| 3/2012
דו-שיח במפגש בין אמנים חילונים, דתיים וחרדים-הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה להסכמה על עצם קיומה של אי ה
חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר
שלמה שפירא
הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה להסכמה על עצם קיומה של אי הסכמה
דו-שיח במפגש בין אמנים חילונים, דתיים וחרדים-מתוך חוברת "דו-שיח" של התנועה להתקרבות בין חילונים ודתיים, שיצאה לאור לרגל פסטיבל אמנות ותרבות 2, 1999
פסטיבל דו-שיח באמנות הינו הזדמנות להציג את התרבות הנפלאה הנוצרת בעם היהודי לזרמיו. אמנים שואבים השראתם מהמסורת היהודית וערכיה, בין אם במודע ובין אם בתת מודע. בתנועת דו-שיח אנו עוסקים מספר שנים במפגש בין יהודים כעלי דעות שונות. הכרות זו מתאפשרת בחוגי הלמוד וההידברות שאנו עורכים וכן בעשייה קהילתית משותפת של מתנדבים חילונים, דתיים וחרדים... (מדבריו של אליהו שהרבני-יו"ר דו-שיח)
העם היהודי נמצא בעידן של תחיה ותקומה, אולם בשגרה היום יומית צפות על פני השטח תופעות שבהן ניכר הקושי למצוא את החיבורים והמכנה המשותף המאפשרים חבירה בין הזרמים השונים. פרויקט "יחדיו", מטרתו לאפשר חיבור, יצירה, ומתוך כך צמיחת הבנה חדשה של האחר... (מדבריה של שרי אייזן - רכזת דו שיח ופרוייקט "יחדיו")
...רוח ההתנדבות הבריאה והעשייה החברתית הענפה של התנועה, ראויות לציון. עלו והצליחו. (מדברי עזר ויצמן, נשיא המדינה)
...בתל-אביב-יפו, כאן ניתן יהיה להוכיח כי אחווה ושוויון הנן מילים הקיימות גם במציאות ולא רק במילון. (מדברי רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו)
...עמותת דו שיח, הפועלת לקידום ההידברות והסובלנות בין חלקי העם השונים, מוכרת לי היטב...הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה להסכמה על עצם קיומה של אי הסכמה... (מדברי אהוד אולמרט, ראש העיר ירושלים)
דו-שיח במפגש בין אמנים חילונים, דתיים וחרדים-הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode
שלמה שפירא הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה להסכמה על עצם קיומה של אי הסכמה דו-שיח במפגש בין אמנים חילונים, דתיים וחרדים-מתוך חוברת "דו-שיח"
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: דו-שיח במפגש בין אמנים חילונים, דתיים וחרדים-הבסיס הראשוני לכך הוא ההגעה להסכמה על עצם קיומה של אי ה.
טקסט מהקטע: ... אמנים חילונים, דתיים וחרדים-מתוך חוברת "דו-שיח" של התנועה להתקרבות בין חילונים ודתיים, שיצאה לאור ל...
עודכן ב: 31/03/2012
| |
זכיתי-"שושנה דמארי, מכלניות עד אור", (Greatest Songs-Shoshana Damari),הוצאת "הד ארצי
שלמה שפירא
זכיתי
"שושנה דמארי, מכלניות עד אור", (Greatest Songs-Shoshana Damari),הוצאת "הד ארצי", תשנ"ה
עורכים: גלעד בן-ש"ך, דודו ברק
זכיתי,
בשנת תש"ח, בעיר ירושלים, נולדתי אל שיריה של שושנה דמארי. אל "כלניות" ו"שני שושנים".
אל "הטנדר נוסע" ו"שני שושנים".
והלכתי עם שיריה לאורך כל הדרך.
זכיתי, ואת דמותה של שושנה דמארי תיארתי בשיר "עגילי דמארי" שליווה אותה בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשמ"ח.
זכיתי, וכתבתי לשושנה את שירת ירושלים שלי - "שובי בת ירושלים,.
זכיתי כשהכרתי את שושנה והייתי לאחד מידידיה הקרובים.
עוד שי אני מעניק לה בספר זה המלווה את אלבום שיריה-
השיר "שושנת תימן".
על החתום
דודו ברק
ירושלים, תשרי תשנ"ה
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלמה שפירא זכיתי "שושנה דמארי, מכלניות עד אור", (Greatest Songs-Shoshana Damari ),הוצאת "הד ארצי", תשנ"ה.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: זכיתי-"שושנה דמארי, מכלניות עד אור", (Greatest Songs-Shoshana Damari),הוצאת "הד ארצי
טקסט מהקטע: ... זכיתי "שושנה דמארי, מכלניות עד אור", (Greatest Songs-Shoshana Damari),הוצאת "הד ארצי", תשנ"ה עורכ...
עודכן ב: 31/03/2012
| |
"תעוקת השכבות":שלמה אבַיו, שירים/ספרית הפועלים, 1987...גיל העמידה ,בִּקוּר הנּוָדִים,שכון
שלמה שפירא
"תעוקת השכבות": בִּקוּר הנּוָדִים, שכון מְפֻנים, יפִי עירוני, מול הים, חוף הנודיסטים, יבוש הים,כבושו, עתיקות
שלמה אבַיו, שירים/ספרית הפועלים, 1987
"...להזיות? מרבים לשוט,
חפשים כעופות פורחים.
פנס-אבטיח אָכוּל, פשוט,
נר תוכו דולק, לוקחים
השׂמחים בחוט לקשוט:
קחו אותי אתכם, אחים! (מ-עמ' 61)
גיל העמידה (עמ' 12)
סביב עינו תולה
ורעָב בו, וגעגוע
עד גדותיו גואה.
הולך כך על הסף
שבֶר, חסרון ברוח,
אליו כמו לִפּל מועד.
לאיש בְּכֹסֶף כָּלֶה, דומה,
חסד מבט אם תאיר -
לרגליה יצנח, מודֶה.
בוהה, נפש עיפה,
לְכַף חופֶנת-קוטְפָה
כִּפרי בשל צופֶה.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלמה שפירא "תעוקת השכבות": בִּקוּר הנּוָדִים, שכון מְפֻנים, יפִי עירוני, מול הים, חוף הנודיסטים, יבוש הים,כבושו, עתיקות שלמה אבַיו, שיר.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "תעוקת השכבות":שלמה אבַיו, שירים/ספרית הפועלים, 1987...גיל העמידה ,בִּקוּר הנּוָדִים,שכון.
טקסט מהקטע: ..."תעוקת השכבות": בִּקוּר הנּוָדִים, שכון מְפֻנים, יפִי עירוני, מול הים, חוף הנודיסטים, יבוש הים,כבושו...
עודכן ב: 31/03/2012
| |
מחקר שחייב להעשות עכשיו. בנושא: עולים מעירק וחינוך ערביי-ישראל בשנים לאחר קום המדינה
שלמה שפירא
מחקר שחייב להעשות עכשיו. בנושא: עולים מעירק וחינוך ערביי-ישראל בשנים לאחר קום המדינה
עולים מעירק, מורים ואיטלקטואלים בהגיעם לארץ-ישראל נקלטו במערכת החינוך ובמיוחד להסמכה במגזר הערבי.
המדינה הסמיכה במהירות-בזק, רבים מהעולים להשתלב בחינוך ערביי-ישראל והם היו, למעשה, קשר חשוב ואפילו עיקרי והדוק בין הממשלה לאוכלוסיה הערבית ובעיקר הצעירה. בבית-ספר בחיפה, למשל, בו למדו יהודים וערבים, היה מצב שיהודים וערבים למדו בכיתות נפרדות בבית הספר, והמנהל והמורים על חינוך הערבים בבית הספר היו יוצאי עירק. אני מכיר ממשפחתי המורחבת, שני עולים שגמרו תיכון בעירק, נקלטו כמורים בכפרים ערביים בגליל, השאירו את המשפחה במעברה במשך שבועיים-שלוש-חודש וחזרו למעברה לסופי שבוע.
אני לא יודע אם מישהו חקר זאת כעבודת-מסטר או דוקטורט, וחשוב לחקור ולסכם זאת בתיעוד-מחקרי. מה גם שהיום, עדיין, אפשר למצוא מבוגרים שיספרו ויעידו ואני יודע שחלק חשוב מהם, כבר לא נמצא בין החיים.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלמה שפירא מחקר שחייב להעשות עכשיו. בנושא: עולים מעירק וחינוך ערביי-ישראל בשנים לאחר קום המדינה עולים מעירק, מורים ואיטלקטואלים בהגיעם.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: מחקר שחייב להעשות עכשיו. בנושא: עולים מעירק וחינוך ערביי-ישראל בשנים לאחר קום המדינה.
טקסט מהקטע: ... עולים מעירק וחינוך ערביי-ישראל בשנים לאחר קום המדינה עולים מעירק, מורים ואיטלקטואלים בהגיעם לארץ-י...
עודכן ב: 30/03/2012
| |
על ברוך צ'יז'יק הבוטנאי ששילב גננות ואיכרות בהתעניינותו,ביתו הפך ל"הגן הבוטני-בית הראשונים"
שלמה שפירא
על ברוך צ'יז'יק הבוטנאי ששילב גננות ואיכרות בהתעניינותו, במעשׂיו ובמפעל-חייו
הוא היה הגנן ל"פדיון שבויים"
ביתו הפך ל"הגן הבוטני-בית הראשונים" בהרצליה, מוזיאון שנתרם לעיריית הרצליה
ב-1938 התחיל ברוך צ'יז'יק (1884-1955) להוציא חוברות בשם "אוצר הצמחים" אשר מאוחר יותר הפכו לספר.
בסופו של הספר יש כ-9 עמודים המציינים את מאמריו וכתביו של צ'יז'יק
ראו ספרה של שרה צ'יז'יק "ברוך בנתיבותיו", הוצאת "ספריית השדה", 1965
הספר יצא לאור בהשתתפות המשפחה ובתמיכת עיריית הרצליה, ב-1965
..."ברוך התמסר למשקו בכנרת בכל נפשו ומאודו, אבל סיפוק נפשי לא קיבל. הוא חיפש משהו למעלה מזאת, בצנעה ובשקט החל לעסוק בחקירת הצומח הארץ-ישראלי, תוך השוואה למקורות שבכתבי הקודש. לא פעם אפשר היה למצוא את ברוך בשבתו סמוך למנורת-נפט קטנה, כשמסביבו ספר בוטניקה, תנ"ך, משניות ותלמוד, וצמחים שונים שהביא עמו מן השדות. הוא הכיר כמעט את כל הצמחים, שגדלו בעמק- הירדן. מעניין הדבר ששיחותיו נסבו בעיקר על צמחי הארץ. ברוך היה מספר בהתלהבות על צמח זה או אחר. הדבר השפיע עלי (הכוונה-על אהרן הלוי, הצייר ואיש הטבע אהרון הלוי, שצייר את 'שבעת המינים') עד כדי כך שהחילותי אף אני להתעניין בצמחים, ומבטי היו נחים על כל צמח בלתי ידוע לי. "
...בעזבונו של ברוך נמצאה מחברת בןיה בת 34 עמודים, עם רשימות על חלקי הצמח, על מיני הקרקע, על צמחים שונים ועוד. על המחברת רשום " "הגננות והאיכרות, לברוך טשיז'יק". נראה הדבר , שיש לייחס את כתיבתה לתקופה זו. (הכוונה- לשנים 1910-1915 בערך".
...מלחמת-העולם הראשונה החלה את אותותיה, בפרט בשנים 1916-1917. התורכים דרשו מן האיכרים לעמוד לשירות הצבא-באנשים, סוסים ועגלות (קראו לזה "שוּכרא"). היהודים חיפשו דרכים שונות כדי להינצל מן הגזירות. הגברים חיפשו מחבוא לנפשם, והנחבאים כונו "פאֶראַרים" (משתמטים). עניין ההשתמטות לא היה לפי רוחו של ברוך. הוא נסע לדמשק, התיצב לפני הרשות הצבאית והציג עצמו כגנן מקצועי. הגנרל הנודע ג'מל פאשה הגדול היה באותם זמנים השליט העליון עד בואכה מצרים, על הצבא ועל האזרחים...בפיקודו של ג'מל פשה עבד המהנדס גדליהו וילבושביץ ז"ל. בהנהלתו הרסו את הבתים בסמטאות הצרות שבמרכז דמשק, ובמקום אלה סללו כבישים רחבים וערכו תכניות לנטיעת שדרות וגנים...הוא מינה את ברוך צ'יז'יק להיות הגנן הראשי בדמשק...ברוך הוציא שם לפועל עבודות נטיעה של שדרות וגנים...שדרות ארוכות ורחבות מאוד, עם עצי צפצפה בצדדים...ביד אמונה שתל ברוך שיחים בעלי גוונים שונים לארכן של השדרות. כן הרהיבו את העין שטיחים של סיגלחות ריחניות...בעת הדפסת הספר, סיפר יהושע מאיר, שעבד אף הוא בדמשק, במחיצתו של ברוך, כיצד ניצל ברוך את תפקידו כגנו- ל"פדיון שבויים", אסירי היישוב. תכנית-עבודתו של ברוך כה נשאה חן בעיני העריץ, ג'מל פשה, עד כי זה נתן הוראה כי כל אדם, שיהיה דרוש לברוך לעבודה-יועמד לרשותו. בתיאום עם שליחי היישוב בדמשק, הכין ברוך רשימות של העובדים הדרושים- מבין אותם אסירי היישוב, ובאופן זה שוחררו רבים מבית-הכלא.
ויהושע מאירי מוסיף: "ומי שלא ראה את פניו הקורנים של ברוך, בפדותן את אסירי ציון-לא ראה מאור פנים מימיו..."
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
על ברוך צ'יז'יק הבוטנאי ששילב גננות ואיכרות בהתעניינותו,ביתו הפך ל"הגן הבוטני-בית הראשונים". שלמה שפירא. על ברוך צ'יז'יק הבוטנאי ששילב גננות ואיכרות ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: על ברוך צ'יז'יק הבוטנאי ששילב גננות ואיכרות בהתעניינותו,ביתו הפך ל"הגן הבוטני-בית הראשונים".
טקסט מהקטע: ...-בית הראשונים" בהרצליה, מוזיאון שנתרם לעיריית הרצליה ב-1938 התחיל ברוך צ'יז'יק (1884-1955) להוציא ח...
עודכן ב: 30/03/2012
| |
שלמה שפירא-דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל-31.1.2006
שלמה שפירא
|
דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל ביום שלישי ,31 בינואר2006
בבית "מרכז מורשת יהדות בבל " באור יהודה
הכרותי את סמיר נקאש
הכרתי את סמיר בשנת 1986 כשהייתי מעל גיל ארבעים וחמש.תוך כדי כתיבת שירים בשנות השמונים-תשעים. כתבתי גם ביקורות על ספרים. הייתי בוחר ספר ,כותב עליו ושולח את הכתבה לעורך ורק לאחר אישור פרסומה ,הייתי מצלצל לביתו של היוצר ומודיע לו ,ערב לפני הפירסום שיראה את כתבתי-למחרת-בעיתון. וכך היה עם סמיר. ב-19.9.1986 התפרסמה כתבתי בעיתון "דבר" על ספרו של סמיר "יום שתבל הרתה והפילה בו", (סיפורים עיראקיים), מערבית: רות נקאש והכתבה נקראה "מסעות לתוך הנפש".
כך התוודעתי לנפשו של סמיר והראיתי איך,למשל,שבשלוש שורות וחצי ,סמיר הביע את התחושות הבאות : דממה,מועקה, תעייה, הרחקה, נוגות פנים, נאלמות, כניעה, אופל מחשבות, אבק-מחשבות, אבק-מחשבות-אפל, כפייה, צוננות, פתיחת פיות וכל זה באוירה של השתלטות, של חג ולא חג , האדרה ואי האדרה, דממה או אי-דממה,מועקה או אי מועקה, תעייה או אי תעייה, צוננות או אי צוננות...ושאלתי אז את השאלה כמה רגש ונפש עשירה יש לבן אדם הזה וכמה חובק הוא בכל משפט ומשפט תוכן ומשמעות. עד אז שנינו לא הכרנו אחד את השני ובאה הכתבה (גם סמיר לא ידע שאני עומד לכתוב על ספרו וגם לא הכרתי אותו), ולסמיר היא באה בהפתעה גמורה. פתאם גיליתי אדם איכפתי, רגיש ,פתוח, איש אשכולות מבריק, שמדבר אליך בגובה העינים ומאז הפכנו ידידים. נפגשנו עשרות פעמים והיו לנו שיחות וגם התכתבנו. לסמיר היתה אמת מוצקת משלו ולא פעם הרגשתי שהאמת שלו נוגעת בנקודותיה, באמת שלי. ידיד אצל סמיר הוא חבר טוב , הוא ידיד במלוא מובן המילה. הוא העריך ידידים ויחסו לידידים היה כמו אל אחים ואני יודע שהיו לו גם ידידים רבים, וזאת מהתרשמותי האישית.
סמיר היה סתגלן עם כושר הסתגלות אדיר , שלמרות אי התאוששותו מחילופי התרבויות עם כל ההשלכות מכך, שהשפיעו גם על מצב בריאותו הוא עמד כחומה בצורה בפני מצבים רבים, גם גדולים וגם קשים.
סמיר היה נדבן של אינפרמציה. הוא תרם מעושרו הרוחני לכל איש , גם ליוצרים אחרים, גם לחוקרים טובים ורבים וכולם יצאו נשכרים מחילופי השיחות עימו.
סמיר היה ישיר בדיבורו, מבקר ישיר בפני שומעו, לא חשש מאיש, ואת דעתו לא שינה בפני אינטרס זה או אחר. מבקר קשה היה כי היה ענייני והתבסס על עובדות ועל הבנה עמוקה ומעמיקה מסוג אחר. הוא היקשה על אחרים כי הוא היקשה גם על עצמו.
סמיר היה יהודי חם ושורשי ברמ"ח אבריו , והעלה על נס את השורשיות היהודית הבבלית ומעולם לא הרגשתי התכחשות ליהדותו. היתה לו בעייה עם הסגירות הציונית של הארץ, שלא מאפשרת לו את המרחב התרבותי האדיר שמסביבו שיכול היה להיות בו כדי שגם שם תגיע תרומתו ויוודע חלקו בהפריה ההדדית החשובה והמכובדת. עובדה היא, שניסה לפרוץ חומות ושממונות בכוחות עצמו ולבד ויהי מה. לדעתי, למרות קו התפר הדק הבעייתי מהיהדות לציונות -בו!, הוא אהב מאד את הארץ, למרות שלא הביע זאת במפורש.
סמיר היה יודע להביע הערכה להערכה. דיבר ושיתף אותי עם הערכות שרוחשים לו הרבה ידידים בארץ ובחוצה לארץ, ביניהם גם יוצרים וחוקרים מן השורה הראשונה. תמיד נשלפו בשיחותינו שמות של ידועי שם בארץ ומחוץ לארץ מתחומי הספרות והתרבות הערבית.
סמיר היה איש משפחה שדיבר על משפחתו הצרה והמורחבת באהבה רבה, הזכיר הרבה את דודתו,שכנראה, היתה שותפה לנבכי נפשו. הוא תמיד הזכיר בפני את מצוקתו הכלכלית בכאב עמוק ותמיד שאל איך שיוצר רציני בעל שיעור קומה כמותו אינו יכול להתפרנס רק מיצירתו ושצריך להלחם ולהשיג את פרנסתו מהרבה חלטורות צדדיות (בעיקר תרגומים) שמקטינות את זמן כתיבתו וזאת בכדי לגדל את ילדיו הקטנים בכבוד והעלה על נס גם את תרומתה של אישתו לכך, שעובדת היא גם יותר קשה.
אני מרגיש שבחייו לא כל כך התאדרה תהילתו הספרותית האמיתית.
יוצר-ארי-ענק בדורו שידע מה כוחו ומה גודל תרומתו, אבל כשהיה בתוך עמו ובתוך סביבתו הרגיש יובש נוראי, כבתוך סירה בודדת בלב ים, וניסה וניסה בכל כוחותיו להרים מפרש, לחולל רוחות אדירות כדי להחזיר את ערכו המוחלט היבשתי אל יבשתנו ואל תרבותנו. חבל מאד שאנחנו לא השׂכלנו להתאים את גלגל השינים של מורשתנו היהודית הבבלית לגלגל השינים של סמיר בסינכרוניזציה מתאימה כי היינו נשכרים מאד. בכל זאת,אני רוצה להזכיר את צוואתו התרבותית "אותך היהודי יוצא עיראק, ספרי ויצירותי הם עשויים לעניין באופן מיוחד, שכן, בספרי אני מנציח את הדמות היהודית העיראקית, את להגי דיבורה,את מורשתה ואת כל הקשור ביהדות זו..." סמיר הבטיח וקיים ומה נעשה אנחנו?
יהי זכרו ברוך ותהיה מורשתו התרבותית שזורה בתרבותנו.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות ... שלמה שפירא-דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל-31.1.2006. שלמה שפירא ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: שלמה שפירא-דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל-31.1.2006.
טקסט מהקטע: ... סמיר נקאש ז"לביום שלישי ,31 בינואר2006 בבית "מרכז מורשת יהדות בבל " באור יהודה הכרותי את סמיר ...
עודכן ב: 30/03/2012
|
| |
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
