| 7/2013
"למי הזכויות על הארץ הזאת?" ל- א. הלר,דברים לליבון זכוייתינו ההיסטוריות והמוסריות...
חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר
שלמה שפירא
"למי הזכויות על הארץ הזאת?" ל- ד"ר א. הלר, - דברים לליבון זכוייתינו ההיסטוריות והמוסריות, בעיית "השטחים" והדמוגרפיה, כסלו תש"ל -דצמבר 1969. ציור העטיפה: משה בן-שאול, הוצאת קרן הפרסומים ע"ש שושנה ושלמה מרץ ז"ל ע"י מסדר ע"ש ז. ז'בוטינסקי.
גב הספר:
..."לא ארץ נכריה כבשנו
ולא ברכוש נכרים משלנו
אלא את נחלת אבותינו,
שנפלה בידי אויבינו שלא בצדק
ועכשיו שבה נחלת אבותינו לבעליה הראשונים"...
(מדברי שמעון הנשיא לאנטיוכוס סידטס הסורי במאה ןן לפני הספירה)
תוכן הענינים
"תוקפנים עליכם עמי עולם!", רציפות קיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל והערגה לתקומה, היש לפקפק בזכותו המוסרית"?, היש יסוד לסיסמא: "שטחים או שלום"?, חשיבותם האסטרטגית-ביטחונית של גבולותינו הקיימים, הגבולות ההיסטוריים והגבולות המלאכותיים, השד הדמוגראפי.
קריקטורות של דוש - ברשותו האדיבה של האמן:
בריה"מ: - "תיפסו את הגנב!"
"חוצפה! איך העזת לשבור אותו?"
חבל על כל טיפה!
איזה אסון, לא קונים...
"אל תתיאש, נסה עוד פעם!"
"הגבולות הישנים של ארצנו תוכננו ע"י מטה המסתננים..."
יונת השלום
רשימת המפות:
מפה של ארצות ערב - נתונים של אוכלוסים ושטחים
מדינות ערב מול ישראל
גבולות הארץ בימי משה ויהושע ובתקופת העצמאות של בית ראשון
גבולות יהודה בתקופת החשמונאים
גבולות המנדט הבריטי על ארץ ישראל עד שנת 1922
קריעת עבר הירדן
גבולות מדינת ישראל ע"פ החלטת האו"ם
סקירה על הגבולות בתקופת המנדט ושל מדינת ישראל
גבולות ישראל לאחר מלחמת ששת הימים
משהו על "קושאן מהקב"ה"
אגב, מערביי ישראל לא נשללה כלל הריבונות, מכיוון שמעולם לא היתה להם. כשניתנה להם ההזדמנות להשיגה ע"י אירגון האומות המאוחדות בשנת 1947 וישראל אף הסכימה לכך בלחץ הנסיבות וביחוד לאחר השואה האיומה, העדיפו ערביי הארץ להצטרף למדינות ערב השכנות בתקוה להלחם בנו בעתיד ולהשמידנו. מה זכות, איפוא, לזעוק על "קיפוח"? כל היוצא למלחמת השמדה נגד שכנו צריך להביא בחשבון גם אפשרות של מפלה ואת הסיכון הכרוך בה. לאחר שיצאו עלינו למלחמת השמד, קיפחו את זכותם לתבוע סוברניות לשטחים, ששימשו בסיסים להתקפה עלינו...
ואם הזכות על הארץ תלויה רק בישיבה בה בהווה, מה זכות לנו "לספח" את עכו, יפו, נצרת, רמלה, לוד ומקומות אחרים? וכי מעשה, שהוא בלתי מוסרי מעיקרו מלכתחילה, הופך למוסרי לאחר שנתבצע, בדיעבד? אם מודים אנו, שאין לנו "קושאן" מבחינה היסטורית ומוסרית על ג'נין ושכם, הרי כאילו נשמט מידנו הקושאן על תל-אביב, דגניה ועין חרוד. ברגע שהצרפתים הודו, שאין להם"קושאן" היסטורי ומוסרי על אלז'יר, נאלצו לעזוב...נדמה, שאין צורך להביא ראיות והוכחות לפרופ' טלמון, (שכתב דברים פולמוסיים אנטי-ציוניים כשהשיב בספטמבר 1967 לד"ר אלברט חורני הערבי) שאנו במולדת שלנו עסקינן ולא באיזו התיישבות קולוניזאטורית באוגנדה או במדגסקר...
"...בריטניה, שפירסמה את הכרזת בלפור ב-1967 והארצות שסמכו ידיהן על המנדט על א"י ב-1920, כולן נתחנכו על זכרונות תנ"כיים בדבר קשר בהצח שבין בני-ישראל ובין ארצם המובטחת...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13865383
שלמה שפירא "למי הזכויות על הארץ הזאת?" ל- ד'ר א. הלר, - דברים לליבון זכוייתינו ההיסטוריות והמוסריות, בעיית "השטחים" והדמוג.
| |
ציוני גרמניה נתנו לתנועה הציונית את המפקדים והקצינים/מ.גליקסון/"עם חלופי משמרות"
שלמה שפירא
"אני מאשים" את הישוב בארץ לגבי שלשה מיליונים היהודים אשר בגולה הפולנית!
הנושאים שדנו בהם בימים ההם ודנים בזמן הזה: הווכוח הפנימי, מזוועות הימים, בחזית, במצור, במבוכת הימים, בשעת פורענות, בין זרמים חנוכיים ופוליטיים, קודש וחול בחיינו, על השבת, שבת וסוציאליזם, התסביך היהודי של (במקרה שכאן: קארל מארכס), יום זכרון לציונות, לאחר עשרים שנה...
"עם חלופי משמרות", קובץ מאמרים, ל- מ. גליקסון - כרך שני, הוצאת ההנהגה העליונה להסתדרות "הנוער הציוני" העולמית תל-אביב, תרצ"ט
תוכן הכרך השני
ו. בימי מבחן:
בערפלה של לונדון, הוכוח הפנימי שלנו ולקוייו, דוגמא מאלפת, מזוועות הימים, בשעת פורענות, בחזית, במצור, במבוכת הימים.
ז. עניני חנוך ותרבות
על בית-הספר הכללי, בין זרמים חנוכיים לזרמים פוליטייפ בחנוך, מלואים למאמר הקודם, יהדותו של מרטין בובר, על שיחה אחת, תנועת הנוער בציונות, על זועה אחת, על מוסד ביאליק.
ח. קודש וחול בחיינו, על השבת, פסח, חג חרותנו, מועדים ל"שמחה", חג השבועות, ימים נוראים,
יום הכפורים, בימים ההם ובזמן הזה, ביום המר והנמהר, מכשלה, על חודש השבת, שבת וסוציאליזם.
ט. בלי דוגמא, "מסלה", התסביך היהודי של קארל מארכס, מוסקובה 1937, לאחר עשרים שנה,
"שולחן ערוך", בחודש מאי הזה.
י. מאמרים שונים
יובלה של ראשון-לציון, חמש-עשרה שנה, אביב שגז, יום זכרון לציונות, אל-דמי,
נסיון חדש, עם אסון אוסטריה, איוויאן.
...המחבר ב"הארץ", כ"ח סיון, תרצ"ז
ציוני גרמניה נתנו לתנועה הציונית, ביחוד, בתקופת הזהב שלה, את המפקדים והקצינים, - ואף לא רק להיותה משמשת דוגמא ומופת להסתדרות, היודעת פרק בהלכות סדר, חובה ומשמעת - היא כמדומה ההסתדרות הארצית היחידה בציונות, שידעה להכניס ולהחזיק במשך עשרות שנים תחת צל קורה אחת, בכחו של רעיון עליון מאחד, את הסיעות והזרמים בציונות: - לא זו בלבד אלא חשיבות היסטורית יתירה וקסם אנושי מיוחד נתיחדו להם לציוני גרמניה הראשונים מבחינת מקומם המיוחד במינו בחזית הציונות...
...במקצה לגולה אשר בפולין - לגבי העליה החדשה! ("הארץ", י"ט שבט תרפ"ה)
...שגם ביהודי פולין אין לנו עסק אלא עד כמה משמשים נושאים לתנועת-העליה החדשה. אנו דנים אותם ואת עליתם, כל אחד מאתנו מתוך נקודת ההשקפה שלו. עד כמה הם כשרים ורצויים לנו, עד כמה יש בהם תועלת לבנין הארץ.
לכל היותר יש לנו עוד נגיעה ויחס ישר אליהם, עד כמה שהם נתבעים על העזרה לקרנות הלאומיות שלנו. אנו שולחים "משלחות" לפולין, אנו עושים שם תעמולה לקרן-היסוד, לקרן-הקיימת - ובזה מסתיימים יחסיה של ארץ-ישראל החדשה לשלשה מיליונים היהודים אשר בגולה הפולנית. ואלו חייוהפנימיים של צבור גדול זה בשעה גדולה זו הם לנו - למה נכחד? - כספר החתום, שאים אנו יודעים ואין אנו מנסים לקראו. אין אנו מרגישים בפרוצס הגדול של שנוי ערכים חברתיים, תרבותיים ומוסריים, אין אנו מרגישים בזעזועים הגדולים, שעוברים על היהדות הפולנית במשך השנים האחרונות ומשנים את דמותה ואת תכניה. אין אנו רואים את מצוקתה הגדולה, אין אנו רואים אפילו את הגלוי והבולט והמנקר את העיניים ביותר. אנו שומעים ומשמיעים יום-יום על מקרים מזעזעים, המעידים על מצוקה וחולשה, המגיעה עד כדי ייאוש - ועוברים לסדר היום...הדברים נעשו לנו "טבעיים", כמקרה של דליקה או של שטפונות בידי שמים...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13865028
ציוני גרמניה נתנו לתנועה הציונית את המפקדים והקצינים/מ.גליקסון/"עם חלופי משמרות". שלמה שפירא. "אני מאשים" את הישוב בארץ לגבי שלשה מיליונים היהודים אשר ...
| |
נפשי בשאלתי ועַמי בבקשתי/"מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה"/ההבדל בין שאלה לבק
שלמה שפירא
"מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה" / אוסף פירושים, אמרות, דרושים, עיונים ורמזי חכמה מלוקט וערוך מספרים ומפי סופרים ע"י חבר תלמידי חכמים שעל יד מערכת אור התורה ונלוו אליו הלכות פורים / מאת רבותינו המפרשים, אבות החסידות, גדולי המוסר וגאוני דור ודור, זכותם תגן עלינו / תשכ"ד
"בשער" = הקדמה
הנוהג הוא לבאר בראש הספר את המניע להדפסת הספר וחשיבותו למען הקורא. גם אנחנו נעמוד במקום זה על פרטים אלה.
אם נמצה את נס הפורים במשפט קצר, נאמר: העולם ניצל כי עם ישראל נשאר בו בשלימותו, על ידי כך נתקדש שם שמים בו ונתחדשה קבלת התורה מרצון...כי אילו הצילנו אז ולא קרבנו לקבל את התורה לא דיינו, כי אז היינו ככל הגויים.
פסגת האושר מצאנו בדברי המגילה: "ליהודים היתה אורה" - זו תורה!...
אולם נראה כי מחמת רוב טרדות היום -שבודאי כולם לצורך מצוה הם -מזניחים אנו בו כמעט את הלימוד והעיון בתורה ומתעלמים על ידי זה מעיקרו של הנס, פרט לשקדנים ובעלי שיעור קומה יוצאים מהכלל. (הערה שלי: לאלה, המעטים-המחוננים-השקדנים ובעלי שעור קומה יוצאים מהכלל, - לדעתי, ניתן לא לגייס לצה"ל).
נתנו, אפוא ללבנו לזכות הרבים ולהגיש להם אמרות שנונות וטהורות על מגילת אסתר ממקור טהור ומבורך, תורתם של ראשונים כמלאכים קדושים וגאונים מדורות שלפנינו, המשמחים בהברקותיהם, בשנינותם ובלקחם, קלי הבנה ובקצירת האומר, בשפה שוה לכל נפש וסגנון פשוט ובהיר. לפיכך, יזכה הפרוש "יינה של תורה" על המגילה את המעיינים בו במצות לימוד התורה חרף מעוט הפנאי בחג הפורים. נוסף לזה יזכה את המעיין במצות שמחת פורים...
על כן זהו ספר המיועד לכלל המעיינים ותועלתו מרובה גם לבני הנעורים בהקנותו להם השקפת אמת על ענייני המגילה וחג הפורים...
ויהי בימי אחשורוש (עמוד א')
חז"ל אמרו (מגילה י' ב'): "כל מקום שנאמר "ויהי בימי" אינו אלא לשון צער". אם נעיין נווכח כי בכל פעם כאשר מופיע הצרוף "ויהי בימי" - נאמר אחר כך מיד מה היא הצרה...
נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי (עמוד מח)
ההבדל בין שאלה ובקשה הוא: שאלה היא לזמן מועט כמו שאמרו במסכת שבת, פרק שאול, דלאו לזמן מרובה קרוי שאלה. אבל בקשה היא לענין תמידי.
זהו שאמרה אסתר: תנתן לי נפשי בשאלתי, שהרי סוף כל אדם למות, על כן הצלתי היא בבחינת שאלה -דחיית המוות. אבל "עמי - בבקשתי", כי הבקשה שלא יעשה כליה בישראל היא נצחית, כי דור הולך ודור בא, וישראל אינם כלים לעולם.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13864956
שלמה שפירא "מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה" / אוסף פירושים, אמרות, דרושים, עיונים ורמזי חכמה מלוקט וערוך מספרים ומפי סו.
| |
"בהילחם ישראל", ל- דוד בן-גוריון,מהדורה רביעית, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תשי"א, ה
Shlomo Shapira הזכויות לתכנים בבלוג זה שייכות ל
אלא אם צויין אחרת
Shlomo Shapira האחריות לתכנים בבלוג זה חלה על
ועליו/ה בלבד
© 2013כל הזכויות שמורות
שלמה שפירא
עמותת ישראבלוג (ע"ר)
שלמה שפירא
"בהילחם ישראל", ל- דוד בן-גוריון,מהדורה רביעית, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תשי"א, הביא לדפוס: יהודה ארז.
בספר הקדשה":
"לצבא-הגנה לישראל -
בנאמנות ובאהבה."
בספר הקדשה אישית בכתב-יד:
לסמל דב גלעדי
בידידות והערכה
מחניכיו
בקורס המילואים
(מחזור א')
חיל אויר לישראל
3.8.51
ב' בטבת תש"ט - 3.1.1949
קיבוץ גלויות בצבא
בכינוס חיילי גח"ל. ב"יום קיבוץ גלויות"
טרם הגיעה השעה לסכם ולהעריך את הישגיו ומבצעיו של צבא-הגנה לישראל במלחמת שיחרורנו. מלחמתנו טרם נסתיימה. אנו שואפים לשלום עם שכנינו, ומוכנים בכל שעה ורגע, אולם כל זמן ששכינו ממאנים בשיחות-שלום ומוסיפים לאיים על באחוננו ושלימות מדינתנו - נעמוד מוכנים ודרוכים לקרב. וכל עוד לא נערך הקרב האחרון והסופי אל נזדרז בסיכומים. אסור לשכוח אף פעם את האימרה רבת-החכמה של קדמונינו: "אל יתהלל חוגר כמפתח".
...אולם יש עובדות בולטות אחדות שאפשר לעמוד עליהן גם עכשיו, מבלי חשש שהבאות ישנו את מהותן וערכן. ועל אחת מהן אני רוצה לעמוד הפעם - על השתתפות התפוצות במלחמת השיחרור של ישראל...
בקיצור, בלי גידולו המספרי, המשקי, הטריטוריאלי של הישוב בארץ ובלי תכונותיו החלוציות - לא היינו מסוגלים לעמוד, לא היתה המדינה קמה וצבא-הגנה-לישראל לא היה בגדר המציאות. הישוב העברי בארץ היה חלוץ העם - גם בבניו וגם במאבק וגם במלחמה. אולם החיל הרב אשר עשה במשך שבעים השנה ובשנה הגדולה הזאת, לא עשה אך ורק בכוח עצמו. בנין הישוב היה תמיד מפעל של שותפות - בין חלוצי העם במולדת ובין העם היהודי בתפוצות. בלי העזרה, הסעד והקשר של העם היהודי כולו לא היינו מגיעים עד הלום - ואף פעם לא נתגלה הקשר העמוק של עם ישראל לארצו כאשר נתגלה בשנת-פלאים זו. ואתם, אנשי גח"ל בצבא-הגנה-לישראל, הגילוי החי, המובהק ביותר של קשר עמוק ומופלא זה. למעלה מחמישים ארצות בכל חמשת חלקי תבל - אירופה, אסיה, אמריקה, אפריקה ואבסטרליה, מכל העדות והשבטים של עם ישראל המפוזר, מכל השכבות והמעמדות - הגיעו מתנדבים לצבא-הגנה לישראל. הקשר העמוק של עם ישראל לארצו אינו מכיר בפילוג העולמי של מזרח ומערב;...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13859504 לפני 5 ימים - שלמה שפירא "בהילחם ישראל", ל- דוד בן-גוריון,מהדורה רביעית, הוצאת מפלגת פועלי ארץ- ישראל, תשי"א, הביא לדפוס: יהודה ארז.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: .
טקסט מהקטע: ... דוד בן-גוריון,מהדורה רביעית, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תשי"א, הביא לדפוס: יהודה ארז. בספר הקד...
עודכן ב: 25/07/2013
| |
"פדריקו גרסיה לורקה",שירים, מספרדית:רפאל אליעז,מבחר השירים:שושנה וסכין,הרישומים בספר מעשי
שלמה שפירא
"פדריקו גרסיה לורקה", שירים, מספרדית: רפאל אליעז, מבחר השירים: שושנה וסכין, הרישומים בספר מעשי ידי המשורר, הוצאת "עקד", 1969.
תוכן:
שירים ראשונים, נגונים ראשונים, נגונים, דיוואן התמרית, שירים שונים.
'על העצבות' בפסקה האחרונה. בפרק ב', ב"בלדה תמימה"-סַנְטִיָגו. (עמוד 15)
...
והעצבות שבנפשי שוכנת,
על אם-הדרך הלבנה עזבתי.
אולי, הנערים שם ימצאוה,
אולי, בנחל-מים יטבלוה,
אולי בלילה כוכבים זרוע
הרחק-הרחק ישׂא אותה הרוח.
'על זקֵנה'' בפרק א', ב"בלדה תמימה"-סַנְטִיָגו. (עמוד 12)
...זקנה זו האוכלת לחם-עני.
ושוכנת בבקתה נדחת,
אין לה כלום זולת גרוטה של פלך,
תמונה בלה של בתולת הקדש
וצמד חתולים שחורי-פרוה.
ביד רועדת וצחיחה סורגת
גרב של צמר גס ואגב כך
היא מספרת בהשקט-הלילה
מקפת שכנות-של- לב-ונפש
וקנדסים קטנים נוטפי-חטם,
בלחן מתנגן כבימים-ימימה,
חזון, שראתה בנעוריה.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13859443
- שלמה שפירא "פדריקו גרסיה לורקה", שירים, מספרדית: רפאל אליעז, מבחר השירים: שושנה וסכין, הרישומים בספר מעשי ידי המשורר, הוצאת "עקד", 1969.
| |
"ששת ימי מלחמת הנצחון תשכ"ז-1967/אבא אבן:ירושלים המאוחדת עתה אחרי פירודה הטראגי, שוב איננה
שלמה שפירא
"ששת ימי מלחמת הנצחון תשכ"ז-1967, זהו בעצם אלבום עם תמונות וכל תמונה ותמונה בצידה הסבר נרחב. כל הזכויות שמורות להסברה (ע"ר), הודפס בחודש יולי 1967
בעותק הספר שברשותי, הקדשה אישית:
26/7/67
לנאנא יקרה
מזכרת ממלחמת- ששת
הימים
באהבה ובהוקרה
שלך
מאיר
תוכן הענינים:
הקדשה - לחבריא שעשו את המלאכה
מבוא ודברי פתיחה: מתוך נאומו של אבא אבן ב-19.6.1967במושב המיוחד של עצרת האו"ם וכותרתו:
"מטרתנו - לא חזרה אל מצב-מלחמה אלא קדימה אל השלום"
פרק א': טבעת החנק מתהדקת
פרק ב': המלחמה על הסף
"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"
פרק ג': ופרצת ימה ונגבה (חזית סיני)
פרק ד': ופרצת קדמה (חזית ירושלים והגדה המערבית)
פרק ה': ופרצת צפונה (חזית הרמה הסורית)
פרק ו' : גדול הוא הנצחון...
אבא אבן:
ירושלים המאוחדת עתה אחרי פירודה הטראגי, שוב איננה זירה של עמדות-תותחים וגדר-תיל. בדברי ימיו הארוכים של עמנו היו אך שעות מעטות מסעירות-לב יותר משעת איחודנו-מחדש עם הכותל המערבי. עם חזר אל עריסת לידתו. הוא חידש את זיקתו עם סוד רציפותו. מה ארוכים ועמוקים הם הזכרונות שמעוררת התלכדות זו. ...הסיכוי לשלום בדרך של משא-ומתן פחות רחוק משנדמה אולי. ישראל נלחמה במאבק-המגן שלה למען שתי מטרות - בטחון ושלום. שלום ובטחון, על מלוא משמעותם הטריטוריאלית, הכלכלית והדמוגראפית, לא יוכלו לקום אלא בדרך של משא-ומתן חופשי, שהוא תמצית מהותה של אחריות ריבונית.
תמונות מעניינת:
*שר החוץ, מר אבא אבן, במאמץ אחרון למניעת המלחמה, תוך יומיים נפגש עם ג'ונסון, וילסון ושארל דה-גול.
*ממשלת הליכוד הלאומי שקמה בשעת מבחן "שכם אחד לעזרת העם".
*משה דיין, רחבעם זאבי "גנדי", עוזי נרקיס משוחחים עם שומר "מערת המכפלה" כשהשומר מקבל פני המנצחים.
*זה לצד זה" - חייל ישראלי וחייל ירדני.
* "כותבים הביתה"
*מאות מטוסי אויב הושמדו על הקרקע ובקרבות-אוויר
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13859391 "ששת ימי מלחמת הנצחון תשכ"ז-1967/אבא אבן:ירושלים המאוחדת עתה אחרי פירודה הטראגי, שוב איננה. שלמה שפירא. "ששת ימי מלחמת הנצחון תשכ"ז-1967, ...
עודכן ב: 25/07/2013
| |
"מסיפורי חברון" ל- אמנון עופר בן-שמחון 1995/הדודה לאה תופרת עבור הבדווים/האוצר של גרציה
שלמה שפירא
"מסיפורי חברון" ל- אמנון עופר בן-שמחון, הוצאת ספרים דור לדור, איורים ותמונת עטיפה: דרורה עופר, 1995.
בספר הקדשה:
מוקדש באהבה לדרורה-ויקי רעייתי
בעותק הספר שברשותי, הקדשה בכתב-יד:
שבט תשנ"ז
לשלמה היקר,
לזכר הערב הנפלא,
והעונג לשמע שיריך
היפים, הנוגעים
ללב, בהוקרה
מדרורה ומאמנון עופר
רשימת הסיפורים:
משפט הצדק של ר' מרדכי (מורד) בן-שמחון
דין תורה - בו דן ר' מרדכי את יששכר מוכר הספרים
הירושה
האוצר של גרציה
הכהן המקולל שבג'רבה
כיצד עושים שלום בין בעל לאישתו
המעשה הנורא שארע לשפם של ר' יהושע הקווס
אהבות נעורים
כשהקולנוע הגיע העירה
טבעת הנישואין של הדוד מוסה
האם כל הנוצץ זהב?!
כיצד הוכה זאביט בחנותו של דודי - מוסה
משפט הצדק של הפאשה התורכי מירושלים
הספר מחברון
ימות המשיח ותפילין...
גם נפוליון זכור לטוב...ברמלה
אלמנות במשפחה
הדודה לאה תופרת עבור הבדווים
הדודה לאה עושה קניות בשוק
האם הרגל נעשה לטבע שני? ואולי: סתם רכילות?
הדודה לאה - גברת הברזל
מעלילותיו של הדוד פליקס
ילד שגונב - יהיה גנב לכשיגדל
משחק הכדורגל מגיע לחברון
לא תחמוד...או של מי האפניים?!
...ובא החתול.../...ואתא שונרא...
נוח הצדיק, בתו היחידה ושלושת בניו
לא כל האצבעות שוות ולא כל האנשים דומים...
הילד הבדווי, המלך אחאב ונבות היזרעאלי
מעשה בעשיר ובמרק עדשים
נתגלתה הסיבה לבצורת
מתנת נישואין
צער גידול בנים
הכל בגלל האישה
השם אשם בכל
כיצד עושים כסף
דאגות בדור פצצות האטום
שוקלים שימוש בפצצת אטום
שמור לי ואשמור לך
נקמתה של אשה
זהירות, שוטרי-תנועה!
משתדלים ללמד אנגלית
הכסא של עמוס
וונדליזם בחצר בית-הספר
גם ילדים מפתיעים
הדודה לאה תופרת עבור הבדווים (עמוד 85)
הדודה לאה עברה מחברון לתל-אביב, ואת פרנסתה מצאה בעבודת התפירה: היא תפרה עבור כל מי שנזדמן, וזקוק היה ללבוש חדש, גם שמרה על קשריה עם לקוחות וותיקים, מאיזור חברון ואף מאיזורים רחוקים יותר. בתקופה,בה היתה בחברון, קשרה הדודה חאה קשרי עבודה עם שבטי בדווים מאיזור חברון, מהנגב, מסיני ואף מצפון ערב: בקרב השבטים ההם היתה מוכרת כתופרת מעולה, ולפיכך היו םונים אליה ומזמינים אותה, לבוא אליהם בכדי לתפור בגדים עבור השבט כולו. פניות כגון אלה היו מגיעות אל הדודה לאה לרגל אירועים מיוחדים: בדרך כלל זמן מה לפני חתונה...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13851180
"מסיפורי חברון" ל- אמנון עופר בן-שמחון 1995/הדודה לאה תופרת עבור הבדווים/האוצר של גרציה. שלמה שפירא. "מסיפורי חברון" ל- אמנון עופר בן-שמחון, הוצאת ספרים ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "מסיפורי חברון" ל- אמנון עופר בן-שמחון 1995/הדודה לאה תופרת עבור הבדווים/האוצר של גרציה.
טקסט מהקטע: ... הדודה לאה תופרת עבור הבדווים הדודה לאה עושה קניות בשוק האם הרגל נעשה לטבע שני? ואולי: סתם רכילות?...
עודכן ב: 17/07/2013
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
