירושלים עיר מלכותו - עזבו אותו, שלח לי מאוחר יותר לנינוה...יחד עם 30 שקלי כסף 800 שקלי זהב, אבנים יקרות וכו' וכו' כדי להעביר את המס וכדי להביע את נכנעותו כעבד לי - שלח אתו משרתו האישי.
מכבים א' י"ד ל"ו
ובימיו הצליח (שמעון) בידו לגרש את הגויים מארצם ואשר בעיר דוד אשר בירושלים אשר עשו להם מצודה אשר ממנה יוצאים ומטמאים מסביב למקדש...ויושב בה אנשים יהודים ויבצרה לבטחון הארץ והעיר ויגבה את חומות ירושלים.
יוסף - קדמוניות ספר ט"ו ח' א' 267
שכן תחילה התקין לכבוד הקיסר תחרויות התגוששות אחת לחמש שנים ובנה תיאטרון בירושלים ואחרי כן בנה על אדמת מישור אמפיתיאטרון גדול ביותר - שניהם מפורסמים בפארם אלא שהיו זרים לאורח החיים של היהודים,
יוסף - מלחמות ספר ה' פרק ד' 136-247
...אולם אחרי-כן בימים, אשר מלכו החשמונאים, סתמו את העמק הזה, (העמק הרחב שהפריד בין גבעת "מצודת דוד המלך=היא השוק העליון, לבין גבעת חקרא=אקרא אשר עמדה העיר התחתונה) ברצותם לחבר את העיר אל בית-המקדש ועדרו את ראש חקרא והשפילו את קומתו, למען יתרומם בית-המקדש עליה. והגיא הנקרא בשם עמק הטירופאון (=עושי הגבינה) אשר אמרו עליו, כי הוא מפריד בין העיר העליונה ובין הגבעה התחתונה, משתרע עד השלח - בשם הזה אנו קוראים למעין מים חיים (מתוקים) חזק...
וייל - מסע המלחמה בא"י / 1917 / קטעים מעמוד 139-146
...התכנית שנתקבלה עכשיו היתה כדלקמן: הקמת קו-הגנה במישור, אשר יבטיח את עוקי התחבורה העיקריים...שארית הקורפוס ה-כ"א היתה צריכה להתקדם לתוך ההרים...המגמה הכללית היתה, שהדיביזיה ה-75, בהגיעה עד מרחק מסויים מירושלים, תפרוץ צפונה-מזרחה לעבר בירה ושהכוח כולו, בפנותו אל ציר אגפו הימיני, יסוב אל הכביש הראשי המוביל משכם ובכך ינתק את תחבורת התורכים ויאלצם לפנות את ירושלים. כל קרבות שהם לא היו צריכים להערך בתחום ששה מילין מהעיר הקדושה...
...למעשה- אף שלא ידעו זאת אותה שעה - כב עשו דיים כדי לזכות בירושלים. התורכים, משראו בנפול כמה מעמדותיהם החזקות ביותר, נואשו מהגנת העיר...בהשכמת הבוקר עזב התורכי האחרון את העיר וארבע-מאות שנות שלטון עותומני עליה באו לקצן. ראש עירית ירושלים יצא ומסר את מפתחות העיר לידי גנרל שי, מפקד הדיביזיה ה-60, זמן מה לאחר צהרי יום התשיע בחודש. אותו יום התקדמו כל שלוש הדיביזיות, ה-53, ה-60, וה-74, ותפסו את המטרות שנקבעו להן, בסגרן על-ידי כך את העגל סביב ירושלים. הדיביזיה ה-60 נתקלה על הר-הצופים בהתנגדות חזקה מצד משמר-מאסף תורכי, שגורש לאחר מכן בהסתערות כידונים, בהשאירו אחריו בשדה שבעים חלל. ב-11 בדצמבר נכנס גנרל אלנבי רשמית לתוך ירושלים...
כיבוש ירושלים השיג במלואן את המטרות, שלמענן תוכנן. כל הסכנות לבגדד ולכיבושים הבריטיים בעירק סולקו לחלוטין ובאופן סופי...והעם הבריטי קיבל את מתנת חגפ-המולד, שראש-הממשלה שאל עבורו. כמו כן נתנה התקדמות דחיפה מחודשת למרד הערבי - "מורסה זבה", שהתמידה לסחוט הרבה מאונה של תורכיה. לאחרונה, אף-על-פי שלכיבוש ירושלים עצמה לא נודעה כל חשיבות אסטרטגית מיוחדת, הרי היתה לו משמעות מוסרית גדולה. להצלת מקומותיה הקדושים היה עדיין הכוח לעורר את העולם הנוצרי; ומאידך סימן אבדן העיר שלב נוסף בהשפלת קרנה של תורכיה, שגורשה כבר משני "מקומות קדושים" אחרים - ממכה ומבגדד...
"ירושלים - אוסף מקורות", ליקט וערך דן בהט - תשל"? -לקט זה מוקדש לירושלים ...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13895321
שלמה שפירא "ירושלים - אוסף מקורות", ליקט וערך דן בהט (מוקדש לזכרו של ארתור ז"ל שהגה ויזם את כנסי ירושלים), יוצא לאור ע"י המדור לידיעת ה.
עודכן ב: 31/08/2013
בבלוג זה
בכל הבלוגים
