Shlomo Shapira’s Blog

עם צאת חג הפסח וכניסת המימונה

לפני למעלה מעשרים שנה ראיינתי מספר זקנים וזקנות מיוצאי עיראק והן סיפרו לי שליום שאחרי שביעי של פסח היו קוראים בבדיחות הדעת "יום הבטלה". מפורים עד פסח הנשים והבנות עבדו קשה מאוד לנקות את הבית, למרק כל חפץ, להכין את המצעים הלבנים הרקומים "ברודרי" שכיסו כל ספה וכל כורסא וכמובן את המפות הלבנות המיוחדות לפסח שהונחו על השולחנות, ממש הפיכת הבית ללבן צחור ונקי מכל רבב. מיד אחרי פורים ישבו הנשים בבית וגלגלו את כל גרעיני החיטה מהשקים הגדולים על המגשים כדי לנפות כל אבן וכל פסול שיימצא בתוכם, ואז תבוא המטחנה ובתוך הבית ייטחנו הגרעינים לקמח. לבסוף הובאו שני תנורים גדולים של חרס אל החצר הפנימית של הבית ונאפו המצות. כך אפו כל בית אב ואב אצל יהודי עיראק, מצה ביתית כשרה לפסח למהדרין וכמובן גם מספר מצות עבות יותר מצה שמורה. מי שעבד קשה לקראת הפסח היו הנשים והבנות (וגם הבנים הקטנים). אני לא זוכר את הגברים שהיו שותפים למעמסה הקשה הזו. האימהות דאגו גם שילדיהן הקטנים יצטרפו למבוגרים, כדי לשנן את קריאת ההגדה, כדי שבערב פסח כל ילד ייקרא את פסוקו נכון בטעם ובחן. אני זוכר את אמא ואחיותי כורעות מרוב עבודה, אבל עם רון בלב וחיוך על השפתיים ותקווה גדולה "לצאת מעיראק אל ירושלים", וידענו כולנו שאם לא השנה, אז זה יהיה בשנה הבאה. בחול המועד היו ביקורים הדדיים בין קרובים, כך שהאישה והבנות המשיכו להיות עמוסות עבודה לעייפה. רק במוצאי שביעי של פסח קמות הנשים והבנות ויוצאות עם כל בני המשפחה מהבית, והפעם הגברים הם שדואגים לכיבוד ולדגים שייצלו על האש "דג מסגופ". בעצם היום הזה הוא בעיני "יום שחרור האישה מעבדות לחירות". סוף סוף מגיע לאישה שתתעצל ותתבטל והגבר הוא שיפנק ויכבד. זקנה אחת סיפרה שכמעט בכל שנה היתה חולפת ליד הפרחים וכמעט ולא שמה אליהם לב, אבל ביום הזה היו עיניה רואות פרחים. הפרח הנפוץ ליד מקווה המים היה ההרדוף. אותה קשישה הזכירה לי שנשים היו מטיילות עם זרי פרחי הרדוף ביד לאורך הנהר, כי ההרדוף היה לאישה מעין סמל, סמל לפריחה הגדולה של האישה ושל האביב. "כשאביב מגיע פסח בא". מיד עם צאתו של חג הפסח מגיעה המימונה של יוצאי צפון אפריקה. דלתות הבתים פתוחות בערב זה לכל דיכפין וכיבוד מונח על השולחנות, שקדים ותמרים וכל טוב. אצל יוצאי עיראק יש במנהג היציאה אל הטבע הדגשה על הצורך להימצא בקירבת מים. היו משפחות שהלכו ושקשקו מטבעותיהם בתוך מי הנהר, ואם לא הלכו אלא נשארו בבית, אפשר לשקשק מטבעות גם בכוסות היין, שמולאו במים, כדי שתהיה שנה כלכלית טובה ומוצלחת! מנהג נוסף הוא לטפוח בענפים ירוקים על הכתפיים ולקרוא "סנתק כודרה", כלומר "שנה ירוקה". נאחל לעצמנו: שנה ירוקה וטובה!