לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shlomo Shapira’s Blog

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

7/2009


שלמה שפירא

 

על המלחה ,סמביוזה , מיסנג'רים תרבותיים , תערובת וסינתיזה והומוריסטה

בהקשר "יהודים ערבים"

 

 

קבלתי איימל

מ-שמואל מורה ב-26/07/09 12:22 שאותו ציינתי בבלוג ב-

 27/7/2009 09:06  ובו כתוב :

" ... בכנס הבינלאומי באוניברסיטת קמברידג' שדן בנושא "יהודים נושאי תרבות ערבים" ((of Arab culture jews ולא "יהודים ערבים" כפי שקוראים לעצמם אי אלו שמתרפסים להם)."

 

ידידתי אריקה הביאה לתשומת לבי את העובדה שסייד קשוע הכותב ב"הארץ" (בדרך כלל מאמרים בנימה הומוריסטית-)(נזכור את המושג- הומוריסטה) טוען שקיבל בטעות הזמנה לכנס של סופרים "עיראקים" כשהוא בעצמו ערבי ישראלי וכנראה שקיבל את ההזמנה מ"עיראקים" הקוראים לעצמם "יהודים ערבים" . זאת התרשמותה של ידידתי מהכתבה !

 

ונשאלת שאלה על ידי , האם קשוע הרגיש בכנס כ"בן בית" ?

קודם כל הייתי רוצה שמישהו יקום ויצביע על "פלוריזם בין-ערבי" ואחר כך על

הפלוריזם הבין "יהודי-ערבי" . (ראה כתבתי מ- 4/12/08 09:52)

 

שנית הייתי מבקש שמישהו יקום ויצביע על אוירה של "המלחה" . אומרים אצל היהודים הבאגדדים "נתמאלח" . הכוונה , ששני פוגשים-מתקרבים מוכנים להמיס קצת מלח בשביל קבלת משהו "כימי"  טעים יותר ובכל זאת בהתמוססות המלח ,במקרה הזה, דרושים מים חיים מים מהלכים , אך שאיבת המים ברוב הנסיונות עד כה הם מים בכברה והכימיה כלל לא עובדת . בסך הכל מרכאות ו"ענין" פיזיקלי חולף עם התאדות המים . (ראה: 13/11/08 11:28)

 

וכמו שאמרתי :

" מיתוס מיתוס מיתוס ...

   מתדיינים מתדיינים מתדיינים ...

   מציאות מציאות מציאות ... "

ואפילו "סמביוזה מיקרו-ביולוגית" אין . (ראה : 15/6/09 00:36) .

כתבתי על הצעירים הערבים שמצדם אפילו ה"סמביוזה" לא באה בחשבון

(ראה: 7/6/2008 11:21) .

 

ושלישית מדברים על גשרים תרבותיים-  - CULTURE וידוע שהגשר התרבותי

החשוב בין יהודים-ערבים מושפע במהותו בצורה חזקה מאד היום כי הופך יותר ויותר

גשר יהודים-מוסלמים . ( ראה כתבתי : "הגשר בין יהדות ואיסלאם קיים

רק בתיאוריה 8/9/06 14:06 ) ועוד (ראה כתבתי : הגשר התרבותי בינינו לבין

ערביי ישראל והפלשתינים 11/3/08 22:08 ) .

 

היש רצון לפתח גשרי "מיסנג'ר" בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים ? נעשים

הרבה התקרבויות ומיסנג'רים פשוטים שבסופם אין המשך .

(ראה : 23/4/08 15:51) .

אני בטוח שאני (וגם מר יהודה אסיא עם רצונו הטוב השופע) מרגיש כמוני שלפחות

בדו-קיום בינינו לבין הערבים עם המסר "אדם לאדם אדם" ועם נקודות מוצא כמו

סובלנות , הבנה וכבוד הדדי שהדרך ארוכה , כמעט ללא מוצא , כי בקווי המגע

הקו הישר שהוא אוסף כל הנקודות החשובות הופך מנוקד ומנוקד עם הרבה קטעים שונים וגם משונים ולך תצא בקרן אור אחת מאחת הנקודות .

(ראה :16/2/08 15:14) .

 

ורביעית – הקשר היהודי-יהודי , האם אפשר לשבור "דיכוטומיה"

בין יהודים יהודים (כמו , למשל אשכנזים –יהודים ערבים ) בשביל צמד

כל כך בעייתי ולא ברור – הצמד "יהודי ערבי" . זה יהיה רק על הנייר והכל

(אתם תגידו את המילה !) . (ראה : 27/1/2009 00:37) .

כתבתי על הדיאלוג היהודי-ערבי שכניתי אותו "הדיאלוג כשיח חרשים ,

כשיח-משוררים) (ראה: 31/3/08 07:59) . דברתי על יהודים-ערבים יותר מפעמיים

(הצופה 7/10/2003 , 4/6/2008 08:01 , ועוד) .

בנושא הזה איני מבקש להרפות את ידיו של איש . איני פוסל שום רעיון ושום

צעד בשביל התקרבות . אך אני מרגיש שאנחנו ב"תערובת" ולא לקראת "תרכובת" .

וקשה לצפות מאיזו "סינתיזה" יבוא עזרנו .

 

 

 

 

 

 

 - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

שלמה שפירא. על המלחה ,סמביוזה , מיסנג'רים תרבותיים , תערובת וסינתיזה והומוריסטה. בהקשר "יהודים ערבים". קבלתי איימל. מ-שמואל מורה ב-26/07/09 12:22 שאותו ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694... - לפני 2 שעות - דומה
 

 

מספר תוצאות עבור "שלמה שפירא": 450 הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע:  27/07/2009: ...שלמה שפירא על המלחה ,סמביוזה , מיסנג'רים תרבותיים , תערובת ...

 

נכתב על ידי , 27/7/2009 17:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מכתב משמואל מורה לשלמה שפירא

על ה- "תנועה" בעיראק

על אזכור ספר "הבוסתן" ל-סיגל שפירא בכנס בקמבריג'

                                שבו נכח הנסיך אל-חסן בן טלאל

26.7.2009

 

 

 

 

למשורר והמבקר מר שלמה שפירא, שלום רב,

תודה רבה על המייל שלך. גם אצלי הייתה "התנועה" מעבר אל החופש, אל החיים, אל המולדת הרוחנית, אל העצמאות ואל העתיד. והנה צדקנו בקוראינו למחתרת הציונית, "תנועה".

אני מקווה שכתבתי אליך כבר, שהספר "אל-בסתאן"(הבוסתן) מאת רעייתך ז"ל סיגל שפירא, הוקדש והוגש בפני רוב עם ועדה בארוחת הערב החגיגית עם הנסיך ההאשימי אל-חסן בן טלאל מירדן, אחיו של המלך המנוח חוסיין הירדני שמטיב לקרוא עברית,  וזאת בכנס הבינלאומי באוניברסיטת קמברידג' שדן בנושא "יהודים נושאי  תרבות ערבים" (Jews of Arab Culture ולא "יהודים ערבים" כפי שקוראים לעצמם אי אלו שמתרפסים להם). הכנס התקיים  בסוף חודש יוני 2009 שעבר וקראתי את שמות הספרים שפרסמה אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל ובראשם היה ספרה של הסופרת סיגל שפירא ואמרתי שהספר מתורגם ע"י סמיר נקאש לערבית. הנסיך לחץ את ידי בהערכה לקול מחיאות הכפיים. אכן, ספרה של סיגל ז"ל ראוי להקרא ע"י נסיכים ומלכים.

כל טוב ולהתראות,

שלך בהערכה ובהוקרה

שמואל מורה

 

 

 

 

 

 

- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

26 יולי 2009 ... הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: 27/07/2009: ...מכתב משמואל מורה לשלמה שפירא על ה- "תנועה" בעיראק על אזכור ...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... - דומה

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: 27/07/2009: ...מכתב משמואל מורה לשלמה שפירא על ה- "תנועה" בעיראק על אזכור ספר "הבוסתן" ...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דומה

 

הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע:  27/07/2009: ...מכתב משמואל מורה לשלמה שפירא על ה- "תנועה" בעיראק על אזכור ספר "הבוסתן" ל-סיגל...

נכתב על ידי , 27/7/2009 09:06  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שלמה שפירא

 

שיר המעברה

 

 

תַּגִּידוּ,

לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי בַּמַּעְבָּרָה,

הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ מַעְבָּרָה" אֵי פַּעַם?

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמַּעְבָּרָה

וְהָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשִׂיתִי

הִשְׁאַלְתִּי מַעְדֵּר מִ"סוֹכְנוּת אֹהָלִים"

הָפַכְתִּי חוֹל עוֹלָמוֹת מִשְׁנִי צִדֵּי פֶּתַח הָאֹהֶל

זָרַעְתִּי יְרָקוֹת, שָׁתַלְתִּי פְּרָחִים

וְכַעֲבֹר חֹדֶשׁ הָיְתָה פְּרִיחָה בַּלֵּב

וּפְרִיחָה בָּאֹהֶל.

 

 

 

השיר הזה ש-שלמה שפירא כתב על המעברה פורסם במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" ב-16/11/2007 ו' בכסלו תשס"ח עמ' 27

השיר שלי "שיר המעברה" נמצא בבלוג זה מיום-26/7/2009 21:48

ראה גם שיר נוסף שלי "גינת אהלים" מיום-5/9/2011 18:05

 

 

 

- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

26 יולי 2009 ... שלמה שפירא. שיר המעברה. תַּגִּידוּ,. לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי בַּמַּעְבָּרָה,. הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ ...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... - דומה
עוד תוצאות מתוך israblog.co.il »

[DOC]

שלמה שפירא

פורמט קובץ: Microsoft Word - צפה כ- HTML שלמה שפירא. שיר המעברה. תַּגִּידוּ,. לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי בַּמַּעְבָּרָה,. הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ מַעְבָּרָה" אֵי פַּעַם ... web.macam.ac.il/.../%F9%F4%E9%F8%E0%20-%20%F9%E9%F8%20%E4%EE%F2%E1%F8%E4.doc - דומה

 

נכתב על ידי , 26/7/2009 21:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מושב מחווה לסופר אהרון מגד:  "חסד החיים"

 

יתקיים ביום ראשון, י' באב, תשס"ט,  2/8/2009

בחדר 2715,  בשעות 17:00-19:00

באוניברסיטה העברית בהר הצופים

(גוש 8 – מתחם מדעי הרוח)

 

 

יו"ר:  דן לאור

 

נורית גוברין

'חסד החיים': על יצירתו של אהרון מגד

 

יעל חבר

אותיות פורחות, צללים משתהים: הארכיאולוגיה של היידיש אצל אהרון מגד

 

מנחם פינקלשטיין

'החי על המת': בין ספרות למשפט

 

אורחי הסופר ומוקיריו מוזמנים

 

 

 

 

- שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

26 יולי 2009 ... שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... ... מושב מחווה לסופר אהרון מגד: "חסד החיים" ...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694... - לפני 6 שעות - דומה
  • שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

    שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי. ... מושב מחווה לסופר אהרון מגד: "חסד החיים". יתקיים ביום ראשון, י' באב, תשס"ט, ...
    israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דומה
  •  

    נכתב על ידי , 26/7/2009 20:01  
    הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
     




     

    שלמה שפירא

     

    תנועה

    תנועה ודגל

    שם הרגשתי את אלמנט המעבר המיידי ממקום למקום ,

    מעיראק לארץ-ישראל

     

    הקלדתי בגוגול את המלה "תנועה" וקורא וקורא ורק כשהגעתי להפניה

    ה-63

    אני ניתקל ב"תנועה" שהתכוונתי , כי כשאין קישור נוסף למלה

    כמו מלת שייכות :

    דין התנועה ,תנועת נוער , תנועת העבודה , תנועת טרור (לא עלינו !) וכו' , והפניות אין .

    והנה מצאתי בהפניה מספר 63

    " תנועה – ויקימילון

    הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית במאה ה-18 באירופה, שדגלה במוסר, ... מערכות מידע שינוי נתונים המורכבת ממספר פעולות בודדות. עשינו בתוכנה הרבה תנועות. ... "

    המשכתי עד הפניה 100 ואין .

    זה לא ה"דין" לגבי המלה "תנועות" , כבר בהפניה שלישית מקבלים : תנועת נוער – ויקיפדיה ויש עוד התייחסות ל"תנועה" במובן הזה .

    אביעד הכהן עובר מ"פרשת במדבר" בתורה (איש על דגלו יחנו

    בני-ישראל) ל-

    "לכל תנועה דגל שלה. וזה יפה מאד. הפיצול לשבטים אינו מלמד על אי האחידות, ...

    עולמה של יהדות דוגל באחדות, אך מגנה את האחידות. "

    תנועה ודגל קשורים זה בזה בקשר חזק .

    את הקשר האינטימי הזה מצאתי אצל – ויטה – בספרון הנקרא –

    "נערים –סיפורים מחיי הנוער"

    בהוצאת ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז

    ושם היא כותבת :

    "שאלת אותי מה נותנת לי התנועה .

    קשה לי לענות לך . את לא היית בתנועה ודברים אלה צריך לחיות בכדי להבינם .

    ההרגשת פעם את רגש הסיפוק לאחר שמגיעים לפסגה אחרי עליה ממושכת וקשה ?

    או שמחה טהורה , שמחת יצירה של חברים לאחר עבודה קשה וממושכת כשהכל עומד נגדם , נלחם בהם , ולמרות הכל הצליחו לבנות וליצור .

    או אהבה עזה לכברת ארץ שוממה המעוררת בך את הרצון לחבק הכל ולהקריב הכל ?

    או להיפך , ההרגשת פעם עצב עמוק וכנה על הלקחם של חברים יקרים בלא עת וסיבה ?

    השמעת פעם שירה פשוטה ועזה המביעה שמחה גם עצב היוצאים

    מן הלב ?

    הראית פעם הוֹרה , של חברים המתלכדים לגוף אחד , רוקדים בהתלהבות , שוכחיםעולם ומלואו ורוקדים ...

    כל זה נותנת התנועה .

    המלה "תנועה" טמונה בזכרוני עוד בהיותי ילד קטן בעיראק .

    שם לחשו כל הזמן את המלה "תנועה" , ויותר נכון בהגיה היהודית בבלית בגדאדית – תאנועה .

    והכוונה היתה ל- תנועת המחתרת הציונית בעיראק .

    שם הרגשתי את "התנועה" יותר מ"תנועה" בכביש , יותר מ"תנועה" הפיסיקלית .

    שם הרגשתי את אלמנט המעבר המיידי ממקום למקום , מעיראק לארץ-ישראל

    ושם הרגשתי שיש לי סוף סוף דגל משלי

    ושם הרגשתי שאני עומד לבוא אל מקום שלהנהגת המקום לא תהיה שום חסימה לדרכי .

    ה-ויטה- הזאת ממש ויטאלית . היא עשתה בלבי הסטוריה !

     

     

     

     

     

    הערה חשובה שקבלתי באיימל חוזר

     

    לשלמה שפירא שלום,

    הרשימה של ויטה ואחרות, הן מתוך הקובץ: 'כצמח השדה' שהופיע לראשונה, אם איני טועה, בשנת תש"ו/1946 מטעם "התנועה המאוחדת", שעשה רושם גדול והשפיע רבות על חניכיה ועל קוראיו.  לאחר מכן הופיעה מהדורה חדשה (תשמ"ו/1986) שלו.
    בברכה
    נורית גוברין  
     
    26/07/09 9:18

     

    - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר 

    26 יולי 2009 ... שלמה שפירא. תנועה. תנועה ודגל. שם הרגשתי את אלמנט המעבר המיידי ממקום למקום ,. מעיראק לארץ-ישראל. הקלדתי בגוגול את המלה "תנועה" וקורא וקורא ...
    israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... - דומה

     

    נכתב על ידי , 26/7/2009 05:23  
    4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
     




    שלמה שפירא

     

    שיר שנשתכח

    השיר נכתב על-ידי ב.

    מיהו ב. ?

    אגדה לךָ אספר , שיר לך אשירעל ארץ אחת שלמה

    השיר מופיע בספרון משנת תשט"ז

    נערים – סיפורים מחיי הנוער

    בהוצאת ה"מחנות העולים"-"הצופים החלוצים"

     

     

     

    ילדִי אל ראשי ההרים העליתי אותךָ

    ראה – הארץ הזאת ,

    קו ההרים מנגד , השמים האלה , שמיךָ ...

    ראה אותה , את הָאחת .

    חלום דמותה בלבךָ ושׂאֶנּה .

    כי על זה האפק זרים צוות לךָ גורל נבו ,

    "ראה מנגד" ...

    את נופה בקשו לערוף מבלי רחם ,ועִמו

    את חלומי : להטביע בך את חותם ארצֶךָ .

     

    צלם נוף מולדתו האדם .

    מה דמות תהיה לךָ ,ילדי ,

    אם ערוף יהיה נופךָ ,

    אתה הנושׂא בחֻבךָ געגועי-הפקר לנופים זרים ,

    געגועים שמסכתי אני בדמֶךָ .

     

    לא , אזרח תִהיָה בארץ הזאת !

    את חטא הַנֶּכֶר של דורות ראשונים תכפר .

     

    אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –

    על ארץ אחת שלמה ,

    על אֳפקים  תכולים , מבטיחים .

    באלה אֶאֱלוף אותךָ , ילדי .

    טפין-טפין אמסוך בך געגועים לאפק רחב , משׂתרע ,

    לגבול רחוק , רומז .

     

     

     

     

     

    תשובה שקבלתי (באיימל חוזר)בקשר לשיר :

     

    " לשלמה שלום ,
    זה מתוך חוברת "בבריתך", שיצאה ע"י המחנות העולים ב-1937, במסגרת הויכוח על תוכנית החלוקה. זה טקסט פרוזה ולא שיר.
    שלך, אניטה "
     
    25/07/09 18:43
     
     
     
     
     
     
     י25 יולי 2009 ... שלמה שפירא. שיר שנשתכח. השיר נכתב על-ידי ב. מיהו ב. ? אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –על ארץ אחת שלמה. השיר מופיע בספרון משנת תשט"ז ...
    israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694... - לפני 8 שעות - דומה
     
    שלמה שפירא. שיר שנשתכח. השיר נכתב על-ידי ב. מיהו ב. ? אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –על ארץ אחת שלמה. השיר מופיע בספרון משנת תשט"ז ...
    israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דומה
     
     
     
     
    נכתב על ידי , 25/7/2009 18:09  
    הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
     




     

    שלמה שפירא

     

     

    קטעים מתוך ספרון

    שקבלתי בתנועת "המחנות העולים" ב- 1958

    (כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה)

    הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי הנוער"

    בהוצאת

    ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז  

     

    1 . קטע ש- ויטה – כתבה (עמ' 5)

    "שאלת אותי מה נותנת לי התנועה .

      קשה לי לענות לך . את לא היית בתנועה ודברים אלה צריך לחיות בכדי להבינם .

      ההרגשת פעם את רגש הסיפוק לאחר שמגיעים לפסגה אחרי עליה ממושכת וקשה ?

    או שמחה טהורה , שמחת יצירה של חברים לאחר עבודה קשה וממושכת כשהכל

    עומד נגדם , נלחם בהם , ולמרות הכל הצליחו לבנות וליצור .

    או אהבה עזה לכברת ארץ שוממה המעוררת בך את הרצון לחבק הכל ולהקריב הכל ?

    או להיפך , ההרגשת פעם עצב עמוק וכנה על הלקחם של חברים יקרים בלא עת וסיבה ?

    השמעת פעם שירה פשוטה ועזה המביעה שמחה גם עצב היוצאים מן הלב ?

    הראית פעם הורה , של חברים המתלכדים לגוף אחד , רוקדים בהתלהבות , שוכחים

              עולם ומלואו ורוקדים ...

    כל זה נותנת התנועה .

                                                                              ויטה "

     

    2. קטע מסיפור ש -אהרן מגד- כתב (עמ'12) .

    "יום הולדת

    חיה ערכה מסיבת יום הולדת . היא הזמינה למסיבה זו רק את חבריה האינטימיים ביותר .

    גם אבא ואמא דרשו זאת : לא צריך טררם גדול , ולא צריכים כל מיני ארחי-פרחי .

    די במסיבה צנועה , שקטה של בחורים ובחורות  הגונים . ישלחו הזמנות בכתב .

    ... השיחה שטפה בנעימים , במשובה וצחוק . בתחילה בריסון רב , כי אבא ואמא של חיה

    נמצאו גם הם בחדר , אבל אחר שעה לא ארוכה אמרה חיה :

    - אבא , גברת אופנהיים בזמינה אתכם ל- 9.30 לא ? חבל שאתם צריכים ללכת ...

    והם הסתלקו אחר בקשת סליחה מאת כל הנוכחים .

    אחרי שהלכו להם , אמרה חיה:

    - רואים אתם , אבא-שלי ואמא-שלי מבינים אותי תמיד .

    ...

    בשעה יותר מאוחרת חזרו שוב רקודי בזוגות והפעם תוך אכסטזה עילאית .

    מישהו כיבה את האור . כולם צווחו והמשיכו לרקוד . הבחורים והבחורות

    החרו-החזיקו אחר הפטיפון והמחולות גברו , גברו ...

    כך , עד שחזרו אבא ואמא של חיה מהגברת אופנהיים , היתה כבר השעה השניה

    שלאחר חצות

                                               אהרן מגד " 

     

    3. קטע ש- עודד – כתב (עמ' 23)

    מכתב לחבר בגמנסיה

    "כותב אתה לי : אולי נאמנו דבריך מאוד ואמת היא ללבך אתה , אך כלום ניצוק

      את כל האנשים בדפוס אחד ? הלא לכל אחד מורשת נטיותיו ומערכי מפשו שלו ,

    הן לא בבית אחד נוצרנו כולנו ולכן גם יפרדו דרכינו למאוד .

    ...

    הנה ערכנו "סדר" של פסח כבשנה-שנה . לא כסדר הזה שעורכים הורינו בבתיהם ,

    אלא שונה ממנו לגמרי , דומה אולי יותר ל"סדר" שהיו עורכים אבות אבותינו

    בשבתם על אדמתם : קציר העומר , יציאת מצרים שבכל הדורות , המלחמה לחירות –

    ביטוי לכל אלה נשתלב בהגדה וב"סדר" שערכנו . טקס , שירה וריקוד , מקהלה ונגינה ,

    קריאה והצגה , כל אלה שוזרו יחד .היודע אתה כמה כוחות רוחניים הושקעו בזה ?

    ולולא ראיתי את הגיחוך על פניך , הייתי אומר לך פשוט : בוא וצרף כוחך אתה לכל זה –

    סופך שתהיה מאושר אז !

    ...

    תבוא ואז נשוחח ארוכות – 

                                                         ידידך- עודד

     

    4. קטע ש - רות– כתבה (עמ' 239

    אורי

    "...

    אורי בן חמש-עשרה . יום אחד קרא על לוח המודעות :

    "הרצאת נ. : מהי דרכנו להבא !"

    המודעה הזאת ניקרה בעיניו , שבוע שבוע בלכתו למגרש ה"מכבי" התלבט בשאלה הזאת .

    לא סיפקו אותו הספורט ותרגילי הסדר . מה התכלית בהם ? לא יתכן שהספורט יהיה

    ערך מרכזי בתנועות נוער ...

                                                            רות

     

    5. בעמוד 79 ישנו שיר ללא כותרת שכתב ב.

     

    ילדִי אל ראשי ההרים העליתי אותךָ

    ראה – הארץ הזאת ,

    קו ההרים מנגד , השמים האלה , שמיךָ ...

    ראה אותה , את הָאחת .

    חלום דמותה בלבךָ ושׂאֶנּה .

    כי על זה האפק זרים צוות לךָ גורל נבו ,

    "ראה מנגד" ...

    את נופה בקשו לערוף מבלי רחם ,ועִמו

    את חלומי : להטביע בך את חותם ארצֶךָ .

     

    צלם נוף מולדתו האדם .

    מה דמות תהיה לךָ ,ילדי ,

    אם ערוף יהיה נופךָ ,

    אתה הנושׂא בחֻבךָ געגועי-הפקר לנופים זרים ,

    געגועים שמסכתי אני בדמֶךָ .

     

    לא , אזרח תִהיָה בארץ הזאת !

    את חטא הַנֶּכֶר של דורות ראשונים תכפר .

     

    אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –

    על ארץ אחת שלמה ,

    על אֳפקים  תכולים , מבטיחים .

    באלה אֶאֱלוף אותךָ , ילדי .

    טפין-טפין אמסוך בך געגועים לאפק רחב , משׂתרע ,

    לגבול רחוק , רומז .

     

     

     

     

     

     

    - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

     י25 יולי 2009 ... שלמה שפירא. קטעים מתוך ספרון. שקבלתי בתנועת "המחנות  

    העולים" ב- 1958. (כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה). הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694... - לפני 8 שעות - דומה

     

    שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

    שלמה שפירא. קטעים מתוך ספרון. שקבלתי בתנועת "המחנות העולים" ב- 1958. (כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה). הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי הנוער" ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694 - דומה

     

    נכתב על ידי , 25/7/2009 18:02  
    הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
     



    לדף הבא
    דפים:  

    כינוי: 

    בן: 86

    תמונה




    קוראים אותי
    59,451
    הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
    © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShlomo Shapira אלא אם צויין אחרת
    האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shlomo Shapira ועליו/ה בלבד
    כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)