Shlomo Shapira’s Blog

חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר

שלמה שפירא

כותרת מ- כתבה "ובלבד שלא תהיה מימונה" ל- שאול פרנקל, "דבר", יום ששי, י"ב באב תשמ"ג, 22 ביולי 1983, על 220 אלף ראשי בתי אב ממוצא צפון-אפריקאי שיציגו בכנס שורשים את כרטיס הזהות שלהם. אפילו סמל עוצב לכנס והוא מופיע בכתבה. שני מליון דולר תהא עלותו המעשית של הכנס...

...דומה שהכינוס כולו מנסה להשתחרר מדימוי המימונה שדבק ביוצאי צפון אפריקה. שאול בן שמחון עצמו היה זה שחידש את מסורת חגיגת המימונה בקרב בני עדתו. אך לא לילד הזה התפללנו...

נגמרה תקופת הקומפלקסים!

...קשה להבין את יוצאי צפון אפריקה בישראל, קשה גם שלא להסיר את הכובע בפניהם. ראו מה הם עומדים להעמיס על עצמם בשבוע הבא: ביום שניבערב יפתחו במעמד הנשיא, בחגיגיות רבה, את כינוסם באצטדיון בלומפילד -שבמרכזו יעמוד חזיון מיוחד. ביום שלישי יקיימו מופע אמנותי נוסף בגני התערוכה בתל-אביב ודיון בהשתתפות הוגי דעות מן הארץ ומחוץ-לארץ. ביום שלאחריו יפתח שם שר התקשורת תערוכת בולים, ואם יישאר שם יוכל לצפות במחזמר המחדש את נעוריו - "קזבלן". למחרת יראו הבאים את המופע "מצה"ל באהבה", יחזו בהופעתה של להקת פולקלור וישתתפו ב"הפנינג" המוני של ותיקי המחתרות. בין דיון למשנהו ביום על חוף ימה של אשקלון, במוצאי-שבת תתקיים תצוגת אופנה מוגרבית ובצידה פסטיבל סרטים. את השבוע החדש יפתח מופע פיוטי וכנס יסוד שלישי יתארחו הבאים בקיבוצים, ובערב יראו את המופע "חתונה מוגרבית" בביצוע להקת "עינבל". יום ד' יעלה את המסך  על הצגות הבכורה "בוזמימה" והיום האחרון יסיים את הכנס בטקס חגיגי בבריכת הסולטן הירושלמית, בהשתתפות ראש הממשלה ובכיכובה של להקת "הברירה הטבעית, שתעלה את מופע הבכורה שלה - "הללויה".

שאול בן שמחון על מטרת הכנס: "...לחשוף את עצמנו, לחשוב ולציין נקודת דרך בעתיד. בפעם הראשונה (בן שמחון משתמש במלים 'בפעם הראשונה' לעתים תכופות. כך הוא על כנס הפתיחה באצטדיון בולמפילד-כשהברירה היא חורבן הבית ושנאת-חינם) נוכל להציג את עצמנו בפני הקהל הרחב. אנו רוצים להדגיש את הקשר שלנו למדינת ישראל, להכיר אותה ליוצאי המגרב הבאים אלינו ולספר על הישגינו. זהו מפעל הפתוח לכל, כל הבא ברוך הבא. בפעם הראשונה אנו עושים חשיפה עצמית ללא אותם קומפלקסים, שבגללם הסתרנו את הדברים שלנו בתוך נפטלין. נתמודד, חזקים כחלשים. אנחנו מה שהננו. זה הסחורה. קנו אותה או הניחו לה. עם חולשותנו, עם היופי שבנו אם יש לנו כזה וזהו זה: אין לנו מה ךהסתיר עוד. לדעתי נגמרה תקופת הקומפלקסים."

"ובלבד שלא תהיה מימונה" / שאול פרנקל, עיתון דבר 22/7/1983 - שלמה שפירא ...

שלמה שפירא

פסח ומימונה

אנחנו נמצאים כעת בחול המועד פסח, בימים שרק מלאכות לצורך שמחת החג נעשות וכל המלאכות שיש בהן טירחה יתירה נעשו כבר קודם. למעשה,מיד עם צאת פורים מתחילות ההכנות לחג הפסח. כך שמכינים הכל עד כניסת החג. ובליל הסדר "עוברים את פרעה" הנוכחי ביחד עם כל הפרעונים הרעים שקמו עלינו לכלותנו ואין הרשות ניתנת בידם. כמעט יותר מחודש ימים אנחנו עובדים קשה מאד כדי לחגוג את החג בכל הודו והדרו,  בטעם מיוחד ובחוסר דאגה של פרנסה, וכל אחד יחגוג לפי הכנתו, ייחודו וייעודו.חבל שרבים מאיתנו ממשיכים את "החול" גם בחג, וזורים חול בעינינו ובלבנו וממשיכים אפילו בחג לדשדש בחומרי ולא ברוחני ואין נותנים דעת מספיקה לחרות הנפש האמיתית ולחרות עמנו בארצנו והחרות חשובה כל כך בגלל שהיא אביב התקוות.

למעשה, אנחנו אלה שהמשכנו וממשיכים את החג הזה במתכונתו ההיסטורית, דבר המשמש אור לגויים זה למעלה משלושת אלפים שנה. צמידות החרות לאביב, לטבע המתנער מתרדמתו ומקפאונו היה דבר ידוע אצל העמים שהיו וישנם במזרח התיכון. בממלכות הפרעונים הקדומה, היה פרעה טוב שרצה במותו של האל הרע וכאשר סופר שהאל–הרשע מת הגיש לרעייתו פרחי לוטוס ונימפיאות והורה שיום זה יצויין מדי שנה בחגיגות , והעיתוי הוא אביב, בסביבות חג הפסח שלנו . גם היום, אלפי מצרים נוהרים לגנים ולגדות נהר הנילוס ,לפיקניקים לציון יום האביב .

לא רק המצרים חוגגים את האביב. יהודים יוצאי עיראק וקורדיסטן גם הם חוגגים את האביב,  וכנראה שגם העמים שחיו בקרבם עשו זאת. אצל יוצאי עיראק יש במנהג היציאה אל הטבע הדגשה גם על הצורך להימצא בקירבת מים והיו משפחות שהלכו ושקשקו מטבעותיהם במי הנהר.  ואלה שלא הלכו אל המים, שקשקו אותם בכוסות היין עשויות כסף,שמולאו מים, כדי שתהיה שנה כלכלית טובה ומוצלחת . ישנו מנהג נוסף לטפוח בענפים ירוקים על הכתפיים ולקרוא "סנתק כוצ'רה" כלומר "שנתך ירוקה" . ישנם עדויות  שחגיגות דומות  היו נהוגות גם ברחבי סוריה.   

עולים על כולם יוצאי מרוקו וצפון אפריקה ב"מימונה". מיד עם צאת החג דלתות בתיהם נפתחות לכל דיכפין וכיבוד יונח על השולחנות, עם שקדים ותמרים ודברי מאפה מתוקים וגם פולים טריים ירוקים יימצאו על השולחן לסגולה טובה. למעשה,"כל דיכפין ייתי ויאכל" העממי  נכון למימונה, בעוד שבליל הסדר "כל דיכפין ייתי ויאכל" הוא למעשה החג המשפחתי המורחב. יש אומרים שישנו נוהג שלא אוכל האחד אצל חברו במשך החג ובמוצאו מתחדש הקשר החברתי במשנה תוקף. וכך אפשר לברך ב-תרבחו (תרוויחו ותצליחו,מזל בחומר) וב-תסעדו (תהיו מאושרים ,מזל רוחני). שבוע ימים אפשר וצריך לחיות ולהתכנס בחרות החומר והנפש שלך כדי שעם צאת הפסח כשתהיה חייב לחזור אל הרווח החומרי תעשה הכל כדי להרוויח גם אושר נפשי, ובצורת האיזון בין השניים נקבעים אורח חייך והליכותיך.

לפני למעלה מעשרים שנה ראיינתי זקנים וזקנות מיוצאי עיראק וכמה מן הזקנות סיפרו לי שליום אחרי שביעי של פסח קוראים בבדיחות הדעת "יום הבטלה".זה שמה שקדם ליום הבטלה היו ימים של עבודה קשה.ואכן הן אמרו לי שהנשים והבנות הן העובדות הכי קשה לקראת ובחג עצמו.

מימונה

(שיר מימונה מאת שלמה שפירא)

לכל אחד מאיתנו יש גן-סאקר משלו

ויודע לעשות על השיר כמו על האש

ויודע להעלות המונים ולהביא נשיאים

ויודע להצדיע בַּשּיר ולנפנף בגחלים עד ריקוד- האש

בהצצה פנימה אל הגן יש מן המסורת לנטיעת כל שנה ושנה עוד עצים עד חייתו-יער

ממוּפְלֵטות פֵרותיו המתוקות יש תמיד עדנת-שיר בעין-גבו של חג .

שלמה שפירא:פסח ומימונה,"סנתק כוצ'רה" כלומר "שנתך ירוקה", על יום הבטלה ...

שלמה שפירא

"מכחישי ההיסטוריה" והפעם "מכחישי האבולוציה"

 ...הסקרים מלמדים כי לפחות 40% מהאמריקאים הם "בריאתנים" - ומדובר בבריאתנים תקיפים בעמדותיהם, קיצוניים, מתנגדים לאבולוציה. ויש גם באין מחסור כאלה שמאמינים ב"אבולוציה שאלוהים עזר לה איכשהו". הנתונים המקבילים לגבי בריטניה, ולגבי הרבה מארצות אירופה, קצת פחות קיצוניים, אבל לא הרבה יותר מעודדים. אין יסוד לשאננות...

...התנסויות לסבסוד כזבים מדעיים הולכים וגדלים ומוליכים שולל בקנה-מידה גדול...אני אנוס לומר על אפי ועל חמתי שהן נעשות יותר ויותר נפוצות בבריטניה. בפברואר 2006 דיווח היומון גרדיאן כי "סטודנטים לרפואה מוסלמים בלונדון הפיצו עלונים המוקיעים את התיאוריות של דרווין ככוזבות. סטודנטים נוצרים אוונגליסטיים משמיעים גם הם קולות גוברים כנגד רעיון האבולותיה. את העלונים המוסלמיים הפיקה קרן אל-נאצר, עמותת צדקה רשומה, בעלת מעמד פטור ממס ומבלי להוכיח שהיא מביאה תועלת לאנושות. ואני שלא מזמן הקמתי עמותה שלא מטרת רווח שייעודה לקדם "בינה למדע" נתקלתי בקשיים רבים לקבלת בקושי מעמד של מלכ"ר...

ומה בישראל? עמנואל לוטם כותב,לגמרי לא מפתיע, מצאתי שכמעט לא נערכו בארץ בעשור האחרון סקרי דעת קהל או משאלים שטרחו לברר מה חושבים הישראלים על אבולוציה. ובכל זאת רוב הישראלים סבורים שהמדע והטכנולוגיה חשובים עד מאד למדינה ולעצמם, ולגבי שאלות שהיו נשאלות "ביחס למוצאו של האדם", התוצאות היו מציבות את ישראל בשוליים תחתונים...

"ההצגה הגדולה בתבל-הראיות בזכות האבולוציה", ל- ריצ'רד דוקינס,  מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת דביר, כנרת, זמורה-ביתן, 2010

בספר הקדשה:

מוקדש לג'וש טימונן 

"מכחישי ההיטוריה" והפעם "מכחישי האבולוציה"/"ההצגה הגדולה בתבל"ריצ'רד ד ...

שלמה שפירא

...מדוע יש למתימטיקה עוצמה כה רבה? האם המתימטיקה היא פרי ההמצאה של המחשבה האנושית שאינו תלוי בהתנסות, או פרי התגלית? אם המתימטיקה היא לא פרי של תגלית, כיצד יש ביכולתה לתאר ואפילו לנבא את העולם הסובב אותנו ברמה כה גבוהה של דיוק? רבים מבין המתימטיקאים עצמם נוהגים לומר שאין לעבודתם כל השלכה מעשית. המתימטיקאי הבריטי ג"ה הארדי הרחיק לכת כשתיאר כך את עבודתו: 'לשום תגלית מתגליותי אין שמץ של תועלת לטובת העולם.' טעות היתה בידו. חוק הארדי-ויינברג מספק לגנטיקאים כלי לניבוי הדרך שבה עוברים גנים מדור לדור, ועבודתו של הארדי על תורת המספרים מצאה יישומים בלתי-צפויים בפיתוח צפנים...

...המתימטיקה מספקת את הפיגום המוצק שבאמצעותו נבנית כל תיאוריה של היקום. אולי הדבר אינו נשמע כה מפתיע, עד שאנו נותנים את דעתנו על כך שטיבה של המתימטיקה עצמה אינו ממש ברור...

 "...במה הם עוסקים (המתימטיקאים)? תהייה זו אינה נובעת אך ורק מבערות: גם העוסקים בתחומים אלה מתקשים להשיב על השאלה. (הפילוסוף הבריטי סר מייקל דַמֶט)"...

...לפני כמה שנים נתתי הרצאה באוניברסיטת קורנל. באחת משקופיותיה של מצגת הפאוופוינט שלי הופיעה השאלה: "האם אלוהים הוא מתמטקאי?" ברגע שהופיעה השקופית שמעתי את גניחתו של סטודנט מן השורה הראשונה: "אלוהים אדירים, אני מקווה שלא!"...מנסיוני הצנוע, ספר זה בא להבהיר כמה היבטים של מהות המתימטיקה - ובמיוחד, להבהיר את טיב היחסים בין המתימטיקה לבין העולם שאנו רואים לפנינו...

(לדעתי, השאלה וגם תגובת הסטודנט מעניינות ובכל זאת עדיין רק לאלוהים התשובה!)

"האם אלוהים הוא מתימטיקאי?", ל- מריו ליביו, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת "אריה ניר", 2010

בספר הקדשה:

מוקדש לסופי

"האם אלוהים הוא מתימטיקאי?", ל- מריו ליביו/המתימטיקה מספקת את הפיגום ...

שלמה שפירא

...השאלה, אם אנגליה נכונה להכנע לשלטון-אלימות ולהביא את צוארה בעול של משטר-עריצות עולמי - הכרה זו אמנם צמחה בלבו של צ'מברלין באיחור זמן...עוד פעם ביקש למצוא משען ואחיזה בחכמת המסורת המדינאית של אנגליה...אותה שעה כבר עמד היטלר לפשוט את ידו על שטח נוסף ורחב-ידים. על פולניה. ולהכניסה בחזקה לתוך חוג שלטונו המורחב: מיד אחרי כניסת הצבא הגרמני לפראג השמיע היטלר באזני ממשלת ורשה עצומות בנוגע למעמדה של דנציג בעתיד.

פחות מכל המדינות יכלה פולניה, בזמן מן הזמנים בעבר, לקוות כי היא עלולה לסבך את הבריטים במלחמה בשל היחסים בינה לבין גרמניה - ובפרט כשמדובר בדנציג. עד עתה היתה פולניה מתקינה את עצמה לשיתוף-פעולה נחרץ דוקא עם הרייך השלישי...אבל סיפוחן של שטח זה, אילו יצא אל הפועל, בהכרח שהיה משמש גם הצעד הראשון לשעבודה של פולניה גופה. ומשום כך ראתה אנגליה את עצמה אנוסה להתיצב נגד צעד זה. מכיון שביקשה להשאר נאמנה למגמתה החדשה - ובלי כל הסתייגות כלפי "נסיבות שאין לחזותן מראש בשעה זו". וביום 31 למרס 1939, בדיוק כעבור שבועיים אחרי נאומו בבירמינגהם, הצהיר צ'מברלין בבית-הנבחרים לאמור כי ממשלת הוד-מלכותו התחייבה להושיט לפולניה את כל העזרה שבכוחה, אם תצטרך להתנגד בכוח הנשק לפעולה המכוונת לקפח את עצמאותה הלאומית. והוא יכול להוסיף, כי ממשלת צרפת אף היא הבטיחה לו לנקוט עמדה זו עצמה.

זאת ראשית התהליך המדיני, שהצעיד את אירופה למלחמה שהתחילה כעבור חמישה חדשים...אבל בינתיים עבר הגה המדינה האנגלית לידי מדינאי אחר...סוד השעה טמון היה בזה, שווינסטון צ'רצ'יל כוחו יפה היה עוד יותר מכוח קודמיו לקרוא אל האומה להתאחד ולהתלכד לקראת הבאות...

"דברי ימי אירופה", כרך שלישי: ספר חמישי וספר ששי, ל- ה. א. ל. פישר,הוצאת מוסד ביאליק על-ידי "מסדה", תשכ"ב

הערה: ולצערי ולבכיי, מכל זה, תקראו לזה איך שתקראו, אולי גם הפרסטיג'ה האנגלית תרמה איזשהוא חלק לזירוז והעמקת השואה? מצב ששורבב עוד יותר וזורז ופקד והתאכזר ועלה ועלה במחיר השוועתי לעמנו :

השואה השואה השואה השואה השואה השואה השואה!!!!!!!

שעם ישראל שילם!

ה.א.פישר/פולניה שהיתה מתקינה לשיתןף-פעולה נחרץ דוקא עם הרייך השלישי ...

שלמה שפירא

יצחק אורפז* / שלוש נובילות, ספרית פועלים, 1972

שלוש הנובלות בספר: מדרגה צרה, מות ליסאנדה, נמלים

בספר הקדשה:

לאחי מנחם

מתוך הנובלה: "מדרגה צרה" 

שם אשתי מרים וקוראים לה מירי.

מירי אשה נהדרת, ואני עדיין חושב כך ארבע שנים אחרי נישואינו. איך היא נושׂאת את ראשה, האצילוּת הזאת, הנקיון בו היא חוזרת משעות מלאות עבודה בבוטיק שלה. ועוד אומרת לי בשובה, ברוך: "מיסכּן שלי. ודאי מת מרעב."

אפשר בהחלט לומר שנישואינו עלו יפה, אני עובד בבית, מתקן הגהות, מתקין לדפוס ספרי-זיכרון, ומירי בבוטיק שלה - "אצל מירי" - במגע נצחי עם אנשים. חיינו שקטים ומסודרים. אפילו מתוכננים. למשל, ילדים. בהחלט כן. שלושה זה לא פחות מדי ולא יותר מדי...

הייתי ביישן במקצת, וכשהעזתי יום אחד באור מלא, אגב עילעול באלבום של ציורים, להחליק את חפצי הדרוך במעלה ירכיה, לְמַה יכולתי לצפות? לדחייה, לעלבון צורב. אריה לא הייתי מעודי. ואמנם, מירי זזה מעלי. אך, למרבה ההפתעה, פרצה בצחוק וצנחה על גבה. ואחר-כך, העצב המתוק בעיניה -

עוד היום אינני בטוח, אם לא פתיל בית-המסחר של שטיח המיטה עם כפתור העופרת שבקצהו - שטיח זה קניתי במיוחד, מלא יראה וציפייה, לקראת ביקורה הראשון של מירי בדירתי - אם לא גדיל קשה זה שהסתבך מתחת לגבה, אחראי לאותה אורגיה של פירכּוסים וצחוק שטילטל את גופה, שעה...

הה! הטירוף של הימים הראשונים! - חלף, מהר, תודה לאל. התחלנו להכניס את העניינים למסגרת...

שעותינו, ימינו שבועינו וחודשינו - מערכות סדורות הן. כל דבר ומקומו הקבוע. זה נותן שקט. זה טוב. טובה שנתם של ישרי-לב, איך שאומרים. מה שמביא אותי לעבודתי כמתקין לבית-הדפוס...

...אני לא קורא הרבה, בעצם קורא מעט. לפעמים אני מתחיל ספר, מעלעל בו קצת, משתדל לזכור כמה פרטים. בייחוד מן הספרים ש"חובה" (גור שמלר אמר כך ביום ששי)לקרוא פשוט לא להיראות טיפש. לא נעים. לעתים רחוקות אני פותח ספר מאלה שעוד לפני שנים מעטות חשבתי אותם לסוף החכמה. עכשיו אני פותח אחד, בולע משפט, פולט, סוגר. וצחוק בליבי. כל כך הרבה מלים כדי להשאיר אותך בסופו של דבר באותו מקום...

*הערה: יצחק אוורבוך-אורפז!

יצחק אורפז:שעותינו, ימינו שבועינו וחודשינו - מערכות סדורות הן ועל:כל כך הרבה ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: יצחק אורפז:שעותינו, ימינו שבועינו וחודשינו - מערכות סדורות הן ועל:כל כך הרבה מלים כדי להשאיר אותך ב.
טקסט מהקטע: ... אורפז* / שלוש נובילות, ספרית פועלים, 1972 בספר הקדשה: לאחי מנחם מתוך הנובלה: "מדרגה צרה" שם א...

שלמה שפירא

שני סיפורים על פסח באווירה "יהודית-גויית": האחד בטוח על פסח, "יינו של אליהו" ו- "חד גדיא" - (?) יותר נכון על גדיה, בספרו של אברהם שוער (א. שוער), "דור הולך", בהוצאת "חברים" באמריקה והודפס בישראל בהוצאת "דביר", בדפוס "השחר" בתל-אביב, תרפ"ח 1928 

התוכן:

בנימין-פינחס, שלשה קברים,יינו של אליהו, עולם נשכח - עבדות, עולם נשכח - לקקנות, חד גדיא.

משהו מ-"יינו של אליהו" :

"טולסקיה פודבוריה", חצר של יהודים במוסקובה, הומיה. ערב פסח היום, השעה קדומה עדיין, השעה השביעית בבקר, והתנועה בחצר כבר גדולה. יהודים ויהודיות רצים, אצים, נחפזים, זה נושא סל מצות, זה צרור לבנים מגוהצים; אחד נושא אל השמש כלים להגעלה והשני - ברבור שחוט, כשראשו המטפטף דם תלוי לו למטה. אחרים ממהרים אל ה"מנין" שבאותה החצר לשמוע את "הסיום"; זקנה אחת שואלת את העוברים לפניה: עד מתי, יהודים טובים, מותר לאכל חמץ היום? ודעתה אינה מתקררת והיא חוזרת על שאלתה לשני ולשלישי...

"...לא את אבא התמים אשאלה, איני ראויה להעלות את שמו על שפתי! פוגמת אני בקדושה! אתכם, אדונים, מלומדים, אתכם בני האוניברסיטה והאקדמיה, את הבריאים, החזקים והצעירים אשאלה! -

"...ומריה יפימובנה הוסיפה: - לא את אבא , לא את אמא אשאלה, לא את האנשים כמיכאיל מיכאלוביץ אשאלה, תינוק שנשבה לבין הגויים הנהו, לא את אברהם מאיסייביץ, לא את מר רטנר וכיוצא בזם אשאלה. הם לא השתנו ולא ישתנו! אתכם אשאלה, אתם בעלי הפשרות, העושים חשבונות עם דעותיהם, האוכלים בן-חזיר מקולס אחרי המרור והחרסת! אתם המחללים קדש האומרים "אתה בחרתנו"? האם בכם בחר אלהי ישראל? ואלהי ישראל בוחר באלה הגבורים הממיתים את עצמם על מזבחו! את ה"יצחקים" ואת ה"עקיבאים" הוא אוהב, ואנחנו המלומדים,הדפלומיים, בשביל מה עזבנו את אלהינו? בשביל ישיבהשל שלוה במוסקובה, בשביל דירה נאה, עזבנו את הכל...והננו יושבים כעכרים בחוריהם, כארנבות מוגות, כגנבים במחתרת וחוגגים את החג הקדוש של האלהים האדירים, אשר כחשנו בו, בגדנו בו!...מה נשתנינו? הוי,מה נשתנינו, מה שפלנו, מה ירדנו!..ירדנו!"...

- "אבא...אשאלה... ארבע קושיות..."...את ההגדה קראנו כנכלמים. נסתלק אותו הזיו, אותה הקדושה שהיתה שרויה ביניו...

...אליהו לא יבא אלינו,  - נסה להתלוצץ אחד מן המסובים, - על הכרטיס בביאה יקרא: "אין האדונים בבית"...

- אליהו כבר פה, - קרא פתאם מיכאיל מיכאילוביץ, - והוא, אדוני הנכבדים, כבר שתה, הריק גם את כוסו עד הטפה האחרונה.. - "הוא שותה דמעות..." הוסיף הזקן כמדבר לנפשו,...הדמעות הן יינו של אליהו...

-אדוני, אם תאבו וספרתי לכם על אודות יינו של אליהו...

-למה אצטדק לפניכם, ולא אטהר את מעשי. המטהר שמה יודע את כל הקרוב אליו, את הטהור ואת הטמא...בן שתים עשרה שנה הייתי כשהנסיכה קנובניצינה, נשמתה ב"מלכות שמים". אשה טובה היתה, לקחתני מהקסרקטין ואמצה אותי לבן לה, עד שהגעתי למצבי זה.

ילדים עברים רבים היינו אז. הרבה המירו את דתם באונס אבל היו גם ברצון. ילדים קטנים - פתו אותם...

הערה: אברהם שוער פרסם את יצירתו בשתי שפות: עברית ויידיש

אברהם שוער/"דור הולך"/אחד נושא אל השמש כלים להגעלה והשני - ברבור שחוט ...

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: אברהם שוער/"דור הולך"/אחד נושא אל השמש כלים להגעלה והשני - ברבור שחוט, כשראשו המטפטף דם תל.
טקסט מהקטע: ... אברהם שוער (א. שוער), "דור הולך", בהוצאת "חברים" באמריקה והודפס בישראל בהוצאת "דביר", בדפוס "השחר" ...