| 9/2012
"הגורם האנושי בעבודה", ג'. ינאי טאב ו- בלהה מנהיים, הוצאת דביר, 1965-מפעל הוא מערכת חברתית
חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר
שלמה שפירא
מפעל הוא, מנקודת ראותם של מדעי החברה, מערכת חברתית הבנויה בעיקרה על פי הגיון תכליתי המכוון למטרות מוגדרות...
...חקירה שיטתית של יחסי אנוש מורה על דפוסים ברורים המסייעים בהבנת התנהגותם של בני-האדם בתנאים נתונים. הבנה זו יכולה, ואף הופכת להיות למכשיר מינהלי יעיל, המסייע להרבות את שביעות רצונו של הפרט העובד, ולייעל את מקורות כוח האדם כאחד...
ספר זה נועד להביא בפני הקורא העברי תפיסה תיאורטית מסויימת לגבי "הגורם האנושי" בעבודה, סיכום חלק ניכר מן המחקרים העיקריים שנערכו בתחום זה, וכן את הנסיון שנרכש בישראל על ידי המחברים ואחרים. מבנה הספר ושיטת הצגת החומר, מבוססים על ההנחה כי תאוריה יכולה וצריכה לכוון את הפעולה...
מתוך הספר: "הגורם האנושי בעבודה", ג'. ינאי טאב ו- בלהה מנהיים, הוצאת דביר, 1965
הספר בנוי על פי הקו המנחה הבא: מפעל הוא, מנקודת ראותם של מדעי החברה, מערכת חברתית הבנויה בעיקרה על פי הגיון תכליתי המכוון למטרות מוגדרות. בתוך מבנה זה מוצבים אנשים אשר שומה עליהם להתאים לתכלית זו את פעילותם במסגרת הזאת. התנהגותו של העובד במפעל מושפעת ממבנה אישיותו, צרכיו ומניעיו. לאחר הבנת האישיות, צרכיה ומניעיה, ניתן לבדוק מה הם האמצעים שיבטיחו את פעולתם המשותפת והמותאמת של העובדים. אמצעים אלה הם העידודים החומריים והבלתי-חומריים השונים...
הספר בנוי מארבעה חלקים:
חלק ראשון הנו סקירה היסטורית קצרה על התפתחות הגישה המדעית להבנת הגורם האנושי בעבודה. להבדיל מהגישה הפילןסופית או האידיאולוגית.
חלק שני דן במפעל כמערכת חברתית בעלת מבנה פורמאלי ובלתי פורמאלי, רשת תקשורת ומערכת מיצבים (סטאטוסים).
החלק השלישי סוקר את הידוע לנו על התנהגות אנושית ואת משמעותה של ידיעה זו לגבי הפעלת הפרט במערכת.
החלק הרביעי דן בתופעת המנהיגות הן מן הצד התאורטי והן מן צד המשי, כלומר מבחינתם של נושאי התפקידים הפיקוחיים במפעל. הפרק האחרון בחלק זה עוסק בתופעת המוראל, משמעותה והערכתה המעשית.
ספר זה מיועד בעיקרו לתלמידי בתי ספר גבוהים העוסקים בשאלות של ניהול, סוציולוגיה תעשייתית, פסיכולוגיה חברתית שימושית ויחסי עבודה, וכן הוא בא לשמש את המנהל, המפקח, וכל אלה אשר עבודתם כרוכה במגע עם בני אדם.
בספר יש מפתח ענינים ושמות.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
"הגורם האנושי בעבודה", ג'. ינאי טאב ו- בלהה מנהיים, הוצאת דביר, 1965-מפעל הוא מערכת חברתית. שלמה שפירא. מפעל הוא, מנקודת ראותם של מדעי החברה, מערכת חברתית הבנויה ...
| |
על שליחות אימפריאלית בימי השלטון והכוח הממלוכי-"קלעת אל-טינה בסיני,שמואל תמרי1975
שלמה שפירא
על שליחות אימפריאלית בימי השלטון והכוח הממלוכי
"קלעת אל-טינה בסיני - ניתוח היסטורי-ארכיטקטוני", מאת: שמואל תמרי, ניתוח העיצוב הארכיטקטוני מאת דורון חן, רשות המחקר באוניברסיטת בר-אילן, 1975
...ראשית, הקלעה שימשה, בחינת מומנט צבאי, כסמלה המובהק של המדינה הצבאית הממלוכית; בנייתה, יתר על-כן, במסד של אבנים ובמבנה עלי של אבנים, הראתה לאו דווקא על המשכיותה של המסורת הביצורית האומיית, אלא על אותן משמעויות אשר נודעו בארכיטקטורה הממלוכית המונומנטלית לשימוש באבן: עוצמה ורוממות, סולידריות ותמידות, עושר ומומחיות.
שנית, באותה מידה שהקלעה ייצגה את השלטון והכוח הממלוכי, כך היתה היא מובנת - על רקע הקונפליקט הצבאי - למתנגדיו.
שלישית, על-ידי עיצובה האוקטאגונאלי הסגולי, היא היתה עשויה לסמל לא רק את מושג הסלטאנה אלא גם, אם לא בעיקר, את נצחיותה.באופן זה אפשר, אפוא, להסביר את הקלעה כמבנה, אשר שרת צרכים קונטמפורריים מוגדרים: מעבר לתפקידה הצבאי המיידי, נועדה היא להוכיח לאוייביה של המדינה - נוצריים או/ומוסלמיים - שימיה שלה עדיין לא תמו, ושזה אשר עתיד להיות סלטאנהּ האחרון, אינו אלא מתקנה, ממשיכה ומאדירה. אכן, שליחות אימפריאלית כזאת עמדה, קרוב לוודאי, לפני קטנצוה אל ע'ורי, שעה שהגה, ואולי גם תכנן את קלעת אל-טינה...
...להבין את חד-פעמיותה של קלעת אל-טינה; חד-פעמיות המתגלית אל-נכון לא רק במסגרת מפעלי הבנייה הענפים והטנטנסיביים של הסלטאן, אלא בתולדותיה של הארכיטקטורה הצבאית המוסלמית...יש לפיכך משהו מן האירוני, שבמשך כל תולדותיה הופקעה למעשה הקלעה מגורלה ההרסני של זירת הקרב, בהישארה כמין 'מבנה זיכרון' אילם בבידודו, אך מוחשי ואפילו דראמטי בנופו הכמעט-סוריאליסטי של מיקומו. מבנה זיכרון, שהאסוציאציות הראשוניות שלו התפוגגו ושוב לא הובנו, לא רק על-ידי רואיו וממשיכיו המאוחרים, אלא אפילו על-ידי רושמי קורותיה של תקופתו...
...אכן, אפילו מבחינה אסוציאטיבית כזאת, הציגה קלעת אל-טינה את דמיונה הסגולי עם כיפת הסלע...
הערה:
קביעת מיקומה של טינה היתה קשורה במחקר רב ומקובל היום, שסיכומו של עלי מבארכ הוא המקובל: מיקומה המובחן על הגבול הצפוני של חוף מצרים בסיני.(במערכת הפרובינציאלית הממלוכית של מצרים תחתית, נמצאה אל-טינה בסמוך לגבולו הצפוני של אל-עמל את-ת'לאת': אל-שרקיה = הדלתה המזרחית
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלמה שפירא על שליחות אימפריאלית בימי השלטון והכוח הממלוכי "קלעת אל-טינה בסיני - ניתוח היסטורי-ארכיטקטוני", מאת: שמואל תמרי, ניתוח העיצו.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: על שליחות אימפריאלית בימי השלטון והכוח הממלוכי-"קלעת אל-טינה בסיני,שמואל תמרי1975.
טקסט מהקטע: ..."קלעת אל-טינה בסיני - ניתוח היסטורי-ארכיטקטוני", מאת: שמואל תמרי, ניתוח העיצוב הארכיטקטוני מאת דורון...
עודכן ב: 27/09/2012
| |
דבש דבורים, מותר באכילה, מפני שהדבורים מכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן ואין בו שום תערובת
שלמה שפירא
דבש דבורים, מותר באכילה, מפני שהדבורים מכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן ואין בו שום תערובת של מיצוי מגופן. וכי ידוע, שלדבורה יש שתי קיבות: קיבת-עיכול וקיבת-דבש. המעבר מצוף לדבש נובע מעירוב חומרים שונים המופרשים מבלוטת הרוק של הדבורה. גם אם יגיע רוק של דבורה לצוף, ורוק של דבורה לכאורה אסור באכילה, כיוון שהוא ודאי יוצא מן הטמא. אולם, כיוון ששיעורו מזערי ביחס לצוף, לא חששו לו. ויש הסוברים שבקיבת-הדבש, הרוק מתפרק כי ישנו אנזים שמפרק את מוליקולות הצוף מדו-סוכר לחד-סוכר, והרוק המתפרק עם האנזים שפירק אותו,מתפרק (מתמעט עד מאד) אף הוא, עד שכמעט ולא נותר ממנו דבר.
כך שמבחינה אינזימתית, הדבש אינו דומה לחלב בהמה טמאה, כמו, למשל, אצל הגמל שהחלב מתעבד בגוף.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...שלמה שפירא דבש דבורים, מותר באכילה, מפני שהדבורים מכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן ואין בו שום תערובת של מיצוי מגופן. וכי ידוע.
| |
"הסימפוניה הביזנטית", ז'אן-אוליביה טדסקו-מה סודו של אדם: הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו
שלמה שפירא
מה סודו של אדם: הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו!
נוכרי האדם שלא יודע מה סודו!
מתוך "הסימפוניה הביזנטית", רומן העשוי סיפור בתוך סיפור ל- ז'אן-אוליביה טדסקו, עם עובד, 1992 (הספר בצרפתית יצא לאור ב-1987), תירגם מצרפתית: בני ציפר
לדברי מחברו נועד הספר להקסים ולשעשע ולא להיות וידוי ארוך וכאוב, כמקובל!
..."המלחמה היתה קשה: אויבינו הצליחו לשלח באש את הים וכך השמידו את רוב ספינותינו ועשו שמות באנשינו. על-כן התנקמנו בהם באכזריות שאין גדולה ממנה: שחטנו את כל הגברים ואחר-כך קברנו את תיריאכוס עומד בתוך החול - רק ראשו ביצבץ מן הקרקע כמו צמח מזיק - וערפנו את ראשי הילדים ושיספנו את הנשים לעיניו...השארנו אותו בשמש היוקדת ובערב היו עיניו אדומות משגעון. אחר-כך שרפנו את העיר והלכנו והשארנו אותו לבדו."..."בעת הטבח התרוצצו התושבים כבעלי-כנף מבוהלים, ונראו נפחדים וחסרי ישע כל-כך שנעים היה להרוג בהם. היו שניסו להתחבא במרתיפיהם, אחרים החליפו את לבושם עם עבדיהם מתוך תקווה שכך יינצלו או כרעו ברך לפנינו והציעו לנו את ממונם. נאלצנו לצוד את האנשים במאורותיהם...אין לך דבר נעים יותר מציד אדם...לא חשוב! כל אלה רגשות שלא תוכלו להבינם. עברנו מבית לבית לחסל את המנוצחים במקומות מחבואם, וגם הנוכרי שלכם נקלע במקרה אל אחד מהם...
זה היה חדר רחב-ידיים ולבן כולו...אף לא ציור אחד, אף לא סימן של עושר, חוץ משולחן שיש גדול באמצעו וישיש מופלג רכון עליו, לבוש גלימה כבימי-קדם ונועץ בו את עיניו, אף-על-פי שלא היה עליו כלום. חברי, שנדהם משלוות-נפשו של האיש, ניסה להפחידו בהנפת חרב וצעק: 'היכון למות, באתי להרגך'; אך הלה לא זיכה אותו במבט. הוא אחז אפוא בבגדו , נבוך, וטילטל אותו בכוח: 'שמעת, סבא, או שאתה חירש באתי להרוג אותך!'
"הזקן פנה אליו שקט ושליו והשיב לו בבוז: 'בגלל זה אתה מפריע לי?' החייל הפיל אותו לארץ: 'עכשיו לא תהיה יהיר כל כך!' גיחך, ואחר-כך בארשת המהורהרת שעל פני קרבנו הוסיף בלעג: 'הבה נראה...כיצד אהרוג אותך? אפשוט את עורך? אבקע את בטנך אט-אט? מה דעתך?..מאחר שזקן אתה אעשה עמך חסד: התנהגותך מוצאת חן בעיני ואתה שחקן טוב. אני מתפעל ממשחקך! כמעט שיכנעת אותי שאינך מפחד מפני. אבל אני בטוח שאתה רועד מפחד...'הזקן חייך חיוך של זלזול,'...
"תן לי רק לסיים את מלאכתי ואחר-כך תהרוג אותי כאוות נפשך, תן לי רק רגע, כמעט השלמתי אותה.'
" 'אל תחשוב אותי לפתי! אין לך שום עבודה, השולחן ריק ואין עליו שום כלי.'
" 'לי אין צורך בכלים שאתה מדבר עליהם כדי לעשות מחקרי. ההפסד יהיה כולו שלך!'
" 'מה פירוש, ההפסד יהיה כולו שלי?!' קרא החייל.
" ' אני מציע לך עסקה: אל תהרוג אותי ואני אגלה לך את הגדול בסודות.'
" 'איזה?'
" 'תחילה תבטיח לי להשאיר אותי בחיים...'
" ' מה? אתה עוד בא אלי בדרישות? אתה סבור שאתה יכול להרשות לך זאת? זקן משוגע! דבר, ואחר כ-כך נראה.'
" 'אם כן, לא אגלה את סודי.'
" 'רוצה שאהרוג אותך מיד?'
" ' זאת תהיה טעות שתצטער עליה כל חייך, אבל אחרי ככלות הכל, מה לי ולחייך? אני זקן ובין כך בא יומי, אבל אתה, אתה...כמה חבל!'
..."סודי הוא הדבר היקר ביותר בתבל. יקר יותר מכל האזמרגדים שבעולם, מכוחם של השליטים; המלכים והאלים היו נלחמים עליו אילו ידעוהו.'
" 'מה זה?' שאל החייל בקרנות.
" 'אינני יודע.'
" ' מה זאת אומרת אינך יודע? כבר צחקת עלי די.' והוא שלף את הפגיון מנדנו והניח את להבו הקר על גרונו המקומט של הישיש.
" 'לא! שמע: כל מה שאני יודע הוא שיש לו כוח מוזר..."
'איזה"'
" 'הכוח להגשים את מה שיש בך כשאתה נתקל בו.'
...
...
" 'איזה מין מפלצת אתה שאין בך שום רגש? הרוג אותי עכשיו, אינני רוצה לחיות עוד בעולם הנתעב הזה, אני רוצה להגיע אל האין.'
" ' לא אהרוג אותך, הרי הבטחתי לך.'...'לא עוד שתסביר לי ביתר בהירות את סודך.'
" 'בחפץ לב,' אמר הישיש בחיוך מוזר. 'גם אחרים ניסו כמוני לפענח את הסוד. הם לא מצאו אותו. אך העלו סברות כיצד לקרוב אליו. יש כל מיני אסכולות:
יש הסבורים שהוא כדור של אש, ואחרים סבורים שהוא יצור מושלם...כל אלה נמנים עם האסכולה האידיאליסטית, הקדומה והחשובה שבכולן. הם סבורים שהסוד הוא יחיד-במינו ואינו בר-השגה.
חלק מאנשי האסכולה האידיאליסטית התבדלו ופיתחו להם סברה חדשה: אלה הנגטיביסטים. לדעתם, הסוד לא זו בלבד שהוא בר-השגה, אלא הוא אף בהישג ידו של כל אדם, ולכן קשה שבעתיים לגלותו. הוא יכול גרגר חול או עלה של עץ, מלח רברבן או מגילת פפירוס. על-פי אסכולה זו אין להגיע אל הסוד בדרך החיפוש אלא בחסדי הגורל, תודות לאחת מגחמותיו.
" 'בעיני אסכולה שלישית, הסוד אינו יחיד-במינו; הוא יכול להיות אחד ורבים בעת-ובעונה-אחת, להישען כרצונו על אדן אחד או על אדנים אחדים לפי בחירתו: כלומר, יכול להיות ספינה, ענן, נדן, קווצת שׂער או כל דבר אחר, בזה אחר זה או בו-בזמן, הכל לפי רצונו. לדעת חסידי הסברה הזאת, הקרויים פולימורפיסטיים, יש לסוד כוח-רצון משלו.
" 'האסכולה הרביעית, האסכולה הסקפטית, טוענת שהסוד אינו בר-השגה מחמת טבעו המופשט העושה אותו דבר שלמעלה מהשכל. לכן הוא יכול להיות עיגול מרובע, נוזל מוצק, שמש קפואה...
האסכולה החמישית..."
" 'חדל! הצטעק החייל, 'די! מה האסכולה המהימנה מכולן?'
" 'אף לא אחת מהן, שהרי אף אחת לא גילתה אותו.'
" 'ואתה מה דעתך?'
" 'הייתי מהמר על המקרה.'
" 'אבל מה ערך יש לכל זה, מה מועילות התיאוריות האלה?'
" 'במה היית רוצה שיועילו?'
"לדעתך יש לי עכשיו סיכויים טובים יותר למצוא אותו?'
" 'לדעתי, לא.'
" 'אם כן, מדוע הבטחת לי שהסוד שלך יקר כל-כך אם לא יביא שאם תועלת?'
" ' הוא נותן לך תקווה.'
" 'איך?'
" ' וכי מי אמר לך שהמטרה הנכספת היא למצוא את הסוד?'
" 'די זקן משוגע, די שיטית בי! אמר החייל וכרת את ראשו של הישיש...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
מה סודו של אדם: הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו! נוכרי האדם שלא יודע מה סודו! מתוך "הסימפוניה הביזנטית", רומן העשוי סיפור בתוך סיפור ל- ז'אן-אוליביה טדסקו, עם עובד, 1992 ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "הסימפוניה הביזנטית", ז'אן-אוליביה טדסקו-מה סודו של אדם: הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו.
טקסט מהקטע: ... הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו! נוכרי האדם שלא יודע מה סודו! מתוך "הסימפוניה הביזנטית", רומן ה...
עודכן ב: 26/09/2012
| |
יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים
שלמה שפירא
יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים
אינני מוכן לוותר על אף סנטימטר של ביטחון מדינת ישראל, אבל אני מוכן לוותר על הרבה סנטימטרים וסנטימטרים, ושטחים ומיליון ושבע מאות אלף תושבים ערביים - למען השלום. (פברואר 1992)
בסוף המאה ה-20 כמעט אין נשקפת סכנה קיומית לעם היהודי - מהמקומות המסוכנים הם נחלצו או חולצו במשך השנים. ( 23.6.94)
הממשלה כבר בראשית צעדיה. אפשר שבשיתוף-פעולה עם מדינות אחרות תיתן דעתה לסיכול כל אפשרות שאי מי מאויביה של מדינת ישראל, יחזיק בנשק גרעיני. (יולי 1992)
לו קמה מדינת ישראל קודם לכן, ולו היה לנו צה"ל, לא היתה דכאו ולא היו כבשנים ולא היו קירות מוות. (1994)
אני ככל צבר ישראלי שגדל בישראל, חונכתי על ברכי השליחות הלאומית. גדלתי בהכרה שבעצם קיומנו ומעשינו בארץ הננו מגשימים ומניחים יסוד למשהו גדול. (שנת 1967)
אנו ננסה להאיר אופק חדש, עם חיים שאין בהם פחד, חיים שאין בהם שנאה, חיים שאין בהם עיני ילדים מבוהלות. חיים שבהם נבנה בית. ניטע כרם ונחיה עד שיבה טובה,
איש בצד שכנו. (4.2.1994)
ידועים לי מוראות המלחמה, הבזבוז שבה, היסורים. יודע אני מה בכוח השלום להביא לכל עמי האזור על-ידי גבולות פתוחים, שיתוף פעולה כלכלי, ביעור מחלות וזרימה חופשית של רעיונות אנשים ומוצרים. (1994)
מתוך הספר "יצחק רבין 1922-1995", בהוצאת "אביבים" ומטעם "ההתאחדות הקבלנים והבונים בישראל", נובמבר 1995
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים. שלמה שפירא . יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים. אינני מוכן ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים.
טקסט מהקטע: ... יצחק רבין - יודע אני מה בכוח השלום להביא...וזרימה חופשית של רעיונות ומוצרים אינני מוכן לוותר ע...
עודכן ב: 22/09/2012
| |
הלוח העברי, הוא הספר השמושי המצוי ביותר בידי היהודי-1944,מתוך "הלוח העברי" מאת אליעזר לאדי
שלמה שפירא
הלוח העברי, הוא הספר השמושי המצוי ביותר בידי היהודי, ומן הראוי שלא יהא כספר החתום לקורא העברי וביחוד למורה העברי
מתוך "הלוח העברי" מאת אליעזר לאדיגר (ליידיקער), מורה לתלמוד בבית המדרש למורים הרצליה, ניו-יורק, הוצאת "תקופות" , ניו-יורק, ה'תש"ד 1944, נדפס בדפוס האחים שולזינגר
בעותק שברשותי ישנה הקדשה: "לידידי וחברי לעבודת הקדש - יקר ונכבד לאות ידידות ורעות (חתימתו של א. לדגער)
(הערה: לא מצויין שם בהקדשה ואני משער שהיא מתייחסת ל- לידידו הנדיב מר יוסף ראזענצווייג, שבתרומתו מהונו איפשר את הוצאת הספר)
תוכן העניינים:
אל הקורא, מולדות וראשי חדשים, קביעת השנים, מחזור: פשוטות ומעוברות, קביעת יום ראש השנה, בהר"ד וסידור לוח, שבתות השנה, תקופות ומזלות, קידוש לבנה, בטרם היות הלוח, סדרי זמנים: יצירה. סה"נ. שטרות. שמיטות. מנין השטרות וספירת העמים ומנינו, לוח הנוצרים, לוחות 1-6, שאלות תרגיל, ביבליוגרפיה
מן הביבליוגרפיה:
ספר העבור, ר' אברהם בר חייא הנשיא.
משנה תורה, רמב"ם, הלכות קיה"ח ועוד.
טור ארח חיים, הילכות ר"ח ועוד.
יסוד עולם, ר' יצחק הישראלי.
מאור עינים, רר עזריה מן האדומים (מאמר: ימי עולם).
כוזרי שני, ר' דוד ניטו (וכוח ה').
שבילי דרקיע, בפירוש המשניות: "תפארת ישראל" לר' ישראל ליפשיץ, מבוא לסדר מועד.
עתים לבינה, מ. א. גינצבורג.
מקדמוניות היהודים, אברהם עפשטיין.
קורות חשבון העבור, צ. יפה.
יסודי הלוח, רב צעיר (מבוא לס' מועד קצור התלמוד).
עמודי שיש, ש. י. שיינמן (אידית ואנגלית).
סדרי שמנים, א. א. עקביא.
אסטרונומיה לכל, פלמריון (בתרגום עברי).
ועוד...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
הלוח העברי, הוא הספר השמושי המצוי ביותר בידי היהודי, ומן הראוי שלא יהא כספר החתום לקורא העברי וביחוד למורה העברי. מתוך "הלוח העברי" מאת אליעזר לאדיגר (ליידיקער), מורה ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: הלוח העברי, הוא הספר השמושי המצוי ביותר בידי היהודי-1944,מתוך "הלוח העברי" מאת אליעזר לאדי.
טקסט מהקטע: ... הלוח העברי, הוא הספר השמושי המצוי ביותר בידי היהודי, ומן הראוי שלא יהא כספר החתום לקורא העברי וביחו...
עודכן ב: 21/09/2012
| |
פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק, נישאה לד. בן-גוריון ב-כ' כסלו, תרע"ה
שלמה שפירא
פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק...
דוד ופולה באו בברית הנישואין - כ' כסלו, תרע"ה
מתוך "קנאת דוד - בן-גוריון הצעיר", שבתי טבת, הוצאת שוקן, 1976
...פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק, למשפחה עשירה, ובעודה ילדה הפליגה לארצות-הברית. אביה שלח כסף ללמוד רפואה, אך כשמת נתרוששה המשפחה ולא יכלה עוד להמשיך לימודיה באוניברסיטה והיתה לאחות. ציונית לא היתה, אדרבא, נטתה לאנרכיסטים והאידיאל שלה היתה מנהיגתם אמא גולדמן, אף נמנתה עם מפלגה סוציאליסטית המתנגדת לציונות...
...במרפאת הד"ר אלסברג ישבה ועבדה אחות, פולין קורה מונבז. פניה במשקפיים היו נעימות. גופה שופע, רגליה יפות, קומתה נאנ ואישיותה קורנת חום, נשיות, עליצות, נדיבות והתערבות חסרת-מעצורים-וטקט בענייני הזולת. סגולות אלו ניגלו מיד לבאי הבית שנהגה בהם ידידות מיידית; זה לא היה יוצא-דופן באווירה הטובה שהשרה הדוקטור החביב על סביבתו...
בן-גוריון פגש בפולין - הוא קראה פולה - בקיץ 1916בבית הד"ר אלסברג, באסיפות ובפיקניקים שערכו פועלי-ציון בימי א' בליברטי-פרק ובקוני-איילנד. יום אחד בשלהי 1916 ביקשה לסייע לו בעבודתו. יושב היה יום-יום בספריה הציבורית של ניו-יורק ברחוב 42, משעת פתיחתה ועד נעילתה, ומעיין בספרים הדרושים לו לצורך חיבור "ארץ-ישראל". עדיין מתקשה באנגלית ופולה היתה מעתיקה לו בכתב-ידה, הברור מאד, פרקים מתוך ספרים שציין לה. כיוון שהשתכרה 20 דולר לשבוע, כפליים משכורתו, שילמה בעד ארוחותיהם במסעדה כתום יום עבודתו, או לאחר הצגת תיאטרון...הוא התאהב למעלה ראש בצעירה הנמרצת והאמין שהוא הגבר הראשון שאהבה בעשרים-וארבע שנות חייה - לדבריה, זה היה גילה אז - ממש כשם שהיא היתה לאשה היחידה בחייו, אף כי לא דיברו באהבתם. בתום לבו האמין לכל מלה שיצאה מפיה, כמו היתה דבר אלוהים...בן-גוריון לא נתן כלל דעתו לגילה או לסתירות בסיפורה...
הצהרת בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, ועמה הסיכוי לארגן גם באמריקה גדוד עברי לצבא הבריטי, דחפו בהם להסיק מסקנה מאהבתם. בן-גוריון חזה אפשרות לחזור לארץ כחייל בגדוד כזה, וכדי שלא לאבד את אהובת-לבו, החליט לבקש את ידה...
פנינה (פולינה) מונבז
ניו יארק
ד. בן-גוריון
ירושלים
באו בברית הנישואין
כ' כסלו, תרע"ה
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
שלמה שפירא פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק... דוד ופולה באו בברית הנישואין - כ' כסל. ... היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק, נישאה לד. בן-גוריון ב-כ' כסלו, תרע" ה ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק, נישאה לד. בן-גוריון ב-כ' כסלו, תרע"ה.
טקסט מהקטע: ... פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק... דוד ופולה באו בברית הנישואין - כ' כסלו, תרע"ה...
עודכן ב: 20/09/2012
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode...
סימנת 'אהבתי' על פריט זה באופן ציבורי. שלמה שפירא פולה בן-גוריון היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק... דוד ופולה באו בברית הנישואין - כ' כסל. ... היא פולין קורה מונבז שנולדה במינסק, נישאה לד. בן-גוריון ב-כ' כסלו, תרע" ה ...
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
