הכובע הזה קטן מדי בשביל שנינו.

"שבי רגע, אני צריך לדבר איתך" - ששומעים מההורים משפט כזה צריך להתחיל לפחד.

במקרה הרע עומדים להגיד שהכלב נדרס, במקרה הרע פחות, אבל עדיין לא משו, שזה גם המקרה שלי הפעם: אני צריכה להתחיל לקחת את עצמי בידיים במתמטיקה. אוף!

הפעם זה לא סתם דיבורים, אבא שלי באמת מתכוון לרשום אותי למורה פרטי, ועד יום שישי הזה, כי אם לא אני לא נפגשת עם חברות ולא מדליקה את המחשב עד שאני מסיימת איזה 30 עמודים עם הרבההה הרבההה איקסים ומספרים... ואני מרגישה כל כך סתומה, כי בסך הכל זה לא שיש לי בעיות הבנה, זה בגלל שלא הקשבתי בשיעורים בערך חודשיים, ועכשיו זה לא עוזר לי להקשיב כי אני לא יודעת את הבסיס. אני ממש מרגישה חזרה בכיתה ב', רק שהפעם זה הרבה יותר חומר ולא רק את לוח הכפל. מי ידע שתשבצים מסכנים ופינת האכלה יכולים לגרור להקבצה ג'?

אבא שלי נותן לי לבחור איפה ללמוד, הוא יכול לשבת איתי ולעבור עם הספר, שזו האפשרות האחרונה שהייתי בוחרת בה כי אז הוא היה מבין כמה אני לא יודעת, ולא בא לי שהוא יפתח את המחברת ויראה ש80% ממנה זה התכתבויות וציורים שלי ושל דנה וה-20% שנשארו זה עמודים ריקים. (לפחות אחוזים אני יודעת)

האפשרות השנייה זה ללמוד עם דודה שלי, ושוב, אני מעדיפה שלא, כי זה מערבב בין משפחה וטימטום...

אני יכולה גם ללמוד עם מורה פרטי, שזה בסדר, אבל האפשרות שהכי הייתי רוצה זו אפשרות שדיברתי איתה עם דנה לפני כמה זמן... היא בערך ברמה שלי במתמטיקה (מעניין למה...) ויש מצב שנלמד ביחד עם מורה פרטי. זה יהיה הרבה יותר כיף מללמוד לבד, ואני מבטיחה להקשיב באמת ולא להפריע.

טוב, די לחפור!

עכשיו עדכון בפסקאות קצרות, כל פסקה על נושא אחר:

יום העצמאות היה נחמד.... קניתי מחושים פרוותיים בוורוד וסיכה שעושה אור של לבבות...

דנה באה לישון אצלי ונרדמנו ישר שחזרנו הביתה מהעיר, אבל בבוקר ובצהריים (סתומרת למחרת...) היה ממש ממש ממש ממש כיף!!

מעיין מ-ח' נחמדה, היא ענתה לי על מלא שאלות שקשורות להקבצות...

ממש רציתי שמישו יבוא אליי היום, עשיתי סבב של איזה 50 ילדים ואף אחד לא יכל. בסוף היום, סוףף סוף מישו יכול - אליה רצתה שאני אבוא אליה. התקשרתי לאבא שלי והוא לא הרשה לי!!! חרא!! אז בקיצקיצ, חזרתי הביתה וראיתי טלוויזיה, טלווזיה מרדימה אותי תמיד (בייחוד שאני הולכת לישון באחת וחצי בלילה בימים של בצפר), אז נרדמתי, וחלמתי את החלום הכייייי מפגררררר (טוב.. לא הכי, בין הכי) שהיה לי בחיים שלי!! גאד!!! גאדגאד!! גאדגאדגאד!!! השנה יש לי חלומות כל כך מוזרים, רובם קשורים איכשהו לתת המודע המטומטם שלי שיש לו דעות מוזרות על כל מיני דברים...

ולא, הפעם זה לא על העדפה P=

נראהלישזהו,

בר בר.

ותזכרו שאני תמיד תמיד לצידכם, מוכנה להגן לכם על הראש =)

כן, בסוף כן עשינו את המסיבה! תקראו ותגיבו לפוסט הקודם...

קצת פירוט, אבל לא בסגנון כתיבה מעניין במיוחד, כי אין לי כח:

אני ודנה נפגשנו אחרי בצפר וקנינו את הכיבוד ובלונים והכל, לקחנו שני סרטים, הכנו לוח סיאנס, ציירתי פרצופים מפחידים על הבלונים וכתבתי מאחור פירוט עליהם, התחלנו לצרוב דיסק עם שירים ותוספות שהקלטנו בעצמנו... לא היינו ממש בסדר עם הזמן וביזבזנו מלא, ובגלל זה ב9 עוד לא היינו מוכנות. המסיבה התחילה ב9, הבית נשאר רק שלנו, אבא שלי יצא =)

אליה הגיעה ראשונה ואמרנו לה לראות טלוויזיה (אחלה מארחות P=). בינתיים אני ודנה המשכנו להליט לדיסק והתאפרנו מפחיד. הדיסק לא הצליח... גם אליה התאפרה.

ממממממ........ אחר כך עדי הגיעה ועזרה לנו לצרוב, ובסוף עמרי באה. התחלנו את הסיאנס, אליה עמרי ודנה הרגישו רוחות כל הזמן והרגישו שהכוס מנסה לזוז... אני לא הרגשתי כלום! חוץ מאיזו פעם שזה הרגיש קצת שהכוס מרחפת, פשוט כלום! אליה ממש נבהלה וכמעט בכתה שעמרי ודנה אמרו שיש רוח רעה בחדר... אחר כך עמרי אמרה שהנרות גורמים לעיניים שלי להראות מפחיד, והתקרבתי לאליה (בשביל להבהיל אותה) והיא כמעט מתה מפחד... הרגשתי שזה מוגזם, אחר כך כולן התחבקו ופחדו ואני הייתי צריכה להדליק את האור בעצמי כי הן פחדו לקום! אני רוצה לבוא פעם הבאה שעושים מסיבה, מקווה שתזמינו אותי. לא הרסתי את הסיאנס, זה שלא הרגשתי כלום לא באשמתי =\

בבוקר שמנו לב שבכוס אחת עם קפה מאתמול היה כתוב 13, מאגניב =)

חזרה לשישי, הצטלמנו במצלמת מחשב שלי, רצינו להנציח את האיפור...

שיחקנו איש תלוי על החלון בסלון עם טוש מחיק, עשינו את המשחק הזה של הניחושים מפנטומימה (....נו, סרט, 3 מילים...), שמענו מוזיקה מהדיסק הצרוב, אכלנו ממתקים... בערך ב4 וחצי התחלנו לראות סרט (סופר אקסית, לא מומלץ, סוטה) ונרדמתי בערך אחרי רבע שעה. את הסרט לא ראיתי. בבוקר התעוררתי ב10 בגלל אליה שהואילה בטובה לומר בקול מה השעה. שכולם התעוררו הלכנו להתארגן, ואז שמענו מוזיקה ושיחקנו ביליארד או איך שלא תקראו לזה. דנה הלכה ראשונה, אחר כך אליה, ועמרי ועדי הלכו ביחד בערך ב-4.

היה ממש כיף ואני מחכה למסיבה הבאה שתהיה שאני אהיה מוזמנת אליה אהמ אהמ =)

אוי אני כותבת מעפן שאני עייפה.

כמה תמונות מהמסיבה:

כמה הבלונים המצוירים -

בוב תפור השפה

לאנס המצולק (שמות אמריקאים הולכים טוב P=)

זורבנינה המנתחת השולטת שהייתה גם על הלוח סיאנס =)

ובלון אחרון חביב - הבלון שאליה ציירה!  (+הלק השחור ששמתי לכבוד המסיבה)

אנחנו! חחח יצא די עלוב אבל לא נורא =) כל התמונות בהתחלה הן מלפני שעדי ועמרי באו.

אם למישי בעיה עם התמונות שתגיד, אף אחת לא אמרה שאסור להעלות תמונות שלה...

דנה סתם מסתכלת, אני עם פרצוף "קשה-לי-בחיים-תביאו-לי30-כדורי-שינה" (שהאיפור אפילו מחמיר) ואליה פעם פרצוף ואטדהפאקי.

האא אני מפחידה פה רצח!

חחח אני קשוחה ואפלה =) וגם דנה יצאה ממש חמוד:

אליה תגיד שהיא יצאה נורא בכל מה ששמתי, אז בשבילה (ובשביל הצלקת היפה שציירתי לה):

קריייפייייייייי:

שימו לב לתפרים המפחידים בצוואר!!!

שלושת הקשוחות!

כל התמונות של כולנו ביחד (עם עדי ועמרי) יצאו ממש מכוערות כי לכולנו יש קוקו  מכוער שעשינו בחפיפות לסיאנס ופוזות דורשות פסיכיאטר, אבל הייתי חייבת לשים כמה כי גם עדי ועמרי חמודות! =)

פוזות של פקאצות, והאצבע שעמרי שמה בפה נראית מוזר!

עוד אחד כזה:

חיחייי חבורה של מופרעות XD

פאאאאאאאאניקה!!!!!!!!

נראה לי שזה מספיק, ולא לכעוס עליי אם אתן לא רוצות תמונות שלכן פה! אני אמחק! ותזכרו שאף אחד לא באמת מסתכל על זה חוץ משלושתנו ועוד איזה 3 ילדים שאתם בחיים לא תפגשו..... גם אליה שמה תמונות מפורים ולא היה לכן אכפת, אז חשבתי שזה ככה גם אצלי... או שלא ראיתן את הפוסט של אליה, אבל לאמשנה =)

בעעעעעעעבייייייייייייייי!!!

PAAAAAAARTYYYYYYY

כןכן!

אני יודעת, אמרתי שאני לא אחגוג ביום שישי ה-13. חשבתי שכבר מאוחר מדי להתחיל לארגן מסיבה פחות משבוע לפני. אבל מה, היום בבצפר התחלנו לדבר על זה, ובאמת חבל לא לעשות איזו מסיבה מאפחידה!

חשוב לי להגיד שהמסיבה היא לא ליומולדת שלי. המסיבה בסך הכל בכלל לא שלי. אני רק הצעתי לעשות אותה בבית שלי, כי לא נראה לי שיש לעוד מישי אבא כזה חמוד שמסכים לעשות מסיבה בהתראה של יום קודם. והוא אפילו מסכים לצאת מהבית!

המסיבה היא שלי ושל דנה, ואין הרבה מוזמנות... אליה, עדי ועמרי. זהו. וברור שגם אני ודנה. 5 בנות. לא קטן כל כך... אין לנו מספיק זמן גם להפקות של מסיבה עם 15 בנות...

אני מקווה שלא יהיו תקלות ובעיות ושבסוף המסיבה תצא לפועל... האמתי אני די מופתעת, בדרך כלל שמתכננים מסיבה (או רק חושבים על הרעיון) יום לפני זה רק דיבורים.

מה יהיה?

בינתיים לא כלכך בטוח, אבל רוב הסיכויים שיהיה סיאנס ואיזה 2 קומדיות בשביל להתגבר עליו... השאר - כבר נראה.

על השעה והכל כבר נחליט מחר. מקווה שיהיה כיף =)

ישראלים הם כאלה חארות!

אני ודנה הלכנו לחפש בריסטול בשביל לוח הסיאנס, היה סגור אז נכנסו לסופר (סתם, הרגליים שלנו לקחו אותנו לשם P= ) כל מה שרצינו היה 2 מאפים מסכנים ב-2 שקל, עמדנו ליד הדוכן הזה שלהם (שליד הבשרים) ואיזה אישה אחת באה (נראה לי שאחרינו, אני די בטוחה). ברורררר שהמוכרת קודם הולכת לאישה, הרי אנחנו שתי ילדות שבטח אין להן יותר מ-10 שקל. חיכינו שם איזה שעתיים שלמות וכמעט הלכנו משם, ואז קפץ משומקום מוכר (נחמד יותר מהמוכרת הזקנה הזו) שלא עושה הפליות גיל!!

אחר כך עמדנו בתור לשלם. היו מלפנינו 2 אנשים, אחד איזה בן 45 עם ילד ואחריו אישה בערך בגילו. אנחנו בסוף. לאיש היו מלא דברים לשלם עליהם, לאישה איזה 4 דברים ולנו רק אחד. אבל לאאאאאאא האיש שואל את האישה אם היא רוצה לעקוף אותו, מי אנחנו שנעקוף?! שתי בנות 13 חסרות חיים שבאות לסופר כל יום בשביל לעמוד בתור, התחביב הכי כיפי שיש. ואני עוד ציפיתי שיתנו לנו לעקוף... מה אני כבר לא חמודה? שהייתי קטנה כל הזמן היו אומרים "תעקפי אם את רוצה, מתוקה". לא. אני כבר לא חמודה. אבל לפחות אני כבר לא צריכה לעמוד על קצות האצבעות בתור למקדונלדס, לנופף ב-50 שקל מול הפרצוף של המוכרים ולהתחרק מכל המבוגרים בשביל שלא יחשבו שהם ההורים שלי ושאני איתם.

 יש לי רשימה חדשה- ציטוטים!!! בבקשה אל תעתיקו... אני יודעת שמלא אנשים עושים, אבל אנחנו בדרך כלל ביחד ואם אתן כותבות ציטוטים זה בדרך כלל משהו שגם אני יכלתי לכתוב, או שתכתבו דברים שגם אני כתבתי... אז אם אפשר, בבקשה לא.  ולמי שלא ראה, רשימות מעודכנות.

אני לא רוצה לחפור וגם אין לי על מה... (ואל תבהלו מסגנון הכתיבה שיש לי בפוסט הזה, אני יודעת שזה מוזר. אין לי מושג מה קרה לו.

נ.ב.

מסירות רולז =)