Shlomo Shapira’s Blog

חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר

שלמה שפירא

בגדאד העוינת - "כשאתה נרדף, מופלה ותקוע במשך שנים בארץ עוינת,..."

קשה לי לראות את "בגדאד אהובתי" של שמואל מורה, כצד אחד, למשל, ואת "בסמטאות בגדאד" ל-סלים פתאל, כצד שני!

אתם תסיקו, גם, עד כמה הקומוניסטים היהודים בבגדאד היו קומוניסטים "מטעם הכרה ומהפכה"!

בגדאד העוינת - "כשאתה נרדף, מופלה ותקוע במשך שנים בארץ עוינת,...",

כך ראה אותה נער יהודי, "הנער הפשוט שזה חבר למחתרת", (במחתרת הקומוניסטית), והמחתרת "נבנתה בידי מזי רעב, שקמו בבוקר ולא ידעו אם תהיה להם ארוחה בערב; בידי פשוטי עם ששבעו רוש ולענה ולא עלה בידם ובכיסם להושיע ילד קטן כדי שיתאושש מחוליו או יקנה לו דעת; והיא נבנתה בידי אותם חלכאים שהיו בשולי החברה, מופלים ומושפלים, ולא זכו למעט הבנה וליחס אנושי. כולם יצרו פסיפס אנושי ובו אלפי גוונים של החיים בזבל. אני הייתי בין מי שחיו בתוך המדמנה הזאת. בשביל להילחם על הקיום לא נזקקתי לספרי לימוד. העליבות והדלות עצמן היו התורה כולה על רגל אחת. המרירות והזעם היו מורי הלכה שהצמיחו דורות של לוחמים. מכאן ועד למחתרת הקומוניסטית הדרך הייתה סלולה וקצרה..."   (ראה ספרו של סלים פתאל "בסמטאות בגדאד", הוצאת כרמל, הדפסה שניה, 2004)

כך מתאר 'סלים פתאל' את מצב היהודים בבגדאד ולדעתי מה שסיפר הוא כמעט נכון. הייתי ילד וראיתי במו עיני סוגים שונים של עניים יהודים שהתדפקו על פתחי היהודים לבקש אוכל ואם נענו, היו מערבבים את הכל בסיר שהיו ברשותם -חמוץ ומתוק, שמן ורזה, אורז ומרק ומה עוד ואולי, במחילה, עירבבו, בלי לדעת, חלב בבשר ...

כל תנועה ולא רק הקומוניסטית, שהיתה באה לשנות מצב עגום זה, היתה מתקבלת בזרועות פתוחות ובשמחה רבה.

כך, כמשל, קשה לי לראות מצב של "בגדאד אהובתי" של שמואל מורה, כצד אחד, ואת "בסמטאות בגדאד" ל-סלים פתאל (שיש בהם מן הבגדאד-ענייתי), כצד שני. וכשמסתכלים על חיי היהודים בבגדאד כ- "פיפתי פיפתי" ומטוטא העוני מתחת שטיח פרסי-אקדמי, מתקבלת תמונה קשה של "זיפתי זיפתי" מ"אמת-סטטיסטית", ו"האמת הסטטיסטית" היא מכאן וגם משם. 

מכאן, אתם תסיקו, גם,  עד כמה הקומוניסטים היהודים בבגדאד היו קומוניסטים "מטעם הכרה ומהפכה (רעיונית)"!

אתם תסיקו,גם, עד כמה הקומוניסטים היהודים בבגדאד היו קומוניסטים "מטעם הכרה ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: אתם תסיקו,גם, עד כמה הקומוניסטים היהודים בבגדאד היו קומוניסטים "מטעם הכרה ומהפכה"!"בסמטאו.
טקסט מהקטע: ... אתם תסיקו,גם, עד כמה הקומוניסטים היהודים בבגדאד היו קומוניסטים "מטעם הכרה ומהפכה"! בגדאד העוינת - "...

שלמה שפירא

הצד השני של הצלחת היהודים בעיראק בשנות העשרים-חמישים

חשוב ל- "יוצאי עיראק" לנופף ב"יהודי העיראקי המצליח" במחקריהם. עובדה זאת היתה בעוכרי הקהילה העיראקית.

חוקרים רבים עם תארים אקדמאיים ובעלי פרסים מיוצאי עיראק, נטו ונוטים להדגיש את "הצד המצליח" של היהודים בתקופת שנות העשרים-חמישים של המאה שעברה. מה לעשות רוצים להראות את "היהודי העיראקי המצליח".

צריך לזכור היטב, וזאת לאחר עיוני בעשרות ספרים של מחברים עיראקים לא יהודים, מצאתי שמירכוז היהודים (למשל!) במשרות מובילות וחשובות על-ידי הבריטים, שכבשו את עיראק לאחר מלחמת העולם הראשונה, והמשך תעסוקתם בממלכה העיראקית שקמה, הביא לאחר מכן, תיסכול, קינאה ואפילו שנאה ליהודים, בעיקר מצד המוסלמים. בשתי פעמים מצאתי מ"כותבי זכרונות עיראקיים מובילים", שהזכירו איך אבותיהם שקירבו את היהודים אליהם ואפילו הפכום ליועצי כספם, בנשימה אחת, הפכו את בני-היהודים המוזכרים למקוללים וממש "ירדו עליהם בקללה".

חבל, שחוקרים חשובים, לא שמו לב לתופעה הזאת שיכולה להסביר הרבה את מה שהתרחש בקהילה היהודית ובסביבתה הלא-יהודית.

לא סתם הבאתי בקטע הקודם, בבלוג שלי, את הידיעה על האָשוּרים. הצלחתם והתברגות שלטונית אצל הבריטים בעיראק, התסיסה את תושבי המקום המוסלמים נגד האשורים. למשל ולדעתי, גם נגד היהודים, וזאת היתה אחת הסיבות, (לדעתי!) אם לא החשובה בהתרחשות הטבח האשורי, וכנראה גם אצל היהודים. 

הצד השני של הצלחת היהודים בעיראק בשנות העשרים-חמישים-לנופף ב"יהודי ...

שלמה שפירא

על האשורים בעיראק. הטבח הנורא באשורים באוגוסט 1933. כפריים ושבטים כורדיים וערביים עשו שפטים בכפרים אשוריים שהופקרו ללא מגן בעיראק.

יהודי עיראק לא הפנימו היטב את המסר הזה. לאחר שמונה שנים התרחש ה"פרהוד" - טבח קצת שונה, ביהודי עיראק!

"מדינות ערב בימינו" ל- יעקב שמעוני, עם עובד, 1965

רכשתי את הספר בדצמבר 2012, ב-5 ש"ח לאחר שהוצא מהספריה המרכזית באוניברסיטת ת"א. בעותק שברשותי נמצאת מדבקה: "נתרם על-ידי משפחת בוטרימוביץ לזכרו של יגאל"

עמוד 271

...הנוצרים מהווים 3-4 אחוזים מן האוכלוסיה - כ-200-250000, רובם כלאידים (הם אותו פלג של הנסטוריאנים-ה"אשורים", שהתאחד ב"אוניאט" עם הכנסיה הקאתולית; רוב מנינה ובנינה של האשורים-הנסטוריאנים, בהם דובר לעיל, היו אך מעטים; אך אלה מביניהם שהגיעו כפליטים מתורכיה, לא נקלטו יפה בעיראק ומתיחות וחיכוכים שררו בינם לבין שכניהם המוסלמים - כורדים וערבים כאחת; הצטרפותם של רבים מבין האשורים לפלוגות המקומיות ה-Levies המוקמות על-ידי הבריטים, לא חיבבה אותם על שאר התושבים (שכלפיהם הופיעו פלוגות אלו לא פעם כזרועו המענישה של השלטון). תכניות של ישוב האשורים נכשלו או לא התפתחו במהירות וביעילות הדרושות - הן בתוך עיראק והן בארצות-הגירה; גם חבר-הלאומים לא הצליח לסדר קליטתם של פליטים אלה בארצות-התישבות.בקיץ 1933, זמן קצר אחרי שעיראק קיבלה את עתמאותה המוחלטת והצטרפה לחבר-הלאומים, נולדו מתוך החיכוכים האלה התנגשויות חמורות בין האשורים לבין מוסלמים כורדים וערבים, וכן בינם לבין הצבא העיראקי; באוגוסט 1933 ערך צבא עיראק טבח נורא באשורים, וכן הרשה לכפריים ולשבטים כורדיים וערביים לעשות שפטים בכפרים אשוריים שהופקרו ללא מגן. רבים מבין האשורים נמלטו אל מחוץ לתחומי עיראק - חלקם התישבו בצפון סוריה, בג'זירה, וחלקם התפזרו בארצות אחרות. (בעוד שעלתה בתוהו תכנית בינלאומית רבתי לישובם במפעל מאורגן). בעיראק נשארו 20-30000 אשורים.

על האשורים בעיראק. הטבח הנורא באשורים באוגוסט 1933-לאחר שמונה שנים ...

שלמה שפירא

שבוע שבוע ומדרשו. מדרש-שיר אחד לכל פרשה.

"מדרש שיר" ל- מנשה בן ישראל, הוצאת המחבר-מנשה שמחה דוידוביץ, התשנ"ד לפ"ק

מנשה שמחה בן ישראל יעקב דוידוביץ

הבעת תודה ל- :

ר' יו"ט ליפא פרידמן

מר מרדכי הינדי נ"י

ר' עזרא בן יהושע הלוי קינולד

לבני- יהודה נ"י ואליעזר נ"י

לכלתי נתלי תחי'

לאשתי הצנועה מרים תחי'

ולכל אלה...

לצורך זה תרגמתי מהשפה הארמית מלים קשיי-הבנה, קיצרתי במקום שהמדרש האריך והארכתי במקום שהמדרש חסך במלים. סמכתי בעיקר על המדרש רבה, אבל במידת הצורך הוספתי דברים מילקוט שמעוני או ממדרש תנחומא. כמו כן הרחבתי את היריעה במקומות מסוימים על ידי השלמת הענין ממדרשים אחרים באותו נושא המופיעים בפסוקים אחרים. שבוע שבוע ומדרשו. מדרש-שיר אחד לכל פרשה ולחמש המגילות. ומבוא לאקדמות ו-שבועות -אקדמות מלין ולבסוף שירים בנושאים שונים.

כמו כן צירפתי תרגום של הפיוט "אקדמות מלין" לחג השבועות

ולבסוף סלסלת שירים משלי סוגרת את הספר.

הבית הראשון, ממדרש-שיר "ישראל והגפן" לפרשת בחוקותי (עמוד עא' :

מה הגפן הזו -אין נטעין אתה במקום טרשים גדולים,

כי-אם מסקלין ואחר-כך את-השריגים על הקנים תלים -

כך בני-ישראל ירשים ארץ, אשר אתה מקדם מפנים

מהשבטים ומשבעת העממים, אשר ישבו בה מלפנים.

...

הבית הראשון בשיר "ירושלים שלי", עמוד קלח

ירושלים שלי -

שונה בתכלית ממה שהיא.

דמיון שמעבר ליש.

חלום נעורי וקסם משיחִי

שזורים בשלהבת ואש.

ירושלים שלי -

יעד נצחי של תפלה

מקור תקוה וצפיה.

לאדם צרי, לַשֵּׁם תהלה,

לתבל בשׂורה מפי יהּ.

שבוע שבוע ומדרשו. מדרש-שיר אחד לכל פרשה.מנשה בן ישראל, הוצאת המחבר ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: שבוע שבוע ומדרשו. מדרש-שיר אחד לכל פרשה.מנשה בן ישראל, הוצאת המחבר התשנ"ד.
טקסט מהקטע: ... מדרש-שיר אחד לכל פרשה. "מדרש שיר" ל- מנשה בן ישראל, הוצאת המחבר-מנשה שמחה דוידוביץ, התשנ"ד לפ"ק מ...

שלמה שפירא

על מנהג / מנהגים / הכל תלוי במנהג

כל מנהג ומנהג שנהגו אחינו בני ישראל בכל תפוצותיהם קודש קדשים!

המנהג הוא חיזוק הלכה ואם נהרס המנהג נהרס ח"ו כל התורה

מתוך "ספר יד אפרים", הפרק "שאלות ותשובות יד אפרים - שונות" מאת הגאון הרב אפרים ביליצר. הספר מוקדש לזכר קדושי קהילת בטלאן והסביבה הי"ד, שנת תש"ל לפ"ק. הספר הזה הוא ליקוט אחר ליקוט, מעזבונו הגדול כתב יד קדשו של הרה"ג ר' אפרים ביליצר דיין ומו"צ בק"ק בטלהן...

...ודע לך אהובי תלמידי שכל מנהג ומנהג שנהגו אחינו בני ישראל בכל תפוצותיהם קודש קדשים הוא וכל המשנה או מלעיג עתיד ליתן את הדין והמזלזל במנהגי ישראל סופו שיזלזל בגופי תורה כידוע דברי הרשב"א בתשובה בענין זה וידוע מה שאירע למאור עינינו הרמ"א ז"ל שרצה לבטל איזה מנהג שלא נראה בעיניו. והנשר הגדול החתם סופר ז"ל מסר נפשו על מנהג קל ומורגל בפי כל שמנהג מבטל הלכה. ומנהג ישראל תורה הוא.

ובאמת כן הוא כי הלכות התורה רבים הם מאוד עד שאדם הלומד תורה מנעורין ויגע כל ימי חייו על התורה והשלחן ערוך כדי לידע כל דין והלכה היטב אעפי"כ יש לו ספיקות הרבה שצריך לו תלמוד א"כ בר ישראל כשנעשה בר מצוה איך ידע לעבוד ה' ולשמור תורתו וכמו כן הנשים שאינם לומדים תורה ועכ"ח שידעו מהתנהגות שראו מאבותיהם כן נהגו גם הם ומעשה אבות ירשו בנים א"כ הכל תלוי במנהג.

וע"כ לא תהא שום מנהג קל בעיניך להקיל בו כי המון עם לא ידעו להבחין בין מנהג ובין דין והלכה ואם נקל להם באיזה מנהג יחשוב בדעתו שכמו כן יכולים להקל בדין והלכה לשנות כפי הנראה וע"כ החמירו מאוד קדמונינו לחזק כל מנהג ומנהג אפי' שנראה קצת נגד ההלכה כי המנהג הוא חיזוק הלכה ואם נהרס המנהג נהרס ח"ו כל התורה...

                                                                                                 אפרים הלוי בילליטצער

על מנהג/מנהגים/הכל תלוי במנהג-"ספר יד אפרים",אפרים ביליצר(בילליטצער),תש"ל

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: על מנהג/מנהגים/הכל תלוי במנהג-"ספר יד אפרים",אפרים ביליצר(בילליטצער),תש"ל.
טקסט מהקטע: ... על מנהג / מנהגים / הכל תלוי במנהג כל מנהג ומנהג שנהגו אחינו בני ישראל בכל תפוצותיהם קודש קדשים! ה...

שלמה שפירא

שלום בינינו לבין עצמנו - דתיה ונמרוד - השקפת עולם פנטסטית של תורת ישראל. חדירה לחיי הפרט. הפרט והכלל, יחי ההבדל הקטן.

מתוך "אמונות" ל- ישראל הס, רב הקמפוס, אוניברסיטת בר-אילן, מהדורה רביעית - סיון, תש"ם

הפרקים בספר (כל פרק עם נושאי משנה):

תורה, מצוות, אמונה, ארץ ישראל, העולם הבא, תפילה, תשובה, מדרש, מוסר, דרכי נועם, מועדים לשמחה, ארחות חיים, פני הדור, מדיטציה, אמנות.

בפרק המדיטציה: מדיטציה ויהדות / מדיטציה, תפילין ורמב"ם / מדיטציה -עבודת אלילים / חוויות ןמחשבות של חסידות הגורו.

עמוד 192 : שלום בינינו לבין עצמנו - דתיה ונמרוד

-כל פעם שאנו משוחחים את מציגה בפניי השקפת עולם פנטסטית של תורת ישראל, עמוקה ומקיפה, אורח חיים של שלוה ובטחון, התעלות ואהבה. אבל איך כל זה מסתדר עם זריקת אבנים, רגימת אנשים,

ופגיעה ברכוש - מידי שבת - בכל משפחה שלוה הנוסעת לביתה. מה ערך לתיאוריה שאינה מוגשמת? יתר-על-כן, אולי ההגשמה ההפוכה והסותרכת מוכיחה את אי נכונותה של התיאוריה?

-שלום נמרוד, אתה כה כועס, שאפילו שלום לא אמרת.

-ואת שלוה? לך זה אפילו לא כואב?

-אכן, המצב הזה כואב לי מאד. אני בהחלט ובתוקף נגד זריקת אבנים - גם בימי חול. נדמה לי שלפי ההלכה בשבת זה בכלל אסור, ואיני יודעת איך יש דתיים שעושים דבר כזה. במלוא הכנות, אני אישית, ורב ככל הדתיים - נגד התפרעויות ונגד כפייה בכח של הפרט על זולתו. אינני בקיאה כראוי בהלכה - זה עולם אדיר ועמוק שדרושות שנים רבות של צלילה לתוכו. פעם שמעתי שעור הלכתי בנושא הכפיה, ואני זוכרת בודאות שהרב הוכיח שבימינו, כשאין סנהדרין, ההלכה אוסרת על אדם פרטי לאכוף בכוח את חבירו לקיים דין כלשהו, או לעונשו על עבירה שעבר בלא עדים, התראה, פסק דין של בית-דין-תורני, וכו'. כיון שההלכה נגד כל זה, הדתיים הם נגד סוג כזה של כפייה. אבל לא זו הבעיה.

-מדוע, מה כן הבעיה לדעתך?

-אני רואה בנושא הכפייה הדתית שני הבטים. האחד- והוא היותר לוחץ וכואב לחילוניים רבים - הוא המישור הפרטי יותר, בו נכללים אירועים בודדים רבים, המסעירים את הצבור רק כשהם עולים לכותרות. המרירות שוקעת עם ירידת המאורע מסדר היום, ורובם אף נשכחים ברבות הימים...

המישור השני - הוא הצבורי, המימסדי, הכללי, בו נכללים החוקים והתקנות הדתיות, הנחקקים בכנסת ונתקנים בעיריות...

-בשלב זה, אני מקבל את הצעתך. נדון בכפייה ה"חוקית", במצב בו מדינתנו מלאה חוקי כפייה דתית: חוק נישואין וגירושין, חוק חזיר, חוק שבת ומיהו יהודי.

אני, והדתיים בכלל, בעד דרך זו של חקיקת חוקים-עפ"י-תורה כחוקי מדינה המחייבים את אזרחיה.

עמוד 193:

חדירה לחיי הפרט

-למה, הרי אנו חיים המאה העשרים, האנושות כבר התקדמה להבנה של חשיבות החירות האישית, חוםש הביטוי, המחשבה והפעולה של הפרט. זה הישג עצום של זמננו ועקרון מקודש. רק הדתיים חיים עדיין במחשבה שלמדינה מותר להתערב בענינים פרטיים ואיטימיים, כנושא כהן עם גרושה, וכדומה...

עמוד 193:

הפרט והכלל - יחי ההבדל הקטן

-נכון שמדינה מתערבת היום בחיי הפרט, אבל הרי אמרת שההלכה כיום היא נגד התערבות בחיי הפרט...הכנסת אינה סנהדרין שתוכל לענוש מחלל שבת ואוכל טריפות. הדתיים מעום לא הציעו חוק כזה, שיתערב ברשות הפרט, בכנסת. לא מפני שהוא לא יתקבל, כי אם מפני שזה לא תפקידם, לא בסמכותם ולא מעניינם.

-אז מה הם כן רוצים?

-כל חוקי הכפייה, נמרוד, נועדו אך ורק לתת צביון יהדותי לחיים הצבוריים של המדינה, לשוות אופי ודמות יהודים-מסורתיים לפן הכללי הגלוי. מדובר רק על הפרהסיה, על הדמות הרוחנית הכללית. ואף באלה לא מדובר על שמירת מצוות על ידי הצבור הישראלי...

שלום בינינו לבין עצמנו-"אמונות" ל- ישראל הס, תש"ם/חדירה לחיי הפרט ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: שלום בינינו לבין עצמנו-"אמונות" ל- ישראל הס, תש"ם/חדירה לחיי הפרט....
טקסט מהקטע: ...ונמרוד - השקפת עולם פנטסטית של תורת ישראל. חדירה לחיי הפרט. הפרט והכלל, יחי ההבדל הקטן. מתוך "אמונו...

שלמה שפירא

תביעותיו המציקות של הכבוד

"עד עולם אחכּה"ל- דוד שיץ, זמורה ביתן, 1987

בספר הקדשה:

לזכרו של רודולף יונס

מורי ואבי

מ-גב הספר:

...סיפור אהבה ירושלמי זה, המתרחש על רקע מלחמת לבנון מעמת תיאטרון מול חיים, נאמנות מול בגידה...

עמודים 73-74

"...אמת, בכל מחיר ביקשה לשמור על שלמות המשפחה, שהיתה שקולה בעיניה כנגד כל הערכים, וביום שעזבהּ ירמיהו, הדליקה נרות בכל החדרים, נשכבה על מיטתה ובכתה, עד שיבשו דמעותיה. והנרות הללו המשיכו להאיר מתוך החשכה שירדה בינתיים, כאילו שאינם מבינים שתפקידם הסתיים והיא היתה חלשה ומעונה מכדי לקום ולכבותם. וכך המשיכו להבליח מהאפלולית כעיניים רבות, צהבהבות ואדישות, הניבטות בה במעין לגלוג ועל אף הטירדה שגרמו לה, לא אזרה כוח לשים קץ למחזה הנוגה הזה, שבו היא שוכבת על מיטתם המשותפת, שלה ושל ירמיהו, ומתבוננת בעיניים כואבות בנרות המזכירים לה את מילותיו האחרונות של ירמיהו. יותר לא חזרה על פולחן השבעת הרוחות הזה מפני שבבוקר היתה כה חלשה וכה המומה שחשבה להתמכר לשינה, שאורכה אינו נמדד בזמן, ולהביא לידי קץ את עינויי הגוף והרוח ובמיוחד את תביעותיו המציקות של הכבוד, שלא בא לכלל סיפוק והיה כקוץ התקוע בבשר..."

עמוד 288

"הגשם ניתך אלכסונית על מכוניות הספארי הגמלוניות שחנו זו לצד זו ופרץ, שהלך ביניהן, מחפש את ההסעה לרשאיה, חלף על פני נהגים שמשכו בכתפיהם וקבוצת חיילים דוממים, שהתכרבלו תחת יריעת ברזנט והצביעו על אוהל בהיר, שהיה ממוקם בשולי בריבוע הענקי המוקף עצי אקליפטוס שגעשו ברוח.

הבוץ הי דביק וחלקלק והוא סטה אל סככה זעירה שהקים אחד הגזלנים הזריזים, שמכרו את תוצרתם לחיילים. הרובה היה על שכמו...אחר בך נשען פרץ על הגדר הנמוכה שהקיפה את שדה ההסעות, אכל מהפלפל שחנק את גרונוותמה מדוע כל האנשים האלה במדים, ההולכים בגשם הדק הנה והנה, נראים כיודעים את אשר לפניהם, מתמצאים בנהלים הסמויים מן העין השולטים כאן, ורק הוא אינו יודע כלום ומרגיש זר וחרד בשדה הבוץ הזה המלא חיילים...

תביעותיו המציקות של הכבוד-"עד עולם אחכּה"ל- דוד שיץ, זמורה ביתן, 1987 ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: תביעותיו המציקות של הכבוד-"עד עולם אחכּה"ל- דוד שיץ, זמורה ביתן, 1987.
טקסט מהקטע: ... דוד שיץ, זמורה ביתן, 1987 בספר הקדשה: לזכרו של רודולף יונס מורי ואבי מ-גבהספר: ...סיפור אהבה...