| 9/2013
"במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה טובה, חקר ושׂמחה" - שיר לרגל "פגישת-מחזור" של תלמי
חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר
שלמה שפירא
"במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה טובה, חקר ושׂמחה" - שיר לרגל "פגישת-מחזור" של תלמידים לביולוגיה בשנות ה-60, באוניברסיטת תל-אביב.
שיר זה מוקדש לבני מחזור-כיתתי שנפגשים היום בבנין גרין, בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, בשעה 17:00. מהכיתה הזו צמחו שני בעלי פרס ישראל: עזריה אלון ונתן נלסון, ששה פרופסורים, וכמעט לשליש מהתלמידים יש תואר דר' ולרבים אחרים תואר שני. מתוך הכתה הזו צמחו סופרת ומשורר, ויש מספר ספרים מדעיים שחוברו על-ידי יוצאי המחזור הזה, ויש מאות פרסומים מדעיים ויש אמונה ותקווה...
במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה טובה, חקר ושׂמחה:
שבחי אוניברסיטה את מחזורנו
שבחי ממשלה את זוכינו
שבחי איֶּלֶת-עַם-חֵן ענוגה את מדענינו
כי בנו לספר הטבע ונעימותו
לחקור המדע ותבואתו
להעריך המדען תכונתו ותכולתו
לחזק המחנך ואוצרו
לחבק החבר ולבביותו...
נפלא חקרכם בני-כיתתי
נפלאות חביונותיכם בני הגיוני והגיגי
מקומכם נעלה
כבודכם מלא עולם
שמחייכים פנים אתם, כי האמונה תמיד בנפשותיכם
מעולם לא נואשתם, תמיד התגברתם
חקרתם ויצרתם מזון-חיים והגיונים עליונים.
במפגש המחזור הזה של בני כיתתי, יש הכל-מכל-כל.
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13923972
"במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה, חקר ושׂמחה" - שיר לרגל "פגישת-מחזור" של תלמידים ל. שלמה שפירא. "במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה, חקר ושׂמחה" - שיר לרגל ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: "במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה, חקר ושׂמחה" - שיר לרגל "פגישת-מחזור" של תלמידים ל.
טקסט מהקטע: ...שלמה שפירא "במחזור הזה ידעתי אמונה, נשמה, חק...
עודכן ב: 29/09/2013
| |
תרומת היקים לספרות ולשירה בישראל / יולי 2013/ אריאל הירשפילד,סטפן ליט,נורית כנען-קדר
שלמה שפירא
מ- יום העיון בנושא: תרומת היקים לספרות ולשירה בישראל - 15 ביולי 2013 במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנואר במשכנות שאננים בירושלים.
ראה "יקינתון", גליון 261, ספטמבר 2013 - כתבה מאת רפי קאופמן
אריאל הירשפילד:
...אי הצלחתם של היוצרים דוברי הגרמנית לתפוס מקום חשוב בקנון הספרותי שנוצר בארץ במאה ה-20, ובמיוחד בתחום הפרוזה, נבעה מאי נכונותם ללמוד את השפה העברית. לדבריו, אלה שרכשו שליטה בעברית הצליחו וביניהם בלטו במיוחד המשוררים יהודה עמיחי ונתן זך שיצרו דפוסים חדשים ושפה חדשה בשירה הישראלית. הירשפילד ציין כי המשוררת אלזה לסקה שילר (שלא כתבה עברית) הייתה מקור השפעה והשראה לזך ולעמיחי שהישיגיהם הפואטיים מעמידים אותם בשורה הראשונה של משוררים בני דורם לא רק בארץ אלא גם באמות מידה בינלאומיות...
סטפן ליט:
...דיבר על "מולדת חדשה - מולדת ישנה, על סופרים דוברי גרמנית בישראל וזהותם הספרותית, שהתקשו להתאקלם בארץ והתמקד בעיקר בגורלם של שניים מהם - יעקב בן-גבריאל ומנפרד שטורמן...
נורית כנען-קדר:
...דיברה על "ספריית היקים - ייחודן ותרומתן לתרבות הישראלית". רוב העולים המשיכו להחזיק בספריותיהם (הפרטיות) והספריה תפסה מקום בחייהם של עולי מרכז-אירופה. נציגי הדור השני לא שמרו בדרך כלל על הספרים בגרמנית אך עם זאת שימרו את יחסם של ההורים לספריות ולספרים בכלל, הממשיכים לתפוס מקום מרכזי בצריכה התרבותית שלהם...
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13923452
תרומת היקים לספרות ולשירה בישראל / יולי 2013/ אריאל הירשפילד,סטפן ליט,נורית כנען-קדר. שלמה שפירא. מ- יום העיון בנושא: תרומת היקים לספרות ולשירה ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: תרומת היקים לספרות ולשירה בישראל / יולי 2013/ אריאל הירשפילד,סטפן ליט,נורית כנען-קדר.
טקסט מהקטע: ... היקים לספרות ולשירה בישראל - 15 ביולי 2013 במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנואר במשכנות שאננים בירושלים. ...
עודכן ב: 28/09/2013
| |
סוכת ילדותי
שלמה שפירא
סוכת ילדותי
בזכרונותיה של סוכת ילדותי
שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה.
לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ולילות החג
ובמיוחד בליל הושענא-רבה
האושפיזינים היו באמת באים
היו יורדים ועולים , עולים ויורדים עם המלאכים
לטעום, למשל, מפתיתי הבצק שכִדְרו הנשים לזרעי-שׂעורים שׂמֵחים בליל הושענא-רבה
כדי שהשׂמחה תֻּטעם למחרת מתבשיל-הקְּדֵרָה ב"שׂמחת-תורה"
וצריך לזכור, שבסוכה היתה חוכמה לאשה לא רק בקדרה...
אמי, למשל, היתה אשת לפידות
ידעה שהסוכה היא נמל חי תוסס לגאולה
על כן עודדה אותנו להמשיך ולהיות עֵרִים כל הלילה
כי ילדים בלי עוונות הם ונכונים ראשונים לגאולה,
גם לא כפתה עלינו הר-תפילה כגיגית
כי בליל הושענא-רבה , התפילה היא
שׂמחת-אורה והודיה והדלקת הנרות לצדיקים, בסוכה, לברכה, לרווחה ולשׂשׂון
המזמורים והשירה, שנצצו מהסוכה
עמוסים היו פאורות הַלֵּל של חיים טובים בקודש
ומהקודש לחיים טובים של חול במשך כל השנה.
"וחתמנו בספר חיים טובים!"
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: סוכת ילדותי.
טקסט מהקטע: ... סוכת ילדותי בזכרונותיה של סוכת ילדותי שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה. לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ...
עודכן ב: 21/09/2013
| |
סוכת ילדותי - שיר של שלמה שפירא
שלמה שפירא
סוכת ילדותי
בזכרונותיה של סוכתי , סוכת ילדותי
שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה.
לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ולילות החג
ובמיוחד בליל הושענא-רבה
האושפיזינים היו באמת באים
היו יורדים ועולים, עולים ויורדים עם המלאכים
לטעום, למשל, מפתיתי הבצק שכִדְרו הנשים לזרעי-שׂעורים שׂמֵחים בליל הושענא-רבה
כדי שהשׂמחה תֻּטעם למחרת מתבשיל-הקְּדֵרָה ב"שׂמחת-תורה"
וצריך לזכור, שבסוכה היתה חוכמה לאשה לא רק בקדרה...
אמי, למשל, היתה אשת לפידות
ידעה שהסוכה היא נמל חי תוסס לגאולה
על כן עודדה אותנו להמשיך ולהיות עֵרִים כל הלילה
כי ילדים בלי עוונות הם ונכונים ראשונים לגאולה,
גם לא כפתה עלינו הר-תפילה כגיגית
כי בליל הושענא-רבה , התפילה היא
שׂמחת-אורה והודיה והדלקת הנרות לצדיקים, בסוכה, לברכה, לרווחה ולשׂשׂון
המזמורים והשירה, שנצצו מהסוכה
עמוסים היו פאורות הַלֵּל של חיים טובים בקודש
ומהקודש לחיים טובים של חול במשך כל השנה.
"וחתמנו בספר חיים טובים!"
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13915001 שלמה שפירא סוכת ילדותי בזכרונותיה של סוכתי , סוכת ילדותי שבעת האו.
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: סוכת ילדותי - שיר של שלמה שפירא.
טקסט מהקטע: ... סוכתי , סוכת ילדותי שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה לשׂמחתנו בכל לילות החג ובמיוחד בליל הושענא-רבה...
עודכן ב: 20/09/2013
| |
אתה קורא את ל. רון האברד, על "הדרך אל האושר"מצד אחד, ועל "הגורם לדיכוי" מצד שני.
שלמה שפירא
אתה קורא את ל. רון האברד, על "הדרך אל האושר"מצד אחד, ועל "הגורם לדיכוי" מצד שני, כאשר אבי הסיינטולוגיה מהדהד, מצד אחד, במילותיו - "אני תמיד שמח לשמוע מקוראי" ומצד שני דאג לבסס יסודות אדירים של יחסי-ציבור: "יחסי ציבור מספקים את האמצעי לתקשר את הרעיונות שלך ולדאוג לכך שהם יתקבלו - מיומנות שהיא הכרחית ביותר כאשר מתעסקים ברעיונות חדשים. זוהי דרך להשיג תמיכה לפרויקטים ופעיולויות שלך" (מתוך הספר: "הגורם לדיכוי - מבוסס על עבודותיו של ל. רון האברד, דימור הוצאה לאור, שנת הוצאה ?, עמוד 42), ומה קורה לבן אדם שכואב לו, שרע לו ומי יעזרנו ומי יצילנו? והנה באה האוזן המיומנת ביחסי-הציבור, השמחה לשמוע, ועל-ידי ניפוח הרוח, החלום, השלֵמוּת, (במרכאות! שאיננה - כי היא דילֵמית ודורכת במקום) יוצרת סולם טונים-רגשיים-אינסופיים ומעמידה את הכאוב-המורע שבמציאות הסופית, הסופית בהא-הידיעה!, עם הרגשה, שהכל פתאום טוב לו ויפה וכך מוּסָרים "הדיכויים" ובא לכאוב- המורע, האושר.
קשה לי מאד, לראות מטרות בשאיבות שונות משני כיוונים מוכלים חלקית, מוצאות את המדריך ההגיוני לחיים טובים, ואני מדגיש - חיים (בקונקרטיות!) - ואת הדרך אל האושר. לדעתי, יש כאן לא מעט "עבודה בעינים!
חשובים מכל-כל יחסי-הציבור. כמה הם עולים לנו? כמה הם שווים לנו?
israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=13911275 אתה קורא את ל. רון האברד, על "הדרך אל האושר"מצד אחד, ועל "הגורם לדיכוי" מצד שני, כאשר אבי הסיינטולוגיה מהדהד, מצד אחד, במילותיו - "אני תמיד שמח לשמוע ...
שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: אתה קורא את ל. רון האברד, על "הדרך אל האושר"מצד אחד, ועל "הגורם לדיכוי" מצד שני..
טקסט מהקטע: ... האברד, על "הדרך אל האושר"מצד אחד, ועל "הגורם לדיכוי" מצד שני, כאשר אבי הסיינטולוגיה מהדהד, מצד אחד,...
עודכן ב: 17/09/2013
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
